מיכה וילצ'יק וכמה מחניכיו
מיכה וילצ'יק וכמה מחניכיו

"מיכה וילצ'יק תמיד אומר שהקראטה הוא החינוך הטוב ביותר שקיים. הוא לימד אותנו שככל שנהיה יותר חזקים נהיה פחות אלימים"

ילד הקראטה: מזה ארבעה עשורים מיכה וילצ'יק, העומד בראש הארגון הישראלי לקראטה, מאמן צעירים במרכז תקוותנו ברחובות. דורות שלמים שגדלו עליו מספרים על אדם ששינה את חייהם הרבה מעבר לעיסוק בספורט: "מיכה הוא עבורנו אבא ואח גדול. סגדנו לו"

פורסם בתאריך: 31.1.19 08:38

מיכה וילצ'יק, מלמד ומאמן קראטה ברחובות מזה 40 שנה, הוא מוסד מקומי שגידל פיזית ומנטלית אלפי ילדים מהעיר. אבות שהתאמנו אצלו מביאים היום את בניהם לאימונים, וחניכים שלו מלפני ארבעה עשורים, כמו גם תלמידיו כיום, מדברים עליו בהערצה ובאהבה ומתארים אותו כאדם יחיד במינו, בלתי נשכח, נאמן לערכיו ולא לכסף, ומעל לכל – כאדם שהשפיע על חייהם וחולל בהם תמורה שעליה הם אסירי תודה.

כל השנים מאמן מיכה בדבקות באותו המקום, במתנ"ס תקוותינו ברחובות, וגם במתנ"ס באשקלון. בנוסף, הוא עומד בראש ארגון ISKA, הארגון הישראלי לקראטה, שבמסגרתו הוביל תלמידים מהמתנ"ס ברחובות אל הספורט המקצועי ועד לאליפות אירופה. באליפות ישראל האחרונה ארבעה מתלמידיו הרחובותיים זכו במדליית זהב, ותלמידים רבים שלו נמנים על נבחרת ישראל. למרות כל אלה ועל אף המוניטין שצבר, מיכה עצמו, בן 60, אינו מוכר בתקשורת, מצטנע ומעדיף שלא להתראיין. על כן פנינו ב"ערים" לתלמידיו של מיכה ולבני משפחותיהם בארבע העשורים האחרונים, ואפילו שוחחנו עם אשתו דניאלה, בכדי לנסות ולפצח את סוד גדולתו.

סנדי סקורדו במועדון ISKA דרום ברחובות

אלופת העולם סנדי סקורדו במועדון ISKA דרום ברחובות

 

לפני 40 שנה עדי אביבי היה ילד רחוב. היום אביבי בן ה-56 הוא אב ובעל עסק מצליח לאמנות במתכת ומעקות. הוא מספר כיצד הכיר את מיכה כשהיה נער בן 12 מבני עייש, וכיצד התאמן אצלו במשך 5 שנים עד שהגיע לחגורה שחורה: "בזמנו בבני עייש היינו ילדי רחוב. כל מה שהיה לנו בראש זה סיגריות, אלכוהול, בילויים, גנבות ובריחה מלימודים. לא הייתה עלינו שליטה. להורים שלנו, שעלו מתימן, היה חשוב שנקרא בתורה ואם לא קראנו היינו מקבלים מכות. אני כל הזמן נאלצתי לברוח בשביל לא לקבל מכות, כי לא אהבתי ללמוד תורה. ואז הופיע מיכה, שהיה בשעתו חייל. הוא החזיק את כולנו ואיחד אותנו. כל הנוער חי סביב הקראטה שלו. מיכה אף פעם לא תבע מאתנו בכוח דברים כמו להפסיק לעשן. הוא חינך אותנו בדרך אחרת, שאהבנו. אין מצב שילד לא היה מגיע לאימון של מיכה וכולם היו מגיעים חצי שעה לפני הזמן".

ההורים הסכימו לזה?

"ההורים שלנו היו פונים אליו בעצמם והוא היה מטפל בכל הבעיות המשפחתיות בין הורים לילדים. את מיכה כולם כיבדו. גם היו יראים מפניו וגם אהבו אותו, הכול ביחד. הוא היה עבורנו אבא ואח גדול. סגדנו לו".

עדי מספר כיצד באירוע מסוים מיכה הציל את חייו: "באותה תקופה ברחתי מהבית וישנתי במקלט. לילה אחד הייתי רדום ושיכור. איכשהו מהסיגריה השמיכה נשרפה. הייתי חסר הכרה וכשחזרתי להכרה מצאתי את עצמי בחוץ. מסתבר שמיכה מצא אותי והוציא אותי מהמקלט. הוא הציל לי את החיים".

זה היה חוג בתשלום?

"זה אדם שלעולם לא ביקש ממני שקל אחד על כל האימונים וההשקעה במשך כל השנים. אפילו לא שאלתי אותו אף פעם כמה זה עולה והוא מצדו לא דרש ממני כלום".

מה לקחת מאותם השנים?

"מיכה חרוט לי בלב ומגיע לו ממני את כל הכבוד שיכול להיות בעולם. הוא השפיע על האופי שלי, על ההתנהגות, ההתייחסות לאחרים וההבנה את החיים. תמיד הוא אמר שהקראטה הוא החינוך הטוב ביותר שקיים. הוא לימד אותנו שככל שנהיה יותר חזקים נהיה פחות אלימים. עד היום אני מחזיק מזה. אני מרגיש חזק עד כדי כך שאני כבר לא מפחד, אני כבר לא אלים".

עבודה פרטנית עם החניכים שגיא סיטרוק ואלון דגמי

מיכה וילצ'יק במהלך עבודה פרטנית עם החניכים שגיא סיטרוק ואלון דגמי

 

חן סידי, אביו של פלג בן ה-18, שהגיע עד לאליפות אירופה ולמקום שני במכביה, מספר כיצד מיכה עזר למשפחה ולפלג להתמודד עם פטירתה של האם ממחלת הסרטן לפני כשנה וחצי.

חן, בן 46 כיום, היה בעצמו תלמיד של מיכה בילדותו וכיום הוא אב לארבעה בנים, ביניהם כאמור פלג, שנחשב לתלמידו הבכיר של מיכה.

"הכרתי את מיכה לפני כמעט 40 שנה", הוא מספר. "הייתי בן 10 ואמא שלי לקחה אותי לחוג במתנ"ס באשקלון, שם מיכה מלמד עד היום. הוא היה אז צעיר בן 27 ונראה לי חצי אלוהים. התבגרתי, התחתנתי ונולד פלג. כשפלג הגיע לגיל חמש רציתי לקחת אותו לשיעור ניסיון בקראטה, לבדוק אם זה מתאים לו. ידעתי שמיכה ממשיך לאמן, אבל אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שהוא עוד במתנ"ס אחרי כל כך הרבה שנים, שהוא בטח החליף מקצוע. כשהגעתי עם פלג למתנ"ס מצאתי שם את מיכה. סבתא של פלג, אמא שלי, לקחה אותי לקראטה, ואני, אבא של פלג, לוקח אותו. שלושה דורות. פלג התחבר למיכה מייד, ממש כמו אבא, עם כל הדרישות והכאילו צעקות והיד הקשה. מאז פלג ומיכה, כמוביל דרך, לקחו את זה רחוק והלכו יחד 12 שנים".

פלג התגייס לפני כחודש לצה"ל. רשימת ההישגים שלו בהדרכתו של מיכה הנה ארוכה ומרשימה ונמשכה מגיל חמש עד שהחליט לפרוש לפני כשנה. כבר בגיל 12 פלג קיבל חגורה שחורה ובדרבונו של מיכה השלים קורס מדריכים בווינגייט. הוא היה בנבחרת ישראל והשתתף בתחרויות בחו"ל, זכה שלוש פעמים ברצף באליפות ישראל והגיע פעמיים לעמוד על המזרן באליפויות אירופה. במכביה האחרונה, בגיל 17, פלג זכה במקום השני.

פלג סידי עם המדליה ודגל ישראל

 

על המשפחה נפל באחרונה אסון, כשהאם שרון חלתה בסרטן ונפטרה לפני שנה וחצי. חן מספר כיצד מיכה ליווה ועזר לפלג ולכל המשפחה להתמודד: "מיכה תמך בנו אישית מאז שאשתי חלתה. במשך שלוש שנים בכל יום שלישי, אבל בכל יום שלישי – בלי לפספס, הוא היה מביא לנו אוכל שהוא בעצמו בישל. אפשר להבין שהמנה החמה של יום שלישי הייתה גדולה מאוד בהתחשב בכך שהספיקה לשני הורים ולארבעה בנים".

שרון עוד הספיקה לראות את פלג מגיע להישגים הגדולים?

"אשתי הספיקה לראות את פלג במכביה. היא לא יכלה להגיע לתחרות אבל היא ראתה את פלג זוכה במקום השני וראתה את המדליה. פלג היה בכיתה י"א, הייתה לו מעמסה של לימודים, של המכביה ואמא חולה, ואז הוא הרים ידיים. מיכה אמר לו 'מכביה יש פעם בארבע שנים ואני לא מוותר לך. זה הסיכוי של אמא לראות אותך מגיע למקום מאוד גבוה'. וכך היה".

מה הביא לפרישה של פלג?

"הוא החליט לקחת פסק זמן מהקראטה לאחר שאמו נפטרה. הוא התמודד עם הרבה דברים ומול המוות של אמא שלו, ביחד עם גיל ההתבגרות, הגיעה הבנה שיש דברים אחרים בחיים בנוסף לקראטה".

מעבר להישגים הספורטיביים אתה חושב שפלג שאב מהקראטה עוד דברים?

"קראטה זה באמת דרך חיים, זו לא קלישאה. זה דרך חיים של אמונה שאתה יכול להגיע לכל מטרה שאתה מציב לעצמך בעבודה קשה, בשעות של אימונים. הקראטה פיתח אצל פלג, ביחד עם האישיות המיוחדת שלו, בטחון עצמי מאוד גבוה בכוח שלו לעשות דברים".

חן החליט לתרום לזכרה של שרון אשתו, וכתודה למיכה על כל מה שהעניק למשפחתו, סכום משמעותי לרכישת אוהל גדול. האוהל, שכבר נרכש, הנו בגודל של אולם כמעט והוא ימוקם בחצר ביתו של מיכה בישוב ניר ישראל, וישמש לאימונים.

חן מספר מדוע קיבל את ההחלטה לתרום: "הרגשתי שאני רוצה להנציח את אשתי באיזו דרך, ובאותו הזמן מיכה רצה להקים אוהל גדול שיהיה בסיס קבע לאימונים. האוהל ישמש את הנבחרת ויקדם ספורטאים שרוצים לקחת את הקראטה מעבר למתנ"ס. האוהל יאפשר להתאמן בחצר של מיכה מבלי שיהיה צורך לרדוף אחרי מקום לאימונים של הנבחרת בשגרה, או לקורסים והשתלמויות שמעבירים מאמנים אחרים. החלטתי לקחת חלק בהקמת האוהל גם לזכר אשתי שמאוד אהבה את מיכה, וגם בכדי לומר למיכה תודה על כל מה שהוא עשה לכולנו. על כך שהוא עזר לי אישית במהלך המחלה ועל התמיכה שנתן לפלג כל השנים מאז שהיה ילד בן חמש ועד שהגיע למעמד של זכייה במקום שני במכביה, כפסע ממקום ראשון, כשחודש לאחר מכן אמא שלו נפטרה".

מיכה וילצ'יק מאמן ילדים בביתו

 

שרה, אמא לילד עם לקויות למידה ובעיות רגשיות שמתאמן זו השנה השישית אצל מיכה, מספרת: "הבן שלי סובל מבעיות רגשיות. הוא כיום בכיתה ה' ולומד אצל מיכה כבר שנה שישית. מיכה הוא אגדה ואני לא חושבת שאי פעם באיזשהו מקום יקום אדם כמוהו. אני מדברת עליו כאמא לילד ואני מתרגשת. אני לא מבינה איך עד היום לא הוקירו אותו בשום דרך ובשום צורה. הוא ראוי לכל הערכה ולכל הוקרה".

איך הוא השפיע על בנך?

"לבן שלי יש בעיות רגשיות מאוד כבדות ולקויות למידה. הוא לומד אצל מיכה מגן חובה ומאז ההבדל הוא של שמיים וארץ. הוא יותר מפוקס, יותר רגוע, הכול טוב יותר. כשאני מביאה אותו לאימון הוא נסער ועצבני. כל שני וחמישי הוא פורש מבחינתו, אבל מספיק שהוא פוגש את מיכה לחצי דקה והכול נפתר. הוא שוכח שהוא רוצה לפרוש ושוכח את העצבים שהוא הגיע איתם. למיכה יש יכולות לקרוא את הבן שלי ואת מיכה לא מעניינות הצלחות. מעניין אותו להעניק לבן שלי את היציבות שלו ושיהיה לו איפה לבוא ולפתוח את הלב והנשמה".

איך זה קורה בפועל?

"הוא מדבר עם הילדים בגובה העיניים ויש לו סבלנות אין קץ. הוא מתעניין בכל אספקט בחיים שלהם. אם ילד מגיע עם מצב רוח לא סימפטי הוא אומר לו 'אתה תעשה חימום ותהיה העוזר שלי'. והילד מסתכל עליו בעיניים בורקות. כשהבן שלי מצליח בלימודים, מיכה עושה מזה טררם גדול. הוא הופך כל הצלחה קטנה לחוויה עצומה ומשמעותית ברמה של סופר נני. אפילו לתספורת של ילד הוא שם לב ומתייחס. הוא יכול לומר משהו בסגנון 'אוהו, אני רואה שביקרת אצל הספר. הוא יכול להצמיח לי שיער? הוא יכול להדביק לי את השיער שלך?' כי למיכה יש קרחת".

חניכים של מיכה וילצ'יק

 

נריה ימיני התאמן אצל מיכה כנער וכיום בנו יהב תלמיד של מיכה ואלוף ישראל לגילו.

נריה, בן 45, מנהל אבטחה של אחת מהחברות האמריקניות הגדולות בתחום ההייטק. ביחד עם חבר נוסף, אורון יניב המשקיע את כל כולו למען המועדון, הם המנוע של ארגון ISKA, הארגון הישראלי לקראטה שבראשו עומד מיכה, וביחד איתם פעילים בארגון עוד כ-15 הורים, כולם בהתנדבות.

נריה: "התחלתי להתאמן אצל מיכה בשנת 1988 כשהייתי בן 14. באותה תקופה הסרטים של ברוס לי כבשו את כולנו ומיכה היה אוטוריטה בקראטה ובנה לעצמו שם. ברחובות כולם דיברו על מיכה. כשהבן שלי נולד והגיע לגיל 6, ידעתי שאני לוקח אותו אל מיכה, אל המקום שתמיד ידעתי שאליו אני רוצה לחזור. אז גם למדתי להכיר את מיכה בעיניים אחרות, של הורה ולא של חניך. ההתבוננות שלי כהורה שונה כמובן מזו משל ילד מעריץ בן 14 ואז נחשפתי לגודל העשייה שלו ולמה שמניע אותו. בתפיסה שלו כל ילד שמגיע אליו הוא ילד שלו, והוא שותף של הילד בדרכו באשר הוא ילך, גם אחרי שיעזוב את הקראטה. זו תפיסה אחרת לגמרי, לא של מישהו שעושה חוג וגובה תשלום בשביל להתפרנס. הוא לא לוקח כסף מהורים שלא יכולים לשלם. מיכה נמצא בקשר עם בתי הספר של חלק מהילדים שיש להם בעיות, גם ברחובות וגם באשקלון, בכדי לבין מה קורה איתם. הוא עבד שנים בהתנדבות עם נוער במצוקה והרים אותם מהרחובות. הגישה שלו היא לטעת בך דרך הקראטה את האמונה שאתה יכול. יכול לכל מה שתבחר. לכן הסלוגן שבחרנו לאירגון ISKA הוא 'מייצרים אלופים לחיים'".

מיכה וולצ'יק עם נריה ימיני ובנו יהב ימיני, אלוף ישראל חמש שנים ברציפות

מיכה וילצ'יק עם נריה ימיני ובנו יהב ימיני

דניאלה, אשתו של מיכה ושותפתו לדרך כבר 36 שנים, היא אישה שובת לב וכריזמטית בפני עצמה, בדרכה הצנועה. בני הזוג הורים לארבעה ילדים שמתגוררים עם הנכדים בקרבת סבא וסבתא ביישוב ניר ישראל. דניאלה עובדת במשרד העלייה והקליטה כגזברית מחוז דרום וירושלים, והיא כנראה מכירה את מיכה טוב יותר מכולם.

"מיכה התחיל ללמוד קראטה כשהיה בן 10, בתור ילד ללא תנאים במושב מרוחק ליד אשקלון", היא מספרת. "היו אלו שנות ה-60 המוקדמות והן היו קשות עבור הרבה אנשים בארץ. מיכה לא גדל בבית של שפע חומרי, לא היה לו כסף לאוטובוס לאימונים אז הוא היה רץ למתנ"ס. מיכה עבד קשה מאוד בשביל להגיע לאן שהגיע היום".

במה הוא עסק כל החיים מעבר לקראטה?

"מיכה פרש לפני כשמונה שנים מעבודתו בצבא, עם טנקים, בגלל כאבים. מבחינה רפואית הוא סובל מנכות וזה נס שהוא מאמן. יש לו בעיית עצמות קשה מאוד וחוסר סידן חמור בברכיים ובכפות הרגליים. כשהוא הולך אפשר לראות את הקושי ואי אפשר להאמין שהוא עוד מאמן. עם כל הכאב והקושי מיכה פורח באימונים, הוא לא מוותר לעצמו והילדים וההורים לא מוותרים עליו. זה מה שמחזיק אותו".

איך את רואה את עבודתו עם הילדים?

"מדהים מה שמיכה עושה עם הילדים והקראטה. אלוהים חנן אותו בגישה מאוד מיוחדת לילדים ולאנשים בכלל. מצד אחד הוא מדבר בגובה העיניים ומצד שני יש לו את היד הקשה והוא לא מוותר. מיכה מקנה ביטחון למי שסובל מחוסר ביטחון והרבה אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, מורים ויועצים מפנים אליו ילדים עם בעיות חברתיות, בעיות רגשיות או בעיות קואורדינציה".

איפה הוא למד את הגישה הזו?

"זה לא משהו שהוא למד באיזה תואר. אני הכרתי אותו מתחילת הדרך והוא קיבל מתנה מאלוהים. נדיר למצוא מדריכים כאלו שנותנים את כל כולם".

מיכה וילצ'יק גאה בחניכיו לאחר עוד תחרות מוצלחת

 

שמענו הרבה סיפורים על כך שמיכה פועל כל החיים בהתנדבות ולא נשמע שהוא חושב על הכסף. בתור אשתו שמחזיקה איתו בית, זה לא מכביד?

"אני יודעת רק על שמינית ממה שמיכה באמת תורם ועושה וזה לא מכביד עליי בכלל. אנחנו שנינו כאלו ויש בכך ברכה. אומרים שככל שאת לא רודפת כסף, הכסף יותר מבורך. אנחנו עובדים מאוד קשה, תודה לאל, אבל לא מאבדים את העקרונות שלנו".

איך הוא בתור אבא ובעל?

"36 שנה אנחנו ביחד ומיכה הוא איש מאוד מיוחד גם פה בבית. הוא תמיד משרה אווירה נעימה ואוהב לעזור. אני לא צריכה לבשל, כי הוא חולה על המטבח. תמיד נשים אומרות לי 'הלוואי עליי בעל כזה'. כל הילדים שלנו גרים פה בשטח וכולם מסביבנו וזה לא סתם. הם מאוד מחוברים לפה. אמא של מיכה גם גרה איתנו 22 שנים והיא הייתה אישה מקסימה שקל להסתדר עמה. אני גם באה ממשפחה גדולה ומכירה את הקטע של להיות מלוכדים, ואולי גם מכך מיכה הושפע".

מהסיפורים נשמע שמיכה מאוד מכוון מטרה בכל דבר בחיים.

"זה נכון. גם בנישואין שלנו אני הייתי בת 25 והוא בן 23. שלושה חודשים אחרי שהכיר אותי הוא הציע נישואים. הוא מתקתק, אין אצלו מצבי ביניים. הוא החליט שזה זה וכנראה שזה המתכון. אגב, מיכה חילוני לגמרי ואני דתיה לייט, ובכל זאת אנו חיים ביחד כל כך הרבה שנים ולומדים לוותר אחד לשנייה. למיכה יש כל הזמן רעיונות ולפעמים אפילו אני מופתעת מהרעיונות שלו. למשל, הרעיון שלו לאסוף בקבוקים למחזור בשביל לעזור במימון הנבחרת. יותר משנה התלמידים עסוקים במבצע איסוף בקבוקים, עם ערימות של בקבוקים בכל הבתים. מיכה בעצמו אוסף אותם ולפעמים אני אפילו מתעצבנת מזה, אבל אני מאוד מעריכה אותו. בגיל כזה את מעריכה ומעריצה את הבן אדם על מה שהוא עושה ועל מה שהוא".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון 

 


אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מיכה הוא אדם מיוחד במינו. הרבה אנשים מעריצים אותו ובצדק.

  2. רון

    מאמן מספר 1 אישיות מדהימה צנועה וענווה. הייתה לי הזכות להתאמן אצלוכ 10 שנים.

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר