מנהג כפרות (צילום: אילן אסייג)
מנהג כפרות (צילום: אילן אסייג)

"מנהג הכפרות עם התרנגולות הוא מנהג שנוי במחלוקת שמזכיר לי מנהגי שבטים באפריקה"

הפרלמנט המקומי תוהה אם בעידן הנוכחי עדיין צריך לאפשר מנהגי כפרות על תרנגולים

פורסם בתאריך: 29.9.17 07:00

-->

 

מנהג כפרות (צילום: גיל כהן-מגן)

מנהג כפרות (צילום: גיל כהן-מגן)

מנהג כפרות (צילום: מוטי מילרוד)

מנהג כפרות (צילום: מוטי מילרוד)

 

עזרא בסון, עצמאי מרחובות

עזרא בסון

עזרא בסון

מנהג הכפרות הינו מנהג שנהוג מאות בשנים. בתור ילד, סבא שלי היה לוקח את כל הילדים והיינו עושים כפרות. על פי המנהג, אחרי ביצוע הכפרות תורמים את התרנגולת לנזקקים. היום, בעידן השפע, אפשר לחשוב שנית האם יש צורך במנהג זה, אך לדעתי אין שום מניעה להמשיך במנהג זה מכיוון שהיום מגדלים תרנגולות למאכל .עם או בלי כפרות, יובלו תרנגולות אלה לשחיטה, כך שאין טעם למנוע את המנהג. אני מאחל לכל עם ישראל גמר חתימה טובה ושכל אחד יחיה לפי מצפונו ואמונתו".

דן חממי, יועץ נדל"ן מרחובות

דן חממי

דן חממי

מנהג הכפרות עם התרנגולות הוא מנהג שנוי במחלוקת שמזכיר לי מנהגי שבטים באפריקה. זה מבחיל ומחליא שרוב בעם היהודי מאמין שמנהג הכפרות יכפר על עוונותיהם של רשעים שדינם נגזר בידי בורא עולם. הם מאמינים שהקרבת תרנגולות תציל אותם. בורא עולם לא פראייר וכל רשע, גנב, נוכל ומושחת מקבל את עונשו בזמן המתאים לבורא עולם. עצם ההתעללות בתרנגולות מבטא כמה רשעות יש בבני אדם, ולא רק כלפי תרנגולות, אלא גם כלפי בני אנוש. יש אנשים שגם אלף ימי כיפור לא יושיעו אותם. אני אישית לא משתתף בטקסי הכפרות ומאחל לכל אלו אשר פשעו, שביום כיפור ייגזר דינם. בטוח שהאנושות תסתדר מצוין בלעדיהם.

 

דובי סלע, מדריך טיולים מרחובות

דובי סלע

דובי סלע

 

כפרות הוא מנהג יהודי עתיק בו מסובבים תרנגול בערב יום כיפור מעל ראשו של כל יהודי ומבקשים שהתרנגול ילך למיתה ותמורתו ילך האדם לחיים טובים ולשלום. לאחר מכן מובל התרנגול לשחיטה. המנהג החל כנראה בבבל ומשם עבר לספרד ולאשכנז. רבנים רבים מצטרפים היום לקריאה להחליף את התרנגולים בכסף שיועבר לצדקה. רבני עדות המזרח פוסקים לפי "בית יוסף" שסבור כי מדובר במנהג של שטות. אמר על כך הרב חיים דוד הלוי זצ"ל (רבה הספרדי של ת"א-יפו ואחר כך של ראשון לציון):"ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש להתאכזר על בעלי החיים ללא כל צורך ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים?". ואכן, עם הזמן הולך ופוחת השימוש בתרנגולים ובמקומם מפזרים במקומות ציבור קופות צדקה לעניים תחת הכותרת "פדיון כפרות" – הרבה יותר נאור וחינוכי! לדעתי, אין צורך להתערב חוקתית בנושא. הזמן יעשה את שלו. ובלבד שהשחיטה תיעשה בתנאים תברואתיים הולמים במקומות המיועדים לכך.

 

שירה אברהמי, גננת מרחובות

שירה אברהמי

שירה אברהמי

 

אני באופן אישי חושבת שמנהגי כפרות בכסף עדיפים על מנהגי כפרות עם תרנגולות. הרי את מנהג הכפרות שבו שוחטים את התרנגול ותורמים את שוויו לצדקה, אפשר להחליף בקלות בסכום כסף. ברור לי שיש הרואים במסורת תוקף הלכתי, אבל גם כמה מגדולי התורה יצאו נגד המנהג הזה, הן בגלל צער בעלי החיים והן משום ששחיטת התרנגולות נעשית בכמויות אדירות ובלחץ, מה שיכול להוביל לשחיטה לא כשרה דווקא בערב יום הכיפורים.

 

תגובות

תגובה אחת
  1. ישראל קרמר

    לדן חממי: אין מי שחושב שהכפרות יצילו מעונש על העברות אלא זה סמלי ובא לציין שצריך לכפר על העברות אך זה רק בתשובה ובחיים של קיום מצוות התורה.
    בדיוק כפי שאין מי שחושב שאכילת הסימנים ברטש השנה יבטיחו שנה טובה ומתוקה.

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר