בשנת 1989 החל אמיר ירון לכהן כחבר מועצת רחובות, בתקופתו של מיכאל לפידות. לאחר מכן, בשנת 1993, המשיך לקדנציה נוספת תחת יעקב סנדלר, ושב למועצת העיר משנת 2008 ועד היום, תחת שוקי פורר ורחמים מלול. ארבע קדנציות בשתי תקופות שונות, שבהן למד את הפוליטיקה המקומית מלפני ומלפנים. לפני כעשור אף התמודד ירון לראשות העיר, אז גם נחשף לצד המכוער של הפוליטיקה. באותם ימים ספג השמצות קשות. את המועקה שהגיעה איתן, הוא מודה, הוא סוחב עד היום.
ירון: "במהלך הבחירות לראשות העיר בשנת 2008, שבת לפני הבחירות שבהן התמודדתי, רב העיר שמחה הכהן קוק כינה אותי 'הרב של החזירים'. זאת בגלל שתמכתי בפתיחת חנות טיב טעם בשבת. היו חסרים לי מעט קולות לעבור לסיבוב השני וזה היה נזק אישי, אבל ברמה הציבורית זה היה קרב שאני זוקף אותו כאחת ההצלחות הגדולות שלי. עובדה שטיב טעם נשאר פתוח ואני תרמתי את חלקי בנושא לציבור ברחובות".
נפגעת באופן אישי מדברי הרב?
"ברמה האישית נפגעתי מאוד מהרב, כי הייתה לי איתו מערכת יחסית טובה והדוקה מאוד. לא ציפיתי לקבל את הפידבק הקשה הזה, 'הרב של החזירים'. היום כשאני נכנס לטיב טעם אני יותר ממאושר שזה פתוח. גם אם יהיה חשש לסגירת המקום בעוד שבע שנים, כתוצאה מרכישת המתחם על ידי שלמה אייזנברג, אני אירתם כולי כדי למנוע את רוע הגזרה. הציבור ברחובות צריך את טיב טעם פתוח בשבת".
הרב שמחה הכהן קוק (צילום: ניר שמול)
מה למדת מאותו מקרה כחבר מועצה?
"זה חישל אותי מבחינה ציבורית, בעמידה שלי במאבקים ציבוריים, אך בעיקר זה חישל אותי להיאבק על האני מאמין ועל סדר היום הציבורי שלי. זה בא לידי ביטוי בעיסוק היום יומי שלי וגם ביחסים שלי עם ראש העיר רחמים מלול. הוא יודע שאם אני החלטתי להיאבק על נושא מסוים זה בא ממניעים ציבוריים טהורים ולא קשור לפוליטיקה זולה. לכן הוויכוחים הם גם עניינים ובסופו של דבר הציבור יוצא נשכר. אני ורחמים הכי ותיקים במועצת העיר ולוותק יש משקל גדול".
איפה זה בא לידי ביטוי?
"אולי הדבר החשוב בזה הוא שאנחנו מאפסנים את האגו ודנים בנושאים נטו לטובת הציבור".
שם את האגו בצד. אמיר ירון (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
הזכרת את רכישת המתחם בפארק המדע ואת האיום לסגור אותו בשבתות. אנחנו בעצם חוזרים לאחור בכל מה שקשור לסטטוס קוו בין חילונים ודתיים בעיר.
"בתקופת כהונתו של יעקב סנדלר כראש העירייה העיר בערה. היו פה קרבות של מגפונים מול בית התרבות, שם קיימנו שבתות תרבות. זה הגיע למצב שהחביאו מיקרופונים בין הזרים שהונחו בקדמת הבמה, כדי שלא תהיה פגיעה בקדושת השבת. התפתח מעין קרב על נושא קדושת השבת ובאותה תקופה כיהנתי כיושב ראש הקואליציה והצלחנו להעביר ברוב של קול אחד בלבד החלטה לקביעת הסטטוס קוו ברחובות. עד היום הסטטוס קוו נשמר, ולפיו מתחנת המשטרה צפונה ניתן לפתוח בשבת עסקים כמו מסעדות, פאבים וכו', כך שנפתח את תרבות הבילויים ברחובות כפי שנהוג בכל עיר נורמטיבית. לראיה, מתחמי הבילוי פתוחים בצפון העיר עד היום. עכשיו הגיע אדם בעל ממון ונכסים שידע על חוק העזר העירוני שלנו ולמרות זאת הוא קיבל החלטה לגבי המטרו מול, שמשמעותה הפרת הסטטוס קוו בעיר ושינוי המרקם העדין בין דתיים וחילונים ברחובות. הוא בעצם החתים את בעלי המתחם לסגור את עסקיהם בשבת. שוב, אני חייב לציין שזה חוקי וזכות הקניין ברורה כאן, אבל האינטרס הציבורי הוא אחר ומדובר בהחלטה שפוגעת בלב מרכז הבילויים ברחובות ובזכויות הבסיסיות של הציבור החילוני. אני מאוד מקווה שיימצא פתרון, כי הדבר האחרון שאני מעונין בו הוא לחזור לימים של מחאות ציבוריות על רקע דתיים וחילונים. אני מתקשה לקבל את זה שאדם חרדי ירצה לגרום לשנאת אחים. הייתי מצפה שהוא יירתם למצוא פתרון ראוי למחלוקת שנוצרת בימים אלה".
כמחזיק תיק ההתחדשות העירונית אתה גם עוסק באחד הדברים שמטרידים רבים מתושבי רחובות – המוכנות לרעידת אדמה.
"אחד היעדים המרכזיים שהצבתי הוא לדאוג למוכנות בתי הספר מפני רעידות אדמה. כידוע, רבים מגני הילדים ומבתי הספר בעיר אינם מוכנים ואינם עמידים בפני רעידות אדמה. פניתי למשרד החינוך ותשובתם הדהימה אותי – שהם לא מתקצבים כלל את הנושא. פניתי לחבר הכנסת איציק שמולי, שיעלה את זה לדיון, ובמקביל חברי למועצה אמיתי כהן קבע לי פגישה עם שר החינוך נפתלי בנט. בכוונתי לבקש את התערבותו המיידית".
מה בדבר תמ"א 38?
"עם כניסתי לתפקיד נחשפתי לטענות של יזמים ותושבים שאמרו לי שהעירייה לא מעוניינת ולא מקדמת את נושא פינוי בינוי ותמ"א 38. לאחר שלוש שנים אני יכול לומר בוודאות שלעירייה יש אינטרס לקדם פרויקטים מעין אלה. בראש התוכניות ניצבת שכונת קרית משה ואחריה שכונת אושיות. אני מעריך שתוך ארבע שנים, במהלך הקדנציה הבאה, העיר תעבור שינוי דרמתי גם מבחינה חזותית וגם מבחינה מהותית. בכל ישיבת ועדת משנה לבניין ערים אנחנו מאשרים מספר תכניות בנושא תמ"א. אני מגיע לוועדה למרות שאיני חבר בה מן המניין, רק כדי לוודא שאכן התכניות מאושרות. אני יכול להעיד מקרוב שראש העיר מקדיש תשומת לב רבה מאוד לצורך בהתחדשות עירונית ברחובות. הוא מבין היטב את חשיבות העניין וזה בא לידי ביטוי גם בחוק העזר שאישרנו לאחרונה בנושא שיפוץ חזיתות בניינים. במסגרת החוק אישרנו תקציב של חצי מיליון שקלים כפיילוט וזה תקציב שלקח מעל לשנה לאשר אותו – הזמן הממושך ביותר שלקח לאשר תקציב בלתי רגיל בעיריית רחובות. זאת בגלל ויכוחים בין חברי המועצה – חלקם לגיטימיים וחלקם גם פוליטיים. מכיוון שאני רואה עצמי כאחד שרץ למרחקים ארוכים, לא ויתרתי על הנושא הזה ואני שמח שבתמיכתו של ראש העיר הצלחנו להעביר את החוק. לאחרונה הייתי באילת וראיתי רחובות שלמים שבהם מבצעים שם שיפוצי חזיתות. אתה רואה הלכה למעשה את ההתחדשות העירונית".
רוצים להישאר מעודכנים?
מהפסנתר לחיים הפוליטיים
ירון, נשוי לאירית שמנהלת את בית ניצן ואב לשניים, הוא יליד העיר רחובות, בן לפרופסור במכון ויצמן שעיקר ילדותו עברה בתחום המוזיקה, רחוק מאוד מהעשייה הציבורית.
"התקבלתי בכיתה י"ב לאקדמיה למוזיקה בתל אביב כפסנתרן", הוא אומר. "אם היו שואלים אותי באותה עת לאן פניי מועדות הייתי אומר לג'וליארד – האקדמיה למוזיקה הגדולה בעולם שנמצאת בניו-יורק".
אז מה גרם לך להגיע בסופו של דבר לפוליטיקה?
"בצעירותי הצטרפתי לקן של הנוער העובד בחבצלת, ולגרעין נח"ל בקיבוץ עין זיון. מאותו רגע החיידק הציבורי בער בי. לצערי הרב זה בא במקום הנגינה על הפסנתר".
פסנתרן מבוזבז? אמיר ירון (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
בין שתי הקדנציות שבהן כיהן כחבר מועצה, בהיותו בן 46, הלך ללמוד משפטים.
ירון: "זה קרה בשלב יחסית מתקדם בחיי. שקדתי על לימודי המשפטים ואני רואה בזה את אחת ההחלטות החשובות שקיבלתי. מצאתי את עצמי עוסק בהרבה נושאים משפטיים וזה דרבן אותי להיכנס לעולם הזה ולתרום ליכולת שלי לקבל החלטות נכונות בעולם הציבורי בו אני מצוי".
אחרי 20 שנים בהתנדבות במועצת העיר אין עייפות?
"אני מלא באנרגיות, כאילו התחלתי רק עכשיו את הפעילות הציבורית שלי. אני רואה את עצמי כלוחם מספר אחד למען הציבור ברחובות, כזה שמקדש את האינטרס הציבורי ועושה את הכל בהתנדבות מתוך אמונה בדרך. אני משוכנע שהציבור יידע להעריך זאת לקראת הבחירות הקרובות. יש לי עוד הרבה משימות להשלים, כשגולת הכותרת זו ההתחדשות העירונית. בזה אני רואה את שליחותי".
רחובות גדלה מאוד מאז הקדנציה הראשונה שלך. אתה עדיין מקבל מתושבים פידבקים על מה שקורה בה בנושאים השוטפים?
"רבים מהתושבים פונים אלי במגוון נושאים, כמו למשל הפקקים ביציאה מהכביש העוקף המזרחי לכביש 40. פניתי למע"צ ויש לנו כמה רעיונות לקדם את הנושא. פנו אלי גם בנושא החומה ברחוב האצ"ל, שלאחרונה נסדקה בעקבות תאונת דרכים, ובכלל פונים אליי במגוון רחב של נושאים. לעיתים פונים אלי אנשים שחושבים שאני מנהל אגף בעירייה. כשאני אומר להם שהכל בהתנדבות מלאה ושבמשך 20 שנות כהונתי במועצה לא קיבלתי שקל מהעירייה הם בהלם. כל זאת במקביל לעבודתי כסגן יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. רוב השעות שלי בעירייה הן בערב. אני מקפיד להגיע ולהשתתף בכל ועדות העירייה וכן באירועים עירוניים".
לפני שרחמים מלול נבחר לראשות העיר אתה היית בין המועמדים. יוצא לך לשאול את עצמך "מה היה קורה אם"?
"לפני הבחירות המיוחדות בשנת 2009, הייתה לי כוונה להתמודד לראשות העירייה מטעם מפלגת העבודה, שראתה בי המועמד המועדף. סוכם ביני לבין רחמים שנערוך סקר שיראה את העדפות הציבור. מה שאמרו לי הסוקרים זה שהייתה בי תמיכה מאסיבית של אנשי ליכוד, כלומר התמיכה בי חצתה את המרקם הבין מפלגתי ברחובות, אבל עדיין רחמים היה המועמד המועדף. מאז אנחנו באמת משתפים פעולה. בתחילת הקדנציה, כאשר התנהל המשא והמתן לגבי חלוקת התיקים, אני ביקשתי את תיק פינוי בינוי אבל היה לרחמים קושי לתת לי אותו. אני שמח שאחרי ארבע שנים של עבודה משותפת יחסי האמון בינינו מובהקים ומוחלטים והם נשענים על חברות וידידות עמוקה".
אז מבחינתך הבחירה ברחמים מלול הייתה נכונה?
"אני חושב שרחמים הוכיח את עצמו בכל קנה מידה. אני חושב שהעשייה שלו היא שנותנת לו את המנדט להמשיך ולהוביל את העיר עוד שנים רבות קדימה".
מדבריך עולה שאתה לא מתכוון להתמודד לראשות העיר?
"כל עוד רחמים מועמד, ומאחר שאני רואה בו ראוי לתפקידו, אני אתייצב לצדו ולימינו. אין לי שום כוונה להתמודד מולו".
ירון יתייצב לימינו. רחמים מלול (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
בסיעתך, סיעת 'עבודה עם לב', אתה מספר שתיים. בקדנציה הקודמת הובלת את הסיעה שהחזיקה בשני מנדטים.
"הגעתי להבנות עם יניב מרקוביץ', בהיותו ראש סיעת הצעירים, ואני חושב שהשילוב ביננו הוכיח את עצמו מאחר וגרפנו שלושה מנדטים והיינו על סף המנדט הרביעי. אני שוקל בימים אלו את הפלטפורמה הנכונה לקראת הבחירות הקרובות, מתוך כונה לגבש רשימה שתהיה הסיעה הגדולה בעיר. פנו אליי לא מעט בנושא הזה ואני מניח שבקרוב אקבל החלטות".
יש האומרים שבין יניב מרקוביץ', רוני באום ובינך מורגשת קרירות.
"איני מתכוון להתייחס לזה".
מה לגבי עתיד סיעת העבודה?
"אמשיך לראות את עצמי בכל מצב כנושא הדגל של מפלגת העבודה ברחובות. אני בקשר הדוק עם כל הפעילים שלנו, הוותיקים והצעירים, ומקדם נושאים רבים על פי בקשותיהם. כך אמשיך לעשות בהמשך הדרך. מפלגת העבודה ברחובות תמשיך להיות גורם דומיננטי ורב השפעה בקבלת החלטות בעיר".
עוד שנה הבחירות המוניציפאליות. איך לדעתך הן תסתיימנה ברחובות?
"לא יהיה שינוי דרמתי בהרכב הפוליטי, אני רק מצפה שסיעת העבודה תגדיל את כוחה בעירייה. יש לנו אנשים מעולים שיודעים לעשות את העבודה, לרתום ולהירתם כדי להמשיך ולייצג את הציבור בעיר. אני בהחלט מצפה להתגייסות של פעילים נוספים לעשייה המוניציפאלית. לי אישית יש קשר עם תושבים מכל רחבי העיר ואין לי כל ספק שהם יתנו לי רוח גבית לקראת הבחירות הקרובות. אני אעשה את הכל כדי שמפלגת העבודה תהיה הסיעה הגדולה בעיר ותוכל להשפיע על ההחלטות החשובות".
לדעתך יש סיכוי שיהיה שינוי בזהות האדם שנמצא בראש המערכת?
"בהנחה שרחמים מלול יתמודד בבחירות הקרובות, לדעתי הוא ייבחר גם בקדנציה הבאה. ראש העיר הוכיח את עצמו בשתי הקדנציות האחרונות, הוא ראוי להמשיך להוביל וכל התמודדות מולו, אם תהיה, אראה אותה כלא יותר מאשר ספין תקשורתי".
