קרית משה (צילום: ניר שמול)
קרית משה (צילום: ניר שמול)

“מאוד מצער שבשנת 2017 עדיין יש אמירות שמכלילות ציבור שלם”

פוסט בנוגע לשילוב בית הספר ‘הדרים’ שבקרית משה עם בית הספר החדש בשכונת ‘רחובות הצעירה’ הסמוכה, עורר סערה בנוגע לגזענות ולסטריאוטיפים מהם סובלים תושבי השכונה הוותיקה. כותב הפוסט: “אין כאן קשר לעדה האתיופית. כל מי שיראה את השם שלי יבין שאין כאן שום אמרה גזענית”

פורסם בתאריך: 16.11.17 06:31

פוסט אחד בפייסבוק הצליח להכעיס ציבור גדול מאוד ברחובות, עורר סערה והציף את אחד הנושאים הנפיצים בשכונת קרית משה ברחובות – נושא הגזענות. את הפוסט כתב יליד העיר שי כרמלי (32), שרצה לעורר את שכניו לעתיד הקרוב, בשכונת רחובות הצעירה, באשר לבית הספר שיקום בשכונתם.
בפוסט המדובר, שאותו כתב כרמלי דרך חשבון הפייסבוק של אשתו, נאמר: “היי לתושבי השכונה, הבנתי שעיריית רחובות מעבירה את בית הספר של קרית משה לצעירה. זאת אומרת שיהיה בית ספר אחד משולב של קרית משה ורחובות הצעירה. זה נשמע לכם הגיוני? מה עושים? זה יהרוס את השכונה”.
בעקבות הדברים פורסמו מאות תגובות נזעמות בטענה לגזענות, לכאורה, כשמהעבר השני היו גם מגיבים שתמכו בדברים שעלו בפוסט.
כרמלי נדהם מעוצמת התגובות ובפוסט נוסף הוא ניסה להבהיר את כוונתו: “אין פה קשר לגזענות, זו שכונה חדשה, מתפתחת, שילמתי ממיטב כספי כדי לגור בשכונה חדשה ואשלם הרבה כסף לארנונה כפי שאתם יודעים. בית הספר בשילוב קרית משה לא יביא רק תלמידים שיחזרו הביתה בסוף שעות הלימודים, אלא יביא את כל קרית משה לגנים ולפארקים שלנו ולא הייתי רוצה שאף אחד יסתובב לי כל היום בשכונה. לא אתיופים, לא תימנים, לא מרוקאים ולא אוזבקים, וזה מה שיקרה. ערבוב מיותר של שכונה מעורערת עם שכונה חדשה. מי שמכיר את רחובות יודע ששכונת קרית משה זה אזור בעייתי”.
בתחילת השבוע כתבה תושבת אחרת משכונת רחובות הצעירה פוסט בנושא, ובו ביקורת על שכניה. בפוסט נכתב בין היתר: “הרי אתם, כשקניתם כאן את הדירה, חשבתם על כך שהשכונה שלנו צמודה לשכונה פחות טובה, אז די עם ההתייפייפות. אולי תהיו בהלם, שכנים מדהימים, אבל בכל רחבי הארץ, בכל עיר, יש שכונות טובות ויש שכונות פחות טובות. כן כן, נתון שכזה. אז אצלנו זו השכונה שלידנו, אחת מעוד כמה שכונות שמה לעשות, פחות טובות בעיר שלנו. לידיעתכם כבר שנים מדברים על פרויקט ענק שעשוי לעזור לשכונה הזו, הן ברמת מבני הדיור, הן מבחינת התעסוקה והן מבחינת שיפור איכות החיים שלהם. הלוואי וזה יקרה. בשבילם. לא בשבילי. איזה אדם הזוי אני, נכון? אני רוצה שיהיה גם לאחרים טוב ולא רק לי”.

רחוב ששת הימים בקרית משה (צילום: ניר שמול)

רחוב ששת הימים בקרית משה (צילום: ניר שמול)

 

מיותר לציין כי הדיון כולו פגע בתושבים רבים בקרית משה, שמרגישים שחלק מהשכנים החדשים שלהם מביטים בהם מלמעלה ואינם רוצים כל קשר עמם.
חבר המועצה, תושב השכונה ונציג העדה, אבאי זאודה, אמר השבוע: “אני מאחל למי שהעלה את הפוסט הזה ולכל המגיבים שאלוהים יעזור להם לצאת מהבועה שהם נמצאים בה. מדובר באנשים מנותקים מהמציאות ונראה לי שהם לא בני אנוש, אלא כאלה שנחתו מהירח. אי אפשר להבין את ההתנהגות הזו, כי הרי אנחנו מדברים פה על ילדים. הם העתיד של המדינה, גם שלהם וגם שלי. הם ישרתו את המדינה וכשכותב הפוסט מדבר על הילדים זו בושה וחרפה. לדעתי הוא חולה נפש ולא שווה התייחסות כאל אדם נורמאלי. אני מאחל לכולנו, לעם ישראל, שנהיה תחת מטריה אחת ושנעזור אחד לשני ללא הבדל מין, גזע וצבע. שרק נחווה אהבת אדם זה לזה”.

אבאי זאודה (צילום: חן גלילי)

אבאי זאודה (צילום: חן גלילי)

 

סגן ראש העיר המחזיק בתיק החינוך, זוהר בלום: “עד היום חיים בעיר שלנו בהרמוניה עולים חדשים, ותיקים, דתיים וחילוניים, וכך כולם ממשיכים לחיות. לא ניתן לאף קיצוני, משום כיוון, להסית אותנו מהדרך שבה העיר פועלת עשרות שנים. הלוואי וביתר מדינת ישראל היו נוהגים כפי שקורה אצלנו, בסבלנות ובסובלנות כלפי האחר. אני קורא לכל אחד שיושב ומקליד פוסט שיחשוב פעמיים לפני שהוא כותב משהו שפוגע באחר”.

זוהר בלום (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

זוהר בלום (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

 

חבר המועצה המחזיק בתיק הרווחה, עו”ד אבי מוזס: “אני מביע צער על האמירות הגזעניות, לכאורה, שנשמעו. הדברים לא ראויים ותפקידנו כחברה לדאוג לחלש. במחלקת הרווחה עושים לילות כימים כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות בעיר, כמו גם בשכונת קרית משה שבה יושבים אנשי מקצוע ואנשי חינוך במבנה משלהם. הם מטפלים בעתיד השכונה ועושים זאת בצורה מופתית. המשימה שלנו היא לדאוג ולטפח את השכונה ולדאוג לדור הצעיר מתוך ראיה מערכתית, שכן טיפול נכון בדור הצעיר יגרום לכך ששכונת קרית משה תהיה שכונה לתפארת במהלך השנים. רק באמצעות חינוך ומשאבים תומכים נצליח לטפל במיזוג הגלויות ובצמצום הפערים החברתיים. לאחרונה פתחנו מרכז תעסוקה בהשקעה של שני מיליון שקלים במרכז העיר, המרכז ייתן מענה לכלל תושבי האזור ובעיקר לתושבי העיר, ומטרתו להרחיב את ההשכלה ולחזק בעיקר את האוכלוסיות החלשות על ידי מוביליות חברתית. נמשיך לפעול לצמצום הפערים בחברה וצר לי על כך שאנשים קיצוניים מנסים לחבל לנו במטרה”.

אבי מוזס (צילום: ארז שרווינטר)

אבי מוזס (צילום: ארז שרווינטר)

 

מנהל מתנ”ס קרית משה, גולן ביטון, לא חסך במילים ודיבר בעצב ובכעס על הפוסט שהציף פעם נוספת את נושא הגזענות בשכונת ילדותו: “מאוד מצער אותי שבשנת 2017 עדיין יש אמירות שמכלילות ציבור שלם, עם סטיגמות שמודבקות מראש כאשר שופטים בן אדם רק בשל מוצאו העדתי או מקום הולדתו, בלי להכיר את האדם ולתת לו הזדמנות שוויונית. חשוב לי להדגיש שבחינוך הפורמאלי יש מגוון תכניות שמדברות על קבלת האחר והשונה, אך לא יהיה ערך לתוכניות הללו אם ההורים לא ידברו באותה השפה, של הכרת האחר, וינחילו ערכים של שוויון בחינוך ילדיהם. כמנהל חוויות קרית משה אני שמח שיש מערכת יחסים מאוד טובה ופורייה עם תושבי רחובות הצעירה וצרפתי. היום ישנה אינטגרציה של הילדים שמשחקים עם חבריהם בבית הספר, וממשיכים לשחק יחדיו אצלנו במתנ”ס. כמו כן המתנ”ס מעניק לתושבי השכונות הללו את אותם התנאים של תושבי קרית משה, לעומת תושבים מחוץ לשכונה שמשלמים יותר עבור חוגים ופעילויות. לא ניתן לקומץ להעכיר את האווירה שיש לנו בשכונת קרית משה”.

זו לא הפעם הראשונה שהנושא הזה עולה על הפרק.

“נכון, ומכיוון שנושא הגזענות שוב עלה לסדר היום, אני מוביל עם הצוות המקצועי שלי תכנית אופרטיבית שתעסוק בדיונים פתוחים של בני נוער ומבוגרים על קבלת האחר והשונה, על פי עיקרון ‘ואהבת לרעך כמוך’. יש לציין שהפעילות הבלתי פורמאלית שמתקיימת בחוויות קרית משה תורמת רבות להידוק היחסים עם תושבי שכונת רחובות הצעירה ועלינו להמשיך במגמה הזו. גם במועדון הקהילתי הנבנה בימים אלה בשכונה, שיהווה שלוחה נוספת של חוויות קרית משה, נמשיך במגמה של שילוב התושבים ואיחודם”.

גולן ביטון

גולן ביטון

 

מהעירייה נמסר: “מהדברים עולה נימה בלתי ראויה, שאינה עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם השוויונית של העירייה כלפי כל התושבים, ובמקרים שבהם נדרש – העדפה מתקנת לאוכלוסיות מוחלשות. עיריית רחובות גאה להעמיד לרשות כל ילד וילדה ברחובות מתקנים ושירותים איכותיים באופן זמין לכל”.

“אין כאן קשר לעדה האתיופית בכלל”

ומה יש למעלה הפוסט עצמו לומר? בשיחה עם עיתון “ערים” השבוע מספר כרמלי כי הרוב המוחלט של האנשים דווקא עודדו אותו, מלבד שיחה אחת, ככל הנראה של נער, שקילל וניתק את הפלאפון. כך או כך, הוא מבהיר כי לא הייתה בדבריו שום כוונה גזענית.
כרמלי: “זו לא הייתה אמרה גזענית. כמו שכתבתי בפוסט הנוסף, זה לא משנה מה הייתה העדה שבה מדובר. אשתי תימנייה ואני עיראקי. העניין הוא שאם קניתי בית בשכונה חדשה ואני משלם עליה ארנונה של אזור א’, מן הסתם אני אהנה מהדברים שהשכונה מציעה לי. לא נראה לי הגיוני ששכונה אחרת תקבל את הדברים שאני משלם עליהם. אם העירייה רוצה למצוא פתרון לשכונת קרית משה שתגבה מהם ארנונה כאזור א’, תשפץ להם את הכבישים, תבנה להם פארקים ותאחד את שתי השכונות לשכונה אחת, קרית משה המורחבת, אבל לא ייתכן שמדייר אחד יגבו לפי אזור א’, משכונה שניה יגבו לפי אזור ד’ וכולם ישתמשו בכל המתקנים. ושוב, זה לא משנה מה מוצאו של שכן זה או אחר”.

לא ציפית שפוסט כזה יעורר זעם?

“מאז פרסום הפוסט קיבלתי טלפונים מאנשים בשכונה, בעיקר מאנשים שחושבים כמוני ופשוט מפחדים לדבר. כתבתי את הפוסט בשם המשתמש של אשתי ובפרטי ובטלפונים הרוב תמכו. בציבורי עשו מזה משהו יותר מדי רגיש ונפיץ. צריך להבין שאני גדלתי בשכונת מילצ’ן ועכשיו כל מי שיראה את השם שלי יבין שאין כאן שום אמרה גזענית. הוציאו את דבריי מהקשרם. המטרה שלי היא להבהיר שאין כאן קשר לעדה האתיופית בכלל”.

קרית משה (צילום: ניר שמול)

קרית משה (צילום: ניר שמול)

 

בתוך כך, לעיתון “ערים” נודע כי בקרוב צפויה לעלות על השולחן סוגיה נוספת שעלולה להצית את זעמם של בני הקהילה האתיופית בשכונת קרית משה, מאחר ושמו של בית הספר ‘הדרים’, הקרוי על שם “יונה בוגלה”, מועמד לשינוי עם המעבר לשכונה החדשה.
יונה בוגלה ז”ל נחשב לדמות מובילה בקרב העדה האתיופית. הוא נולד בשנת 1908 באתיופיה, היה רועה צאן בילדותו ולאחר מכן החל ללמוד בבית כנסת מקומי קרוא וכתוב ולימודי קודש בשפה האמהרית. בשנת 1921 יצא ללמוד בבית הספר העברי בעיר אדיס אבבה, ובשנת 1923 נשלח עם ארבעת אחיו ללמוד בבית הספר העברי תחכימוני שבירושלים. בהמשך עבד כמורה, היה פעיל חברתי ונאם באסיפות היסטוריות. בוגלה סייע לעליית יהודי אתיופיה לארץ ישראל בשלהי שנות ה־70 ואף סייע להתאקלמותם.

בית הספר הדרים על שם יונה בוגלה

בית הספר הדרים על שם יונה בוגלה

 

בית הספר הדרים על שם יונה בוגלה (צילום: ארז שרווינטר)

בית הספר הדרים על שם יונה בוגלה (צילום: ארז שרווינטר)

 

אבאי זאודה: “בית הספר החדש ייקרא על שם יונה בוגלה מכיוון שמעתיקים את בית הספר הקיים לשכונה החדשה – רחובות הצעירה. זה מה שצריך להיות ואני לא מאמין שיש אדם שינסה להחליף את שם בית הספר, הקרוי על שמו של המנהיג המיתולוגי של קהילת יוצאי אתיופיה. בכל מקרה לא ניתן להם להחליף את השם ואם יש מישהו ששם בית הספר מפריע לו הוא מבחינתי גזען מספר אחד והוא יצטרך לשאת בהשלכות שיהיו לכך. אני לא מציע לאף אדם לדבר על זה בכלל. לי בכל אופן אין מה לדבר על זה עם אף גורם בעירייה, כי זה מובן מאיליו שאין על זה דיון”.
זוהר בלום: “זה עוד לא על סדר היום ועוד מוקדם לדון על זה. אני מקווה שרואים את שיתוף הפעולה בכל הקשור לבית הספר הדרים ואנו מקווה שכך זה ימשיך. לגבי שינוי שם בית הספר, זה בכלל לא על הפרק כרגע, אז אין מה להתייחס לזה”.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר