הנהלת מכון ויצמן הגישה לבית המשפט המחוזי בלוד תביעת ענק בסך כ-36 מיליון שקלים כנגד עיריית רחובות והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בגין אגרות והיטלי פיתוח שהושתו עליה על ידי העירייה.
התביעה, שמהותה "השבה, החזר תשלומי יתר באגרות בניה ואגרות והיטלי פיתוח, עשיית עושר ולא במשפט", מחולקת לתביעה להשבת אגרות והיטלי פיתוח כנגד עיריית רחובות על סכום של 35,919,730.38 מיליון שקלים, ותביעה להשבת אגרות בנייה כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, על סכום של 320,741 שקלים.
בתביעה נטען בין היתר כי "החיובים שהשיתה העירייה על מכון ויצמן כולם מנוגדים להסכמי פשרה שנחתמו בין הצדדים בעקבות דרישת תשלום שמסרה העירייה למכון עוד בשנות ה-90. חלק מהחיובים כוללים חיוב כפול בגין שטחי מבנים וקרקע שההיטלים הרלוונטיים כבר שולמו בגינם בעבר; כלל לא התקיימו דרישות חוקי העזר המהוות תנאי מוקדם לסמכות הנתבעת לגבות היטלי פיתוח; החיובים מנוגדים לעקרונות בסיסיים של צדק חלוקתי; החיובים שנמסרו לאחר יום 1.1.2015 הוצאו על ידי הנתבעת מבלי שקוימו ביחס אליהם הוראות כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010 – תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה); והחיובים נסמכים על תעריפים שחושבו באופן שגוי תוך העשרת קופת העירייה שלא כדין ודינם בטלות".
עוד צוין בתביעה כי "ברקע המחלוקות שבין המכון לעירייה עומדות גם דרישה של העירייה מהמכון לתשלום היטל סלילת כבישים ומדרכות בסך של כ-66 מיליוני שקלים, דרישה לתשלום אגרת הנחת צנרת מיס בסך של כ-26 מיליון שקלים, ודרישה לתשלום היטל שטח ציבורי פתוח בסך של כ-33 מיליון שקלים".
עיריית רחובות (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
רוצים להישאר מעודכנים?
יש לציין כי קמפוס המכון משתרע על שטח של כ-980 דונמים (לא כולל שטחים נוספים מחוץ לגדר המכון), הוא כולל יותר מ-130 מבנים בשטח כולל של כ-167 אלף מ"ר, ובנוסף כ-100 מבנים המשמשים למגורי סגל וסטודנטים בשטח כולל של כ-40 אלף מ"ר. בסך הכל מדובר בבינוי בהיקף של למעלה מ-200 אלף מ"ר.
מכון ויצמן (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
מהעירייה נמסר: "כתב התביעה נתקבל במשרדי העירייה רק לאחרונה וטרם הוגש כתב ההגנה מטעם העירייה. בכל מקרה, המדובר על תביעה חסרת בסיס משפטי ועובדתי, שכן כל חיובי היטלי הפיתוח שהוצאו למכון ויצמן על ידי העירייה והוועדה המקומית הוצאו על פי דין ובהתאם להוראות חוקי העזר העירוניים. בנוסף, העירייה הקימה בשנים האחרונות תשתיות עירוניות רבות לטובת כלל העיר, כאשר מכון ויצמן בעצמו נהנה אף הוא מהשקעות נרחבות אלו, וכיוון שלמכון ויצמן אין כל פטור שבדין מתשלום מלוא היטלי הפיתוח, הרי עליו לשאת בחלקו היחסי בעלות הקמת תשתיות אלו כיתר הנישומים בעיר".
ב"ערים" פורסם בחודש מרץ האחרון כי אמיר ירון, חבר מועצת רחובות המחזיק בתיק ההתחדשות העירונית, תמ"א 38 ופינוי בינוי, יזם פגישה עם חבר הכנסת הרחובותי עודד פורר, על מנת שיקדם הצעת חוק להבחנה בין סוגי היטלי ההשבחה במוסדות חינוך, בעקבות הנעשה במכון ויצמן. החוק הנוכחי מדבר על פטור מהיטל השבחה במוסדות חינוך, אלא שבעיריית רחובות טוענים כי מכון ויצמן מנצל זאת באופן ציני ומקדם תכניות בפארק המדע שלא בעבור קידום הקמת מוסדות חינוך כגון קמפוסים, אלא כבסיס לתכנית עסקית המקדמת פרויקטים מדעיים של המכון. לטענת ירון, אין זה צריך להיות שונה מהיטל השבחה שמוטל על כל חברה עסקית אחרת.
לאחר הפגישה עם ח"כ פורר הסביר ירון: "החוק מתייחס למתן פטור מהיטל השבחה עבור מוסדות חינוך בלבד, קרי הקמת קמפוסים, הקמת כיתות לימוד שכל מטרתם קידום החינוך. החוק לא התכוון לתת פטור מהיטל השבחה עבור פיתוח עסקי, גם אם יש לו זיקה לנושא החינוך. חייבים לעשות את ההבחנה הזאת בין פרויקטים חינוכיים לבין פרויקטים עסקיים כלכליים של מוסדות חינוך. להם אין שום סיבה להעניק פטור מהיטל השבחה. זה בדיוק המקרה של מכון ויצמן למדע, שתחת הכותרת של מוסדות חינוך מקבל פטור מהיטל השבחה גם בעבור חברות עסקיות שמקדמות פרויקטים כלכליים עסקיים של המכון. בסופו של דבר הכל מתורגם לכסף וכתוצאה מהמצב הקיים היום בחוק, עיריית רחובות הפסידה 90 מיליון שקלים בפארק המדע. בין היתר זה גם לא מאפשר לעירייה לקדם הקמת פארק עירוני בגודל של 80 דונם עבור התושבים. לאור הבעיה שנוצרה יזמתי פגישה עם חבר הכנסת עודד פורר, וסיכמנו שהוא אכן יקדם הצעת חוק שתתקן את המציאות המעוותת הזו. על כך אני מברך אותו. מזה תקופה ארוכה אני מתריע על כך שהמכון גרם לנזק של עשרות מיליוני שקלים לעיריית רחובות. ראש העיר ברך על המפגש והוא כמובן מבין כמוני את גודל הנזק שנגרם לעירייה".
השבוע, בעקבות התביעה שהגיש מכון ויצמן כנגד העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אמר ירון: "אני שואל האם היחסים בין מכון ויצמן ועיריית רחובות עולים על שרטון והאם הם מבוססים על חוסר אמון. הציפייה היסודית היא שמכון ויצמן, בהיותו מוסד אקדמי מוביל, יקרין חיובית על מערכת היחסים עם עיריית רחובות ולא ייצור זירות חיכוך בלתי פוסקות. מכון ויצמן עתיר הריאות הירוקות גרם לכך שתושבי רחובות איבדו ריאה ירוקה ודאית בפארק רחובות, שאמור לקום בחלק הצפון מזרחי של העיר. במקום תמיכה הדדית אנחנו מוצאים את עצמנו בבתי המשפט חדשות לבקרים ואני חושב שזה אומר דרשני".
עוד ממשיך ירון: "כמי שמצוי ופעיל בעיריית רחובות, ועושה הכל כדי לקדם את ענייני התושבים בעיר, אני מוצא את עצמי לא אחת נחשף בוועדות העירייה לבקשות של מכון ויצמן לעיריית רחובות, ובמקביל אנחנו שומעים על תביעות משפטיות שרק מעכירות את היחסים בין הגופים. לצערי הרב למכון ויצמן יש חלק לא מבוטל ביצירת המדרון החלקלק ביחסים האלה. את הילדות שלי עברתי במכון ויצמן, כבן לאבא שהיה פרופסור במכון, ובזמנו המחלוקות לא הגיעו אל בתי המשפט ואני מניח שמצאו פתרונות ראויים. מתברר שמי שיודע להגיע להישגים אקדמיים עולמיים, לא יודע למצוא את עמק השווה עם העירייה על כל מוסדותיה. אני יודע בבירור שראש העירייה עושה הכל כדי לשמור על האינטרסים של תושבי רחובות ובמקביל יודע לכבד את המוסדות האקדמיים בעיר, ולכן תמוה בעיניי שמכון ויצמן לא מוצא את נתיבות השלום".
ממכון ויצמן למדע נמסר בתגובה: "דרישות העירייה עומדות בניגוד להסכמי פשרה שנחתמו בעבר בין העירייה למכון, אשר לפיהם המכון שילם כבר מיליוני שקלים. התנהלות זו של העירייה לא הותירה למכון אפשרות אחרת, זולת פנייה לבית המשפט. הטענה בדבר גזילה לכאורה של ריאה ירוקה, מופרכת מעיקרה".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
Professor Sophia
טוב מאוד!
מכוניסט
שהעירייה המסריחה הזאת תוריד את הידיים המסריחות שלה מהמכון