הקמת בית יהודי מחייב את בני הזוג להינשא כדת משה וישראל מרצונם החופשי. הם אינם רשאים לכפות זה על זה המשך החיים המשותפים בניגוד לרצון אחד הצדדים. פירוק הבית חייב להתבצע במתן גט פיטורין, אף זה מרצונם החופשי. שולחן ערוך מכנה את הסרבן גט "עבריין". הדיינים רשאים לדחוף אותו לתת גט לאשתו, להפעיל עליו סנקציות עד שיאמר "רוצה אני לתת גט לאשתי". בכוח המחוקק לתת בידי בתי הדין הרבניים ארגז כלים גדול יותר, שיקנה לדיינים כח להתיר את קשר הנישואין על פי ההלכה.
גט הניתן בכפייה נפסל מדין גט מעושה וקשר הנישואין לא הותר. אי לכך על החברה הישראלית לעשות כל מאמץ שלא תיוותר אישה כשבויה ביד בעלה בניגוד לרצונה. על כן יש "לשכנע" את הבעל למהר ולהתיר קשר נישואין שכשל. משפחה שאינה יציבה, פוגעת בחוסנה של החברה הישראלית. מרבה מריבות וסכסוכים, מרבה שנאה, מרבה פריצות, מרבה זנות, מרבה ממזרים.
הכריז בית הדין על "מות חיי הנישואין" וכפה גירושין, מחובת הבעל והאישה לסדר גט מיד. סירב מי מבני הזוג לקיים את פסק הדין, יש בכוח בית הדין להטיל על הסרבן סנקציות עד שיאמר "רוצה אני" וייתן את הגט. אם המכות שהושת על הסרבן לא הועילו והוא עומד בסירובו, רשאי בית הדין במקרים מסוימים מאד להכריז שקשר הנישואין היה מקח טעות והוא פקע למפרע. "מאן דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין" (יבמות צ' ב'). "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" – על דעת חכמים ובהסכמתם בעל נושא את אשתו, ובכוחם וסמכותם להתיר את הקשר.
הרב משה פיינשטיין (אה"ע ח"א סי' ע"ט) כתב "ואף בזמן שיד ישראל תקיפה שכופין אותו להוציא, יש פעמים שלא תועיל הכפיה, שלא יאמר רוצה אני או שלא יוכלו לכופו משום שברח". במקרה כזה צריך לברר אם לא היה כאן מקח טעות מלכתחילה או שמא היה פגם בקידושין גופא. העיקר להתיר העגונה.
אמת, מחשש לזילות מוסד הנישואין ופגיעה בו, רוב הפוסקים אינם נוקטים בצעד קיצוני זה. יחד עם זאת הרבנים בכל אתר חיפשו ופשפשו ועשו לילות כימים עד שפרצו דרך לשחרר כל אישה מכבלי עגינותה. הנה רק לאחרונה, הובאה מארה"ב לקבורה בישראל אמו של סרבן גט. בהוראת הרבנות ט'ס הקבורה התעכב עד שהסרבן הסכים לתת את הגט ולשחרר את אשתו מעגינותה. קדושת החיים של העגונה, חשובה מכבוד המת של אמו המנוחה. למרבה הצער, גם זה לא עזר. הבעל העבריין חזר בו מהבטחתו לשחררה.
במקרה זה הייתי פונה באמצעות משרד המשפטים, לרשויות בארה"ב באמצעות משרד המשפטים בבקשה להסגיר לישראל את הפושע שהורג את שנותיה היפות של אשתו בעוד הוא ממשיך את חייו עם אישה אחרת, שימסור את הגט לאלתר.
"כל אלו שאמרו להוציא כופין אפילו בשוטים. וי"א שכל מי שלא נאמר בו בגמרא בפירוש כופין להוציא אלא יוציא בלבד, אין כופים בשוטים אלא אומרים לו: חכמים חייבוך להוציא ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריין" (שו"ע אבה"ע גיטין קנ"ד כ"א). הרמ"א שם כתב "וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים שלא יהא גט מעושה" (טור בשם הרא"ש). אבל אם יש לו אישה בעבירה לכולי עלמא כופים בשוטים. וכל מקום שאין כופים בשוטים אין מנדים אותו ג"כ (מרדכי) ומכל מקום יכולים ליגזור על כל ישראל שלא לעשות לו שום טובה או לישא וליתן עמו או למול בניו או לקברו עד שיגרש… ".
כתוב בתורה "כי יקח איש אישה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה לביתה" (דברים כ"ד א'). אמרה המשנה (יבמות י"ד א') "האשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו". "האישה קונה עצמה בגט" דכתיב וכתב לה ספר כריתות ויצאה והייתה לאיש אחר (קידושין י"ג).
רוצים להישאר מעודכנים?
רבינו גרשום מאור הגולה תיקן תקנה "אין האישה מתגרשת בעל כורחה אלא מרצונה. ואם גרשה בעל כורחה אז הבעל והסופר והעדים הם בחרם". הרמב"ם בהלכות אישות (י"ד ח"י) קבע "אם אמרה מאיסתיהו ואיני יכולה להיבעל לו מדעתי, כופין אותו להוציא לשעתו לפי שאינה כשבויה שתיבעל לשנאוי לה".
הרמב"ם (גירושין פ"ב ה"כ) פסק "מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש… בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר "רוצה אני" ויכתוב גט כשר. וכן אם היכוהו הגויים ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך ולחצו אותו ביד הגויים עד שיגרש, הרי זה כשר". משמע, בית הדין הרבני רשאי לעשות שימוש בכל אמצעי הנראה בעיניו, כדי לשכנע את הבעל לסדר גט. בחוק שיפוט בתי הדין נכתב "ציווה בית הדין הרבני בפסק דין סופי לכפות איש לתת גט לאשתו… רשאי בית משפט מחוזי… לכפות במאסר לציית לצו".
באין אהבה אין קרבה. באין קרבה תופסת השנאה את מקומה. אם אחד מבני הזוג משיל מעליו את כבלי הנישואין, בכך הוא במו ידיו מכניס לביתו את רוח הפריצות. חוסר סבלנות וסובלנות האחד כלפי השני, גורמים לשיבושים בתקשורת הבין זוגית. באין שלימות המשפחה, אין היתכנות לשלימות העם.
התורה רואה בתא המשפחתי את יסוד היסודות של החברה הישראלית. בני זוג החיים יחד באהבה אחווה שלום ורעות, בטהרה וקדושה, בונים את שלמות העם חוסנו ועוצמתו. לא בכדי הרבו חז"ל בהלכות משפחה כדי לשמר את שלמותה. בני זוג הנזהרים האחד בכבוד רעהו ומקפידים לקיים הלכות טהרת המשפחה בונים את הגדר לביצור התא המשפחתי. ייחודנו ואחדותנו היא הערובה לביטחוננו. על אמונה ואהבה נייסד את התא משפחתי בישראל.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
ירון אטיאס
לא ייאמן.
רב בישראל, המכהן בתפקיד רשמי, עושה בהלכה היהודית פלסתר ומפרסם ביודעין דברי הבל המנוגדים להלכה, ובלבד לזכות ליחסי ציבור.
בושה.