רוברט וייסהאוס, עו"ד רחלי גולדפלד ועודד עמרם (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
רוברט וייסהאוס, עו"ד רחלי גולדפלד ועודד עמרם (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

"יצאתי להילחם על התנאים הסוציאליים המגיעים לכ-120 עובדים"

פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב בעניינו של רוברט וייסהאוס (67), מלווה הסעות ברשת חוויות רחובות, עשוי להביא לשינוי במעמדם של עשרות עובדים אחרים ברשת וקליטתם כעובדי עיריית רחובות מן המניין

פורסם בתאריך: 7.9.17 07:00

פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב בעניינו של רוברט וייסהאוס (67), מלווה הסעות ברשת חוויות רחובות, עשוי להביא לשינוי במעמדם של עשרות עובדים אחרים ברשת וקליטתם כעובדי עיריית רחובות מן המניין.

בתביעה שהוגשה על ידי וייסהאוס באמצעות עורכת הדין רחלי גולדפלד כנגד רשת חוויות ועיריית רחובות, דרש וייסהאוס להפסיק את העסקתו באמצעות רשת חוויות ולהכיר בו כעובד העירייה על כל הזכויות הנגזרות מכך, לרבות באופן רטרואקטיבי. בפסק הדין של השופטת חנה טרכטינגוט נקבע כי התביעה מתקבלת ברובה וכי יש לראות בתובע עובד עירייה מיום תחילת העסקתו ב-1 במרץ 2009. ההחלטה צפויה להשפיע על למעלה מ-100 מלווי הסעות שנמצאים במצב דומה, אלא שבעיריית רחובות כבר הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

רוברט וייסהאוס, עו"ד רחלי גולדפלד ועודד עמרם (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

רוברט וייסהאוס, עו"ד רחלי גולדפלד ועודד עמרם (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

 

במרכז הפרשה המשפטית הזו עלתה, ובוודאי תעלה בחודשים הקרובים, שאלה מרכזית אחת: האם מלווה תלמידים בהסעות שייך לעיריית רחובות או לרשת חוויות, שממנה הוא מקבל את שכרו. מהתביעה עלה כי וייסהאוס מועסק בתפקיד מהתאריך 1.3.2009, הפיקוח עליו נעשה על ידי מחלקת ההסעות באגף החינוך של העירייה, אך הוא למעשה נחשב כשכיר ברשת חוויות. בין היתר נטען בתביעה כי וייסהאוס ערך ראיון עבודה אצל מנהל מחלקת ההסעות דאז, יהודה בן עזרא, עובד עירייה, ורכז מלווים – גם הוא עובד עירייה. עם תחילת עבודתו חתם בבניין העירייה על הסכם עם העירייה, הוראות העבודה ונהליה הותוו על ידי עובדי מחלקת ההסעות בעירייה והיא גם זו שקבעה את מסלול הנסיעה, את זהות התלמידים ואת סידורי העבודה. עוד נכתב בתביעה כי וייסהאוס הוזמן לכל האירועים שאורגנו על ידי העירייה, אך לא הוזמן לכנסים או אירועים שאורגנו על ידי רשת חוויות בניגוד לעובדים האחרים. עוד נטען כי וייסהאוס התבקש לדווח על חופשות מחלה או דוחות עבודה ונוכחות לסיגלית דהן ממחלקת ההסעות של העירייה, והיא זו שהנפיקה לו את האישורים לכך.

במהלך הדיונים המשפטיים שארכו שלוש שנים, הגיע לשולחן העדים גם מנכ"ל רשת חוויות עדי דויטש, שטען כי מדובר בהעסקה לגיטימית וכי לרשת יש ממשקים רבים כזרוע מבצעת של העירייה בתחום החינוך הבלתי פורמלי. אחד הממשקים הללו, לטענת דויטש, זהו מערך מלווי התלמידים בהסעות. העירייה מצידה טענה כי מדובר על עובד שידע שהוא מועסק על ידי רשת חוויות, ממנה קיבל את שכרו ועובדיה היו ממונים עליו. עוד נטען כי בניגוד לדבריו, העירייה היא לא זו שקיבלה אותו לעבודה שכן הוא לא עבר הליכים כגון מכרז, ועדת בחינה ובדיקות רפואיות.

לאחר שבחנה השופטת טרכטינגוד את טענות הצדדים, היא קיבלה כאמור את רוב תביעתו של וייסהאוס וקבעה בפסק דין שמתפרס על פני 25 עמודים כי העובד הנו עובד עירייה מרגע תחילת עבודתו בשנת 2009. עוד קבעה השופטת כי על העירייה לשלם לו עבור חמש שנות עבודתו סכום של 11,522 שקלים בגין דמי ביגוד, וכן הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 שקלים.

עו"ד רחלי גולדפלד, שייצגה את וייסהאוס בתביעה מטעם ההסתדרות, אמרה השבוע: "מר וייסהאוס מועסק כמלווה הסעות תלמידים בחינוך המיוחד בעיריית רחובות באמצעות רשת חוויות. לאחר שבדקתי בשים לב את אופי העסקתו נוכחתי לדעת כי מדובר בהעסקה פיקטיבית כאשר העירייה ניסתה לעצב את העסקתו ככזו שאינה כרוכה ביחסי עובד-מעסיק והגדרתו כעובד רשת חוויות לא שיקפה את מערכת היחסים בין הצדדים ונועדה להתחמקות מתחולת חוקי המגן והסכמים קיבוציים החלים בעירייה. לאור האמור, לפני כשלוש שנים הגשתי תביעה לבית הדין לעבודה להכיר בו כעובד עיריית רחובות מן המניין. במהלך הדיונים הצלחתי להוכיח כי אכן התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין העירייה לבינו, וכי רשת חוויות שימשה כצינור להעברת כספים ותו לא. בתאריך 1.8.2017 ניתן פסק הדין. השופטת קיבלה את התביעה וקבעה באופן חד משמעי כי הוא עובד עירייה לכל דבר וענין. בית הדין קבע כי העירייה היא זו שפיקחה עליו באופן פיקטיבי. יש לציין כי בימים אלו הגישה העירייה ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה".

עו"ד רחלי גולדפלד (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

עו"ד רחלי גולדפלד (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

 

וייסהאוס עצמו, שמשמש כנציג ועד הפעולה של מערך המלווים בהסעות החינוך המיוחד, הוסיף: "פסק הדין הזה מגיע אחרי שנים של אי ודאות בנוגע לשייכות למקום העבודה. אנחנו מקבלים בכל תקופת העסקתנו תלוש פיקטיבי, לכאורה, מרשת המתנ"סים. יצאתי להילחם כדי לקבל את מלוא התנאים הסוציאליים המגיעים לכ-120 עובדים, מאחר ופניותיי לעירייה לא עזרו. משלא נעניתי, פניתי למנכ"ל רשת המתנ"סים וגם ממנו לא קיבלתי תשובות מספקות. הוא הפנה אותי חזרה לעירייה בטענה שהשכר שלנו נקבע על ידי העירייה. חשוב לי לציין שלא קיבלנו ביגוד או 16 ימי חופשה שמגיעים לי בשנה. קיבלתי הרבה פחות ממה שצריך. לא הופרשה לנו קרן השתלמות כנדרש בחוק, לא הוזמנו להרמות כוסית, לא קיבלנו יום האם או יום האב, או כל מה שמקבלים בכל מקום עבודה. אגב, גם רשת המתנ"סים וגם העירייה מקיימים ימי גיבוש. אנחנו למעשה משמשים כעובדי צינור ולא מעניינים אף גורם. יצא שנפלנו בין הכיסאות. משלא הייתה ברירה פניתי למרחב הסתדרות העובדים וביקשתי את התערבותם בנושא. המרחב מינו לי עורכת דין שהגישה תביעה בשמי, כדי לקבל אותי כעובד עירייה מן המניין בעיריית רחובות. לאחר שלוש שנים זכיתי במשפט ונדרש מהעירייה לקבל אותי כעובד מן המניין מיום תחילת העסקתי, כלומר מחודש מרץ 2009. בנוסף עליהם להשלים רטרואקטיבית את התנאים שמגיעים לי על פי חוק עבור ביגוד וחופשות. בסוף השבוע העירייה הגיעה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ולדעתי זה אך ורק בשביל לגרום לסחבת בקיום גזר הדין".

רוברט וייסהאוס (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

רוברט וייסהאוס (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

 

יו"ר מרחב הסתדרות העובדים עודד עמרם: "ברגע שהוגשה התביעה, הייתי משוכנע מעל לכל ספק שהוא יזכה בה. ניסיתי יחד עם האיגוד המקצועי להגיע להבנות מחוץ לכותלי בית המשפט, אך העירייה לא הסכימה. לא הייתה ברירה אלא להמשיך בתביעה בבית הדין האזורי לעבודה, שקבע שהעובד למעשה קיבל הוראות מהעירייה ומי שקולט ומראיין את העובד וחותם לו בסוף החודש על העבודה הוא הממונה על ההיסעים בעירייה. יוצא שהעובד המלווה מקבל את משכורתו מהעירייה דרך רשת המתנ"סים, כלומר הרשת היא צינור להעברת כספים".

איך פסק הדין הזה ישפיע על עובדים אחרים במעמדו של וייסהאוס?

"זה אומר שלמעשה למעלה מ-100 עובדים שעיסוקם בליווי הסעות אמורים להיקלט כעובדי עירייה מן המניין. לצערי היו לכך תקדימים משפטיים, שהעירייה השתמשה בחברות בת להעסקת עובדים. היה את משפט אלבכרי המפורסם, כמו גם התקדים של משפחת בוטה מכפר גבירול. בזמנו האישה תבעה את העירייה על קצבת שארים לאחר מות בעלה, שהיה עובד עירייה והועסק על ידי קבלן. גם אז האלמנה זכתה".

עודד עמרם (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

עודד עמרם (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

 

העירייה הגישה ערעור. אולי בסופו של דבר הפסיקה תתהפך.

"עוד לא עברתי על הערעור, אך במידה וזה אכן הוגש העירייה צריכה לצפות לפסק דין תקדימי שיהווה פסק הלכה לכל הארץ. בעצם כל עובדי הצינור יצטרכו להיקלט כעובדי רשויות, כך שאני שמח על הערעור. מתוקף תפקידי אני אנווט את הערעור כך שיפסיקו בכל הרשויות המקומיות ובשירות הציבורי את העסקת עובדי הקבלן, והם יהיו חייבים להיות מועסקים בהעסקה ישירה.

"קיבלתי את ברכת הדרך של יו"ר הסתדרות העובדים, עו"ד אבי ניסנקורן, שמבין לאן התהליך הזה מוביל ואת השלכותיו. הוא אף סיפח לנו את הלשכה המשפטית של ההסתדרות עם מיטב עורכי הדין. בהזדמנות זו אני רוצה להודות למזכירת האיגוד המקצועי תמי סעיד, שביחד עם עורכת הדין רחלי גולדפילד מתחום הפרט עשו עבודה טובה".

יו"ר ועד עובדי עיריית רחובות, רמי מדהלה, התייחס אף הוא לפסק הדין: "אני מברך על פסק הדין ואני מקווה שהנהלת העירייה תיישם אותו במהרה. נשמח לשתף את מלווי ההסעות בפעילויות שאנחנו מקיימים לעובדים ולהפוך אותם לחלק מאתנו, ובכלל זה לייצג אותם כמו את שאר עובדי העירייה ולדאוג לזכיותיהם".

מהעירייה נמסר: "מאחר והנושא תלוי ועומד בבית המשפט, איננו יכולים להתייחס לפרטים".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כל הכבוד על היוזמה המבורכת כמו שבערים אחרות מלווי ההסעות שייכים לעירייה עם כל התנאים גם ברחובות זה צריך להתקיים

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר