דן חממי
לאורך השנים שבוע הספר העברי היה לאירוע מכונן בתרבות הישראלית – אירוע שהוא לא פלטפורמה מסחרית אלא ישות בפני עצמה, שכבר הפכה לחלק מהדנ"א הישראלי. זהו חג שמהותו היא המילה העברית הכתובה ושאין דומה לו בעולם, ולכן אני חושב ששבוע הספר הוא לב לבו של הקונצנזוס שלנו. על אף שהעולם נהפך לדיגיטלי, ויחד איתו גם דפי הספרים, שבוע הספר הוא הזדמנות לצאת למסע בין כותרים. ריחות הדפוס, הדפדוף, חתימת הסופר, השיחה עם המחברת, הצפיפות, ההמוניות, רשרוש השקיות העמוסות והפגישות המזדמנות – כל אלה הם קסמו של השבוע הזה. לצערי גדל פה דור שלם של ילדים בלי אהבה לספר אמיתי ואותנטי.
דן חממי
אילנה עמרמי ירימי
טכנולוגיה אף פעם לא יכולה לבוא במקום ספר, כמו שטלוויזיה לא יכולה לבוא במקום הצגה שהצופה הוא חלק ממנה. הספר הוא חלק מהקורא בו. הדפדוף לפני הקריאה מתוך סקרנות, ואפילו התמונות שלעיתים מצויות בו, גורמות לקורא להתעכב לרגע קט. הריח החדש, ובוודאי ריח הספר הישן, ממלא את כל החושים והזיכרונות הצפים. את הספר אתה יכול לשאת עמך לכל מקום והוא אינו כובל אותך לכסא ולזמן שידור (גם אם הקלטת, אתה שוכח לצפות), אלא הכל בשליטתך. לעיתים הדמויות שבספר, שאתה לומד להכירן, מעוררות בך מחשבה: האם הייתי נוהג כמותן, והנה הפכת ל"יועץ". אז לקראת שבוע הספר העברי התנתקו מהטכנולוגיה והתחילו עם "הספרלוגיה". ואל תשכחו את הספרים הישנים שנרדמו על המדפים וקראתם בעבר הרחוק, כי צפויה לכם חוויה חדשה עם "משקפי קריאה" וריענון זכרונות, הכל בהתאם לגיל.
אילנה עמרמי ירימי
שלמה כהן
לצד הטכנולוגיה המתפתחת והעידן הדיגיטלי בדמות קריאת ספרים במחשב ובאינטרנט, אני חושב שבהחלט יש עדיין טעם בקיומו של שבוע הספר העברי. זוהי מסורת ארוכת שנים ברמה הארצית ויש לשמרה כחלק מתרבות המדינה שלנו. במקביל לדוכני הספרים, ההוזלות והמבצעים בהם, נערכים במהלך השבוע גם אירועים ספרותיים מגוונים ופעילויות תרבות ופנאי המיועדות לכל אוכלוסיית המבקרים בירידים אלו, בדגש על הנוער והילדים: מפגשים עם סופרים, הקראת ספרים במסגרת "שעת סיפור", סדנאות יצירה למיניהן, הצגות רחוב, מופעי תיאטרון בובות ועוד. בנוסף לכך, עם ישראל מכונה גם "עם הספר". אמנם המשמעות המקורית לכינוי מתייחסת לספר התנ"ך כספר הספרים, אולם ביטוי זה מאופיין באופן מעשי גם כאהבת הספרים והסיפורת עצמה אותם יש להמשיך ולשמר.
שלמה כהן
דובי סלע
הטכנולוגיה לעולם לא תחליף את הספרים. קריאת ספר טוב איננה דומה לצפייה בסרט קולנוע או לסרטוני הסמארטפון. הספרים מפרים הן את הדמיון והן את השפה. גם ספר דיגיטאלי לא יחליף את החוויה המרגיעה שיש בקריאת ספר רגיל. שבוע הספר העברי מעניק חוויה תרבותית לבני כל הגילאים. בעיקר לילדים ובני הנוער הפוגשים את הסופרים, את המאיירים ואת כלל הוצאות הספרים בישראל. היריד, גם מבחינה ויזואלית, הינו חוויה של שוק תרבותי. הדוכנים המוארים בשלל אורות והקהל הזורם בין הדוכנים בכל גווניו. זה כמו ההנאה הקיימת בשוק מחנה יהודה לעומת חנות פירות קטנה. יריד הספרים הראשון נערך בשדרות רוטשילד בתל אביב בשנת 1926. עיתון "דואר היום" כתב על כך בין השאר: "ביום זה ערכו נשפים, חגיגות, הרצאות, אספות עם, הגרלות, קונצרטים וכדומה, שמטרתם תעמולה ופרסום לספרות העברית". ואכן, יש ביריד הספרים כדי לעודד הן את היוצרים, הן את המו"לים וכמובן את הקוראים ובעיקר הצעירים שבהם, לשוב למה שהיינו – "עם הספר".
דובי סלע
