סמנכ"ל בכיר בחברה קמעונאית גדולה פנה אלי וביקש להיפגש. "יש חשד לגניבה בסניף שלנו"
פעמים רבות אני מתבקש לנהל חקירות עבור מעסיקים, חברות ומפעלים שיש להם חשד לגניבות ומעילות מצד העובדים

פעמים רבות אני מתבקש לנהל חקירות עבור מעסיקים, חברות ומפעלים שיש להם חשד לגניבות ומעילות מצד העובדים
הפרלמנט המקומי תוהה אם בעידן הנוכחי עדיין צריך לאפשר מנהגי כפרות על תרנגולים
"החשש הכבד שלנו כיום, כתוצאה ממיעוט המשקיעים ומיעוט העסקאות, היא ששוק הדיור כולו וגם הצמיחה בכלכלה הישראלית בכלל ייכנסו כבר בשנה הקרובה להאטה רבתי"
בלא מעט מקרים נגלה שאותה סיטואציה זיכתה אחד בדו"ח ואת האחר באזהרה. דרושים נהלים ברורים, דפוסים קבועים, מודל קבוע ובקרה. לא רק על המטרידים, בעיקר על האוכפים
שנה חדשה בפתח וחברי הפרלמנט תוהים מה הם היו עושים אחרת אילו יכלו לפתוח דף חדש
לפני כמה שבועות התקשר אלי חבר טוב עוד מימי השירות הצבאי ונשמע מבולבל ושונה. הוא אמר שאנחנו חייבים להיפגש בדחיפות. שמעתי בקולו שהוא נסער מאוד. "היא בוגדת בי. אני בטוח. אני לא יודע מה לעשות"
איך אני אמורה לסמוך על מערכת שלא מסוגלת לספק לעצמה את הדברים הבסיסים ביותר?
שירי לוי-קרן, מנחת הורים בבית הספר העירוני להורים ברחובות, עם טיפים חשובים לבחירת החוג לילדים עם הפרעות קשב או לקויות למידה
שנת הלימודים נפתחה בסוף השבוע שעבר והפרלמנט המקומי מרוצה ברובו ממערכת החינוך בעיר
בתחילת השבוע פורסם מחקר חדש שחשף את הנתון המדאיג הבא: "גולדברג" שווה יותר מ"אוחיון" בקרב המורים. אלו שאמורים להעביר את המסר כנגד גזענות כנראה לא הפנימו את השיעור עד הסוף
האם מותר להציב מצלמות בגנים ובבתי הספר? האם אפשר לבצע חיפוש בתיקים ובארוניות של הילדים? רגע לפני החזרה לספסל הלימודים עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און עושים לנו סדר בפרטים
"תודה שבחרתם רכבת ישראל" הוא אחד המשפטים שיותר משעשעים אותי. הרי איזו ברירה כבר השארתם לי? רכבת ישראל או…?
אסור לאפשר למחשבה "אני אתן לילדיי בשפע את מה שהוריי לא נתנו לי" לנהל אתכם. צריך לאפשר לילדים להתמודד גם עם 'לא'
פעם אלו אופניים חשמליים, פעם זה טלפון נייד ופעם זו נסיעת חברים לכנרת. על ההורים בדור הנוכחי קיים לחץ אדיר – מה שגורם להם להיכנע לדרישות ילדיהם אפילו אם הן מסכנות אותם
אני צחקנית, עליזה, משדרת שמחה תמידית ותמיד רעשנית ושואבת את מרכז החדר. ואז מגיע הלבד שלי. שם אני אחרת, שוקעת בכבדות אל מחשבותיי, אל המקומות הקשים
כששומעים את צמד המילים "מס הכנסה" הדבר האחרון שעובר למישהו בראש זו התרגשות. מקרה שבו נתקלתי שינה את כל מה שחשבתי על המוסד הבירוקרטי הזה וגרם לי להבין, פעם נוספת, שגם במקומות הכי לא צפויים מתגלים אנשים טובי לב
קמים בבוקר ועוד לפני צחצוח השיניים בודקים את הסלולרי? הטור הזה בשבילכם
אני קוראת לכם לצאת למלחמה על מי שאתם ועל מי שהשגתם. לא תעשו זאת? "לא יהללכם זר"