אתחיל בווידוי אישי. זה אולי לא מקובל, אבל מאוד רלוונטי. בתור מי שילדה פעמיים אני חייבת לציין שאני מעדיפה שיהיו לידי בלידה רופאים על פני מיילדות בשיטות טבעיות. אני מעדיפה בלידה אפידורל ולמעשה גם ברגעים אלו, ללא צירים, אשמח למנת אפידורל. מה לעשות? אפידורל עושה לי הרגשה טובה. אני בטח ובטח מעדיפה בית חולים על פני בית יולדות, עם כל הג'קוזי והאורות המעומעמים שבו. לרגע לא עלה על דעתי להביא צאצאים לעולם בלידה טבעית ואני פשוט לא שייכת לז'אנר של לידה טבעית. אפילו לא קרובה לזה. יחד עם זאת, העדפתי האישית לא מנעה ממני להשתומם לנוכח הסגירה של בית היולדות בגדרה ללידה טבעית, על פי צו משרד הבריאות. הסגירה נראית חסרת כל הצדקה רפואית ואפילו הגיון בסיסי, שכן על פי צו משרד הבריאות עצמו בית היולדות בגדרה עומד בכל התנאים ללידה טבעית.
ליטבה טבעית במים (צילום: רויטרס)
על פי חוזר משרד הבריאות משנת 2012, מותר לקיים לידה טבעית בבית היולדת בתנאי שיתקיימו תנאים מסוימים, וביניהם: "יש בו מים חמים זורמים, חשמל, חימום, טלפון והוא נקי. על הבית להימצא במרחק של 30 דקות מבית חולים לצורך העברה במקרה הצורך, ועל החדר שבו מבוצעת הלידה להיות בגודל של לפחות עשרה מטרים רבועים". בית היולדות בגדרה הוא במרחק נסיעה של כרבע שעה מבית החולים קפלן ברחובות, וגם שאר התנאים שדורש משרד הבריאות מתקיימים בו כמובן. למרות כל זאת, בית היולדות בגדרה נסגר במאי 2017 על ידי אותם גורמים ממשרד הבריאות שקבעו את התנאים ללידה טבעית בבית. כך יצא שבית היולדות היחיד באזורנו שמאפשר לנשים לידה טבעית בטוחה בסביבה מבוקרת, עם כל המכשור והציוד הדרוש, אינו זמין עוד. ואם תהיתם, גם אין באזורנו מרכז ללידה טבעית בתוך בית חולים.
לא מנסות לשכנע נשים ללדת בדרך טבעית
את בית היולדות בגדרה הקימו והפעילו שתי אחיות מיילדות ותיקות ומוסמכות – עופרית פק ותמי טסלר. עופרית פק עבדה כאחות רפואה דחופה בבית החולים הדסה עין כרם והייתה מיילדת בבית החולים קפלן מ־1997 ועד לפתיחת בית היולדות בגדרה בשנת 2011, כלומר 14 שנים. תמי טסלר הייתה אחות מוסמכת ועבדה חמש שנים כמיילדת בחדר לידה בבית החולים לניאדו, ובנוסף גם כאחות טיפת חלב, כמדריכת הנקה וכמדריכת הכנה ללידה. מאז ייסדו את המרכז לפני כשש שנים, קיבלו השתיים לידיהן 220 לידות. בשיחה עמן עולה מייד כי הן לא מיסיונריות, הן לא מנסות לשכנע נשים ללדת בדרך טבעית והן אפילו לא חושבות שזה בהכרח מתאים לכולן. הן כן מאמינות שנשים זכאיות לבחור לידה בדרך הבטוחה והמקובלת עליהן.
פק: "החדרים שלנו מותאמים ללידה ולמרכיבים של הגוף בכל רגע ורגע בתהליך הזה. החדרים מיטיבים ומסייעים לאפשרויות להימצא בתנוחות מגוונות הנדרשות ללידה. אצלנו יש בריכה מותאמת ללידה שנרכשה לא בארץ, כדורי פיזיו גדולים, כיסא לידה ומתקנים כמו ערסל שמאפשר מגוון תנוחות שמסייעות בלידה. לזה מצטרפת האווירה בחדר, למשל תשומת לב למידת החום או הקור. אפשר לשנות את הטמפרטורה – מה שלא תמיד אפשר לעשות בבית חולים. יש גם אפשרות להתאים את מידת האור בזמן הלידה".
על פי איזה מודל ייסדתם את המקום?
פק: "בית היולדות שלנו מתבסס על מודל של מרכזי לידה במקומות שונים בעולם, כמו אנגליה, גרמניה ומדינות בארצות הברית שבהם מנהלות ועובדות צוות מיילדות. במרכז שכזה אותו צוות מכיר מראש ומלווה את כל הנשים ההרות, כך שהיולדת מגיעה ללידה כשהיא מכירה את כל הצוות. שתיים מהן ילוו אותה בלידה עצמה.
"השאלה היא בכלל לא האם אישה כזו או אחרת מעדיפה ללדת עם או בלי משכך כאבים. העניין הוא שכחלק מכך שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית יש לכל אישה את הזכות לבחור את המקום המתאים לה ללידה, כל עוד הוא בטוח. אנחנו מציעות דרך שמשלבת הסתכלות רחבה על הצרכים של נשים במהלך ההיריון, בלידה ואחרי הלידה".
בית היולדות בגדרה
לימור, תושבת האזור שילדה ולוותה בבית היולדות בגדרה, מחזקת את הדברים ואומרת: "את בני הבכור ילדתי בבית היולדות בגדרה, לאחר שעופרית ותמי ליוו אותי ואת יונתן בן זוגי במהלך כל ההיריון. התייעצנו לגבי הרעיון ללדת שם, מאחר וחששנו מהפן הבטיחותי של העניין, אבל לא אגזים אם אומר שזו ההחלטה הכי טובה ונכונה שקיבלתי בחיי".
דוקטור אבנר שיפטן, גניקולוג ומיילד כבר למעלה מ-20 שנה, עבד במשך שנים בבית החולים פורייה וכיום הוא עובד בתחום באופן עצמאי. על סגירת בית היולדות בגדרה הוא אומר: "זה בהחלט מצטער שבית היולדות נסגר. זו פגיעה בלידות עצמן. שתי הנשים המדהימות הללו פתחו את מרכז הלידה, זה היה פתרון טוב לנשים שלא רוצות ללדת בבית אבל כן רוצות מקום מסודר יותר שקרוב לבית החולים. לא הייתי במקום, אבל שמעתי גם מהמיילדות וגם מהיולדות שהמקום נתן לידות נפלאות וחוויות פנטסטיות".
מה דעתך על לידה טבעית?
"לידה טבעית היא בהחלט יותר בריאה מכל הבחינות – פיזית ונפשית. גוף הנשים בנוי ללדת ללא כל התערבות, שכן לידה היא תהליך פיזיולוגי טבעי ונורמאלי. אני עצמי מלווה נשים שיולדות בלידה טבעית, וזה קורה גם במרכזי לידה טבעיים בבתי חולים".
עד כמה שאתה יודע, בית היולדות בגדרה מספק את התנאים ללידה טבעית בריאה ובטוחה?
"מה שאישה צריכה בלידה זה שלא יפריעו לה ללדת. היא לא צריכה מכשירים, אפידורל ותרופות. זה מה שעושות תמי ועופרית. הן אומרות 'את באה לפה בשביל שלא אפריע לך, אבל מצד שני יש את הקרבה לבית חולים ואת כל המכשירים והציוד למצב החריג שמשהו ישתבש'".
בית היולדות בגדרה
מנהל מחלקת היולדות בבית החולים קפלן, דוקטור רוני לוי, מכיר מקרוב את אחת ממייסדות בית היולדות בגדרה. "עופרית פק הייתה מיילדת בקפלן הרבה שנים. היא מיילדת מעולה עם הרבה ניסיון", הוא אומר.
לדעתך לידה טבעית היא בטוחה ובריאה?
ד"ר רוני לוי: "עקרונית אני בעד לידות טבעיות אם יש נשים שרוצות לידה עם מינימום התערבות של רופאים. יש בזה הגיון. ברוב המכריע של המקרים זה עובר בלי בעיות. לידה היא תהליך טבעי ובריא שאישה בריאה אמורה לעבור ללא התערבות רפואית. הבעיה שיש מצבים בלתי צפויים ונדירים של סיבוכים, וכאשר הלידה רחוקה מבית חולים עלולה להיווצר סכנה לאם ולילוד. לכן עדיף שהלידה הטבעית תהיה בקרבת בית החולים, והכי טוב – בתוך בית החולים".
רופאים בכירים אומרים שלא תמיד האופציה הרגילה, של לידה בבית חולים, בריאה יותר. זאת בשל הנהלים של בתי חולים, שבגללם אחוז גבוה של לידות מגיע להתערבות של אפידורל, מכשירים או ניתוח. יכול להיות שלידה טבעית אכן עדיפה מבחינות מסוימות על לידה רגילה בבית חולים?
ד"ר רוני לוי: "בבית חולים יש יותר לידות עם אפידוראל, יש יותר ניתוחים קיסרים ויותר לידות מכשירניות, אם כי אוכלוסיית היולדות בבית חולים כוללת יותר לידות של יולדות בסיכון גבוה. חלק מההתערבויות נובע גם מחשש לתביעות, ששכיחות בחדר לידה יותר מבתחומים אחרים ברפואה. לאוכלוסייה בסיכון נמוך יכול להתאים מרכז ללידה טבעית, שידמה כמה שיותר לידה במרכז לידה אבל בתוך בית החולים, כך שאם יהיה צורך בהתערבות ניתן לעשות זאת במהירות יחסית".
ד"ר שיפטן: "היום רמת ההתערבויות בבית החולים גבוהה מאוד. ב-50 אחוז מהלידות יש התערבויות קשות, ב-30 אחוז יש זירוז וב-20 אחוז יש ניתוח קיסרי. הסיכוי להסתבך הוא גדול מאוד. ניקח לדוגמה אפידורל. רק 10 אחוז מהנשים באמת זקוקות לאפידורל. למה האישה מגיעה בכלל למצב שהיא זקוקה לאפידורל? או כי יש לזה פרסום, או כי בלידה משכיבים אותה, כי היא צריכה להיות מחוברת למוניטור. באופן טבעי אישה לא רוצה לשכב בלידה. אישה בלידה טבעית קמה, היא על שש, היא על שתיים, היא לא בשכיבה. כשמשכיבים אישה בלידה זה גורם לעליה רצינית ברמת הכאב. כשהכאב שלה עולה בהרבה אז היא נזקקת לאפידורל. האפידורל גורם לכך שפחות דם מגיע לרחם ואז פחות דם מגיע לעובר. אז העובר נכנס למצוקה ואז צריך לעזור לה, יש התערבות, ואקום, ניתוח קיסרי, ועוד".
רק 3 אחוזים נזקקו ללידה מכשירנית
לאחר סגירת בית היולדות בגדרה, הוצגו בפני משרד הבריאות הטענות לפיהן המקום מתאים יותר ללידה טבעית מאשר בית פרטי, שאותו משרד הבריאות כן מאשר.
גורמים במשרד הבריאות הגיבו לדברים וציינו: "לא היינו שומעים על המקומות הללו אם לא היינו נתקלים בסיבוכי לידה. אמנם בית היולדות נמצא חצי שעת נסיעה מבית החולים, אבל זה לא כמו דקה מפגיה או טיפול נמרץ. במקרה של יולדות כל דקה קובעת".
אז נכון, במקרי חירום כל דקה קובעת, אבל בבדיקת הנתונים והמחקרים הרפואיים העדכניים עולה תמונה מעניינת: מאז ייסדו את המרכז בגדרה בשנת 2011, טיפלו כאמור טסלר ופק ב-220 יולדות ורק 10 אחוזים מהן הגיעו ללדת בבית החולים. רק 3.6 אחוז נזקקו לניתוח קיסרי, ורק 3 אחוז נזקקו ללידה מכשירנית – כלומר ואקום או מלקחיים. כשמצרפים זאת לממצאים של סקר רפואי שנערך בארץ, שבדק נתונים של לידות בית מתוכננות בין השנים 2003 ל-2007, מתחילים לגלות שלידות בית טבעיות ומתוכננות הן בטוחות.
הסקר המדובר נערך על ידי רופאים גניקולוגים בכירים, בשיתוף עם הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. ברשימה המכובדת של האחראים לסקר נמנים, ביו היתר, פרופסור אייל שיינר, מנהל מחלקת יולדות ד' וסגן מנהל בית החולים סורוקה, ד"ר אבנר שיפטן ואחרים. על פי הסקר, במהלך השנים 2003-2007 התקיימו בישראל 1,749 לידות בית מתוכננות בישראל. מתוכן 91.1 אחוז הסתיימו בהצלחה ורק 155 יולדות הועברו לבית חולים. מתוכן 77 ילדו לידה רגילה ללא סיבוכים בבית חולים, בעוד האחרות עברו פרוצדורה רפואית בבית החולים ולבסוף ילדו כשהן וצאצאיהן בריאים ושלמים".
מחקר מקיף שנערך בבריטניה הראה שלידות בית מתוכננות אפילו בטוחות יותר מאשר לידות בבית חולים. המחקר נערך באוניברסיטת אוקספורד, באוניברסיטת ורוויק וביוניברסיטי קולג' בלונדון, ובדק 65 אלף יולדות. לפי המחקר, "עבור נשים מלידה שניה והלאה לידת בית מתוכננת בטוחה יותר בהשוואה ללידה בבית חולים. זאת מפני שבבית חולים נשים נקלעות ליותר התערבויות בלידה, שכוללות ניתוח קיסרי, זירוז ועוד".
רבע שעה מבית הילדות בגדרה. בית החולים קפלן ברחובות (צילום: ניר שמול)
תחשיב כלכלי שפרסם כתב העת היוקרתי הבריטי British Medical Journal הראה שבגלל שיש פחות ההתערבויות רפואיות בלידות בית בהשוואה לבית חולים, ובגלל שמצבם של היילודים טוב יותר בלידות אלה, הן גם כדאיות יותר למדינה מבחינה כספית. מסתבר כי ההבדל בעלויות למדינה עצום וכי על פי המחקר לידה ממוצעת בבית החולים עולה למדינה כ-5,710 שקלים, בעוד שלידת בית עולה רק 3,900 שקלים. יש לציין כי בריטניה היא מדינה שתומכת ומעודדת לידות בית בסיכון נמוך על פני לידות בבית חולים. לידות בית גם כלולות בסל השירותים הרפואיים שיולדות זכאיות להם, והרשות הלאומית לבריאות בבריטניה קוראת לנשים בהריון בסיכון נמוך להימנע מלהגיע לבתי חולים ולהעדיף לידה במרכזי לידות או בבית עם מיילדת מוסמכת.
בהולנד לקחו את הנושא צעד אחד קדימה, וזו המדינה שמעודדת לידות בית טבעיות גם באמצעות "עונשים" כספיים למי שבוחרת ללדת בבית חולים ללא סיבה רפואית המצדיקה זאת. מיותר לציין כי אחוז לידות הבית בהולנד הוא הגבוה בעולם המערבי – כאשר 30 אחוז מכלל הלידות מתקיימות בבית.
ד"ר שיפטן: "בארץ, האצטלה של משרד הבריאות היא שמירה על ביטחון היולדות, כשבעצם הם רוצים להשאיר הכל תחת שליטתם. מה יוצא להם מזה? אולי כסף. כל לידה מכניסה לבית חולים בערך 13 אלף שקלים".
יכול להיות שיש כאן מניעים נוספים? אולי מעורב כאן שוביניזם גברי ורצון לשלוט על ההחלטות ועל הגוף של האישה?
ד"ר שיפטן: "אנחנו הגברים הרבה יותר חלשים מהנשים. אני יכול להרים אבן ולזרוק אותה יותר רחוק, אבל לעמד באתגר של לידה גברים לא מסוגלים. אחד הדברים הכי גדולים זה ליצור דור חדש. המנגנון הפנימי החבוי של הגבר אומר לו 'הלוואי שאני הייתי יכול לברוא חיים ולצאת גדול', אבל הוא לא יכול אז הוא משתלט על האישה ועל תהליך הלידה שלה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הכללים להפעלת מוסדות רפואיים מוגדרים בפקודת בריאות העם ומובהרים בחוזרי משרד הבריאות. החוזר שמסדיר את נושא לידות הבית אינו פוגע באוטונומיה של היולדת ללדת בביתה. יחד עם זאת, בשל הסיכונים הכרוכים בלידת בית, משרד הבריאות הסדיר באמצעות חוזר כאמור את התנהלות הצוות הרפואי המיילד במתאר זה על מנת לצמצם את הסיכונים. הפעלת מקום המיועד לקבל לידות, וקבלת לידות כעיסוק באופן שגרתי במקום ייעודי לכך, אינה דומה, מבחינת התנאים והדרישות המקצועיות והחוקיות, לקבלת לידה בביתה של היולדת, או בבית פרטי אחר כגון של קרובת משפחה או חברה וכדומה – שאינו מקום שייעודו או שימושו התדיר הוא קבלת לידות. בישראל, על פי החוק, המוסד הרפואי היחיד בו ניתן לספק שירותי לידה הינו בית חולים ועל כן נאסרה הפעלת מוסדות אשר פועלים בניגוד להוראות הפקודה".
