מוח (צילום אילוסטרציה)
מוח (צילום אילוסטרציה)

האדם כמכונת כביסה: מדעני מכון ויצמן מצאו כי שכלול המוח האנושי מביא עמו פגמים וקלקולים

האם בדומה לאבולוציה התעשייתית של מכונות הכביסה ושל מוצרים רבים אחרים, גם האבולוציה הביולוגית יצרה מוח אנושי מורכב ומשוכלל, אך חשוף יותר לפגמים ולקלקולים? מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה כי הקידוד העצבי במוחותיהם של פרימטים הלך והתייעל – אך במקביל הפך לחסין פחות לשגיאות

פורסם בתאריך: 23.1.19 08:14

מאז המצאתן במאה ה-18, פועלות מכונות הכביסה לפי אותו עיקרון בסיסי: תוף המסתובב במהירות ומאפשר שטיפה וסחיטה של בגדים. לאורך השנים נוספו למכונות אלה פונקציות שונות – מתוכניות כביסה לבגדים עדינים ועד חיבור לאינטרנט – אך אורך חייהן רק התקצר, כמות התקלות גדלה והתחזוקה התייקרה. האם בדומה לאבולוציה התעשייתית של מכונות הכביסה ושל מוצרים רבים אחרים, גם האבולוציה הביולוגית יצרה מוח אנושי מורכב ומשוכלל, אך חשוף יותר לפגמים ולקלקולים? מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה כי הקידוד העצבי במוחותיהם של פרימטים הלך והתייעל – אך בו-בזמן נהפך לחסין פחות לשגיאות. החוקרים משערים כי ממצאים אלה עשויים להסביר נטייה לפסיכופתולוגיות מסוגים שונים בבני אדם – מהפרעות קשב, חרדה ודיכאון ועד אוטיזם. הממצאים התפרסמו בכתב-העת המדעי Cell.

ידוע כי קליפת המוח הקדם-מצחית של בני אדם גדולה יותר ומכילה יותר תאי עצב מאשר קליפת המוח של פרימטים אחרים. בקבוצת המחקר של פרופ' רוני פז מהמחלקה לנוירוביולוגיה שיערו כי מלבד הבדלים אנטומיים אלה, קיימים גם הבדלים בקידוד העצבי. "אנחנו יודעים שיש הבדלים ב'חומרה', כלומר הבדלים אנטומיים במוח בין מינים שונים, אבל עד כה לא ידענו להגיד אם יש גם הבדלים ב'תוכנה' – באופן שבו תאי העצב מתקשרים ומקודדים מידע", אומר פרופ' פז.

כדי לבדוק את ההשערה, פיתח רביב פרילוק, תלמיד מחקר בקבוצתו של פרופ' פז, מבחן למדידת יעילות הקוד העצבי, הבודק כמה מידע יכול להעביר תא עצב בודד. "תקשורת יעילה היא כזו המשתמשת בכמה שפחות אנרגיה להעברת מסר מורכב ככל האפשר; להעביר הודעה מורכבת בכמה שפחות מלים", מסביר פרילוק. "בהתאם לכך, המדד שפיתחנו בודק את יעילות הקידוד והשידור של אותות חשמליים בתא עצב". בהמשך, הקליטו החוקרים את הפעילות המוחית בבני אדם ובקופי מקוק בשני אזורים – בקליפת המוח הקדם-מצחית אשר אחראית על תפקודים גבוהים המאפשרים קבלת החלטות וחשיבה רציונלית, ובאמיגדלה – אזור מוקדם יותר אבולוציונית שאחראי לתגובות הישרדותיות ורגשיות.

מכון ויצמן (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

מכון ויצמן (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

מדידת הפעילות המוחית בבני אדם התאפשרה בזכות שיתוף פעולה עם פרופ' יצחק פריד, מנתח מוח במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי (איכילוב) ובמרכז הרפואי של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס על שם רונלד רייגן.

פרופ' פריד: "המחקר מבוסס על רישומים נדירים ממוח האדם שהתקבלו מחולים ערים ומתפקדים במצבים רפואיים מיוחדים הדורשים החדרת אלקטרודות לעומק המוח". במחקר השתתפו גם ד"ר הגר גלברד-שגיב מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר יואב כפיר, תלמיד מחקר דאז בקבוצתו של פרופ' פז.

החוקרים גילו כי הקידוד העצבי בקליפת המוח הקדם-מצחית יעיל יותר מאשר באזור המוחי הקדום יותר, האמיגדלה, הן בבני אדם והן בקופים. כמו כן הקידוד העצבי בשני אזורי המוח בבני אדם היה יעיל יותר מאשר באזורים אלה בקופים. עם זאת, החוקרים גילו כי ככל שיעילות הקוד העצבי הייתה גבוהה יותר, החסינות לשגיאות הייתה נמוכה יותר. כך למשל הקוד העצבי באמיגדלה בקופים היה חסין יותר לשגיאות מאשר בבני אדם.

"האמיגדלה אחראית על הישרדות. כמו מכונת הכביסה של פעם היא לא צריכה להיות סופר-מתוחכמת, אבל אסור לה לטעות ואסור לה להיכשל בזיהוי איומים. כשהיא רואה אריה, היא צריכה לדעת שזה אריה ולהעביר את המסר במהירות ובעוצמה", מסביר פרופ' פז. "אם הקוד העצבי באמיגדלה בבני אדם מועד יותר לשגיאות עלולות להיווצר תגובות הישרדותיות גם לסיטואציות שאינן מסכנות חיים – בדומה למה שאנחנו מכירים למשל מהפרעות חרדה ופוסט-טראומה".

האמיגדלה וקשריה עם אזורי מוח אחרים אכן ידועים כשחקנים מרכזיים בפסיכופתולוגיות מסוגים שונים. האם זהו המחיר שאנו משלמים על התחכום והיצירתיות של המוח האנושי?

"לכאורה אפשר היה לתכנן מערכת שהיא גם חסינה וגם יעילה", אומר פרילוק, "אך ייתכן שבמערכת רב-ממדית מורכבת כמו המוח, משחק סכום-אפס בין יעילות לחסינות הוא בלתי נמנע. האבולוציה ניסתה לייצר מערכת יעילה יותר ושילמה על זה במערכת חסינה פחות לטעויות".

במחקרים עתידיים צפויים המדענים לבדוק לא רק את פוטנציאל העברת המידע של תאי העצב, אלא גם את העברת המידע בפועל במצבים שונים. לשם כך הם מתכננים לבדוק את הקידוד העצבי באזורים השונים תוך כדי מטלות למידה מסוגים שונים, עם דגש על התנהגויות מודל להפרעות פסיכיאטריות שונות.

פרופ' פריד: "ההזדמנות להשוות רישומים ברמת תא העצב הבודד בין בני אדם לקופים היא פריצת דרך ביכולתנו לחקור את ייחודו של המוח האנושי".

פרופ' פז מוסיף: "שאלה בסיסית באבולוציה, במדעי המוח, בפסיכולוגיה ובדיסציפלינות מדעיות אחרות, היא מה מותר האדם מפרימטים אחרים? מדוע, מצד אחד, יש לבני אדם יכולות קוגניטיביות משופרות ויכולות למידה והתאמה לסביבות חדשות, ומצד שני נטייה להפרעות חרדה, דיכאון והפרעות נפשיות אחרות. במחקר זה הראינו כי אלה עשויים להיות שני הצדדים של אותו המטבע".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון 

 


אולי יעניין אותך גם

תגובות

5 תגובות
  1. בן משה

    למה דיכאון וחרדה הינם פגמים במוח האנושי? כיצד תיתכן חרטה על מעשה רע בלי תחושת דיכאון? כיצד נזהר אדם מלבצע פעולות מסוכנות אלמלא חרדה? נכון שהגזמה בכל דבר אינה טובה, אבל גם הגזמה לצד השני, כגון תחושת ביטחון עצמי מופרז וחוסר תחושת צער על מעשה רע היא מוגזמת. עיין ערך נאציזם, נקו"ד, פול פוט, וכדומה

  2. אדם רענן / אמן יוצר פלסטית וספרותית...

    מוחות (כל חי) בדומה לאיברים אחרים הם "מכונות" (mind, בבני אדם) שרק נדמה לנו שיש לנו שליטה בהן!!!
    (הכותב אדם/קפרא רענן יליד שעריים רחובות, הmind שלי עבר קפיצה אבולוציונית לאחר עבודת-לילות ב… במכון ויצמן…

  3. בן אדם

    קודם כל אני חושב שאם להשוות מוח למכונה: אז למחשב ולא למכונת כביסה, שהיא לא מתוחכמת במיוחד. וכמו מחשב שמחשב דברים. מחשב עם חומרה טובה יותר עם יותר יכולת עיבוד ברמות גבוהות ומהירות צורך יותר אנרגיה וחשמל ומעבדים יותר טובים שיש להם ביצועים יותר טובים ומהירים אבל הם דורשים אנרגיה רבה, אבל התוצאות טובות יותר גם אם הם טועים. עכשיו לעניין של הגדרות: החומרה היא המוח הפיזי והעצבים התוכנה זה החושים שלנו והעולם הפסיכולוגי מחשבתי ורגשי שלנו ולכן יש הבדל בהגדרות מבחינתי. חומרה פיזי תוכנה וירטואלי או דמיוני . בנושא הקלקולים: דווקא יש חיות רבות שחוות טראומה ומתקלקלות. שימפנזה שהוא יתום יכול להיות עם חרדה חברתית ותוקפני מאד. כלב נטוש יטה להיות נשכן נבחן ומגונן יתר על המידה. אינסטיקנטים טבועים במוח כמו לדוגמא חיה גם שבכל מקרה לדוגמא תברח מטורף ואולי תמות כי עדיף היה לטפס על עץ או לעמוד על שלך ולתקוף את האריה. יעילות לא בהכרח מראה על אינטלגנציה. כי עם אנרגיה רבה אפשר ליצור רעיונות מורכבים ומקוריים דבר שבמוח מוגבל ויעיל כנראה אי אפשר. מוסן שיש גם פגמים מולדים. יכול להיות כלב פחות מוצלח שהוא עצלן וטיפש או דולפין או פיל שהוא גאון או תוכי מחונן שיכול לרכוב על אופניים. גם חיות הם לא מושלמות מבחינה מוחית

  4. ליאור

    יעילות, אין פירושה מורכבות. וגם ההפך נכון.
    נראה כי למעשה אלו שני הפכים.
    מהיכולת של תא להעביר מסרים רבים יותר ומגוונים יותר (בין השאר, בגלל הקשרים עם תאים אחרים), ובפרק זמן נתון (הגדרה יותר נכונה למורכבות), לא ניתן להסיק לגבי הניצולת האנרגטית שלו. הדעת נותנת כי היכולת של בני האדם תהיה מורכבת יותר ויעילה פחות. לכן נראה כי המסקנה-הנחה בנוגע לאבולוציה שגויה.

    אך יתרה מכך. דומה כי המורכבות הנ"ל היא זו שמאפשרת לבני האדם לערוך אבחנות שבעלי החיים לא מסוגלים להן. זו הסיבה שבעלי חיים מסוימים לא מבינים שהם מסתכלים במראה, שכלבים נובחים ביום העצמאות, שעופות מסוימים יתייחסו לאבנים סגלגלות בתור הביצים שלהם וכיו"ב. לכן נראה כי דווקא בני האדם יהיו מסוגלים לערוך אבחנה בין קרבות אמיתיים לבין אירועים המהווים טריגר לפוסט טראומה, בין מצבים חברתיים המצדיקים הרגשה לא טובה לבין כאלה שלא וכו'. במילים אחרות, עם המורכבות אמורה לבוא חסינות רבה יותר לטעויות. זאת גם בשל גמישות רבה יותר.

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר