ד"ר רעות ברטוב ופרופסור בנימין ברטוב (צילום: דפנה טל)
ד"ר רעות ברטוב ופרופסור בנימין ברטוב (צילום: דפנה טל)

"אחת ממטרות החיים שלי היא לעזור לזוגות שמתקשים להביא ילדים לעולם"

ד"ר רעות ברטוב, תושבת רחובות ובתו של פרופ' בנימין ברטוב, מבעלי המרכז לפוריות הגבר, עובדת בעולם גברי ומוצאת את עצמה נלחמת על חלומם של מטופליה להביא ילדים לעולם. בראיון מיוחד היא מסבירה על תחושת השליחות ואומרת: "כשמשיגים הריון ולידת ילד אלה הרגעים הכי מדהימים"

פורסם בתאריך: 8.7.17 20:47

רעות ברטוב, תושבת רחובות בת 42, אם לחמישה ילדים בגילאי 3-14, היא ד"ר לביולוגיה שעובדת במרכז ברטוב לפוריות הגבר שהקים אביה פרופ' בנימין ברטוב. במסגרת עבודתה היא מנהלת את המרכז ואת המעבדה, ולמעשה פועלת בעולם מאוד גברי וכוחני. יחד עם זאת היא לא מוותרת על כל העולמות: קריירה, אימהות, זוגיות והגשמת חלומות.

על אף היותה דתיה, כחלק שגרתי מעבודתה מקיימת ברטוב מדי יום שיחות מאוד אינטימיות עם לקוחות, כשהיא שואלת על בסיס קבוע מתי הגבר שמולה קיים יחסים בפעם האחרונה, באיזו תנוחה והאם פעל לפי ההוראות שלה. מאחוריה מאות סיפורי הצלחה של זוגות שניסו שנים על גבי שנים להיכנס להריון ללא הצלחה, לאחר טיפולים קשים, עד שהגיעו אליה ועברו טיפולים בזרע – כלומר בחירת זרע איכותי במעבדה.

בוחרים את הזרע הטוב ביותר (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE)

בוחרים את הזרע הטוב ביותר (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE)

 

רעות, עד כמה גברים מרגישים בנח לדבר איתך על בעיות הפוריות שלהם? בכל זאת מדובר בנושא מביך שלכאורה פוגע בגבריות שלהם, כאשר את אישה, ועוד דתיה.

"כשאני מדברת עם המטופל אני מסתכלת עליו אך ורק בצורה מקצועית ונותנת לו מענה מקצועי. בדרך כלל רוב המטופלים מרגישים זאת ומרגישים בטוחים לדבר איתי על כל הנקודות החשובות ולקבל ממני את המענה שהם צריכים. ברוב המקרים אני מרגישה שהמטופל מדבר איתי על הנושאים שחשובים לו למרות שאני אישה ולמרות שאני דתייה. יש מטופלים שמראש קשה להם בכלל לדבר על הנושא הזה והם שולחים את האישה לעשות בעבורם את העבודה. במקרים כאלה אני מדברת עם האישה וזה גם בסדר".

איך מקצוע שכזה משתלב בחיי היום יום שלך כאישה נשואה ואם לחמישה ילדים, שגם שייכת למגזר הדתי? בכל זאת את מתעסקת כל היום בפוריות של גברים אחרים.

"המקצוע שלי הוא מקצוע מאוד תובעני ודורש ממני השקעה של הרבה שעות ביממה. אני רואה את הבית מעט מאוד, ובעצם אני מרגישה שזו השליחות שלי. החיים שלי זה המקצוע שלי. למשפחה שלי כמובן שזה לא קל, אבל הם מקבלים את העובדה שמבחינתי זה אחת ממטרות החיים שלי – לעזור לזוגות שמתקשים להביא ילדים לעולם להביא ילדים, עם כל מה שזה דורש ממני. המשפחה שלי גם יודעת שזו מעין שליחות ושאני ממשיכה של אבא שלי, שפיתח את השיטה. זה חלק מהותי מהחיים שלי".

מה המקרה הכי קשה שנתקלת בו?

"המקרים הכי קשים אלה המקרים שבהם לא מוצאים תאי זרע וצריך להיאבק על מציאה שלה. אלה המקרים שבהם העבודה היא הכי קשה, אבל גם ההישגים הכי גדולים, כי כשמשיגים הריון ולידת ילד זה ממש לעבור ממצב של כלום למצב שיש הכל. אלה הרגעים הכי מדהימים".

וכשלא מצליחים?

"הכישלונות מאוד צורבים. ללקוחות אנחנו נותנים את כל הלב והנשמה ואנחנו יושבים המון שעות על כל דגימה. כולנו בציפייה שאחרי שמשקיעים כל כך הרבה גם יהיו תוצאות טובות, וכשלא מצליחים זה מאוד קשה. אני תמיד מעודדת את המטופלים ומזכירה להם שצריכים לנסות יותר מפעם אחת, כי יש כאלה שחושבים שאם הם כבר הגיעו למצב הכי מורכב, אז זה צריך להצליח בניסיון הראשון. אני מסבירה להם שעדיין לפעמים צריך לחזור על הטיפול ושצריך להיות סבלניים".

המקרים הכי קשים אלה המקרים שבהם לא מוצאים תאי זרע (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE)

המקרים הכי קשים אלה המקרים שבהם לא מוצאים תאי זרע (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE)

 

היו מקרים שבהם הרמתם ידיים?

"אצלנו בדרך כלל כל עוד המטופל רוצה להמשיך להילחם על שימוש בזרע שלו, אנחנו נסכים להילחם אתו. זאת מלבד בעיות גנטיות מאוד מסוימות, שבהן אנחנו יודעים שאין סיכוי למצוא תאי זרע. אז נאמר לו שחבל לו על עוגמת הנפש. בכל שאר המקרים אנחנו נמשיך להילחם".

איך הגעת לתחום הזה?

"החלטתי שאני רוצה לעסוק בזה אחרי שסיימתי את הדוקטורט שלי בביולוגיה במכון ויצמן. החלטתי לחזור לאבא שלי ולעבוד יחד איתו בתחום שהוא פיתח. זה היה לפני 11 שנים, בשנת 2006".

בגלל שאת דתיה מגיעים אלייך יותר אנשים מהמגזר הדתי?

"מגיעים לפה כל הציבורים. כל מיני ישראלים מגיעים לפה וגם מטופלים מחו"ל. הרי בעיות הפוריות נמצאות בכל המגזרים, וישראלים באופן כללי אוהבים ילדים ורוצים ילדים. אנחנו מדינה שבה אחוז הילודה נחשב לגבוה".

זה נכון שבחברה סגורה יותר, כמו בכמה מהקהילות הדתיות, הגברים יותר מיושנים ובטוחים שבעיות הפוריות נובעות מהאישה?

"בגדול אני לא כל כך אוהבת להכליל, ואני גם לא שואלת את המטופלים שלי מאיזו עדה או מאיזה מגזר הם. אני מניחה שהמנטליות של הקהילה משפיעה על הגבר ועל איך שהוא רואה את בעיות הפוריות שלו, אך בסופו של דבר אם יש בעיית פוריות של הגבר אז צריך לתת לזה מענה. מקסימום הוא ישלח את האישה לדבר בשבילו".

ישנם מחקרים שמראים שב-50 אחוז מהמקרים שבהם זוגות מתקשים להיכנס להריון, זה קשור בפוריות הגבר. מדובר באחוז מאוד גבוה וכנראה שסבל רב יכול היה להימנע מזוגות המתקשים להפוך להורים, ומנשים בפרט. מדוע אתם ומרכזים אחרים לא נמצאים יותר בתודעה של הציבור הרחב?

"הרבה מאוד מטופלים אומרים לי 'למה לא שמענו עליכם קודם', וזאת הסיבה שאנחנו מנסים לדבר בכל מקום אפשרי ולספר על האפשרויות. אם היום זוג נכשל שוב ושוב, עדיין יציעו להם עוד ועוד טיפול הפרייה. אנחנו אומרים שיש פתרון אחר וזה נכון שצריך להעלות את המודעות לנושא הזה. זה מה שאנחנו מנסים לעשות".

ויש תוצאות בכל מה שקשור להשפעה על התודעה הציבורית?

"כן, במיוחד בשנים האחרונות. יותר מטופלים מודעים לכך ולאט לאט אנחנו מכניסים יותר ויותר לידיעת המטופלים שאפשר להיעזר בנו".

איזה פתרון אתם יכולים להציע לזוגות שנמצאים בטיפולים ולא מצליחים להרות?

"אנחנו מתרכזים בכל הצד של פוריות הגבר, שהוא תחום שלא משקיעים בו מספיק בימינו. בדרך כלל זוג שסובל מבעיות פוריות פונה לגניקולוג ורוב הטיפול נעשה בהסתכלות עיקרית באישה. לגבר בדרך כלל עושים בדיקת זרע ואין בדיקות מעמיקות יותר. גם הטיפולים אלה טיפולים שעוברת האישה, והגבר נותן רק זרע. אנחנו במרכז רוצים להביא למודעות גדולה יותר שצריך לבדוק גם את הגבר, כי יותר מ-50 אחוז מבעיות הפוריות הם אצל הגברים ואיכות הזרע של הגברים רק יורדת עם הזמן. כל המדינות מדווחות על זה וזה רק אומר שהאחוז של הגבר בבעיות הפוריות רק צפוי לעלות. אם לא ניתן לכך מענה לא נוכל לתת פתרון להרבה זוגות ונשים יצטרכו לעבור הרבה טיפולים שמועדים לכישלון".

אבל מה זה אומר בפועל?

"בעצם אצלנו במכון אנחנו עושים שלוש פעולות חשובות בתחום הפוריות. מאבחנים טוב יותר את המצב של הגבר על ידי בדיקות זרע מעמיקות, מציעים טיפול נכון יותר בזרע ביום של הטיפולים ועוזרים לזוג בטיפול הפוריות תוך שימת דגש על פוריות הגבר".

בוחרים את הזרע הטוב ביותר (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE)

בוחרים את הזרע הטוב ביותר (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE)

 

מה שאתם מציעים נחשב לטיפולים פרטיים או שהם מסובסדים על ידי הקופות?

"המכון שלנו הוא פרטי ויש לנו טופסי 17 לחלק מהטיפולים, אבל רוב הדברים פרטיים".

למה קופות החולים לא משתתפות בסבסוד אם הנושא כל כך חשוב?

"כל ההסתכלות שלנו בתחום פוריות הגבר נחשבת לחדשה וחדשנית ועדיין לא נכנסו לקופות".

אתם מנהלים מגעים לטובת העניין?

"כן בוודאי. אנחנו עובדים מול הקופות ומנסים להכניס את הטיפולים לסבסוד".

לאילו סכומים בממוצע מגיעים הזוגות?

"אצלנו במכון החלטנו שאנשים לא יימנעו מקבלת טיפול בגלל עניין כספי. כל מי שצריך עזרה אנחנו נעזור לו. בסך הכל הסכומים לא מאוד גבוהים ורוב האנשים יכולים לעמוד בהם".

בעבור מה בעצם הזוג משלם?

"בדרך כלל הגבר עובר בדיקות זרע רגילות שבהן מסתכלים על כמות, תנועה ומבנה תאי הזרע. מה שנקרא מורפולוגיה. בבדיקות הרגילות ניתן לקבל תמונת מצב בסיסית וכשיש בעיות פוריות מכניסים לטיפולי פוריות פשוטות, שזה הזרעות. אם צריך, עוברים לטיפול מורכב יותר להפריה חוץ גופית ivf ובעצם יש הרבה מטופלים שאיכות הזרע מבחינת כמות ותנועה מספיקים בשביל הטיפול, אך יש מספר תאים נמוך עם מבנה תקין ולכן לא מקבלים הריון בגלל בעיה במבנה תא הזרע. אנחנו מקבלים זוגות ששוב ושוב נכשלים בהפריות חוץ גופיות ושרק ניתן להציע להם עוד טיפול ועוד טיפול. מגיעים אלינו מטופלים עם המון כשלנות בהפריות חוץ גופיות, שהמערכת לא יכולה להציע להם דבר נוסף חוץ מעוד טיפול כזה. אנחנו מציעים להם בדיקה מעמיקה יותר, עם מיקרוסקופים בהגדלה גדולה שבה אנחנו רואים את תאי הזרע בהגדלה של פי 6,000. ככה אנחנו מאבחנים מה המורפלוגיה של תאי הזרע ובוחרים את תאי הזרע המובחרים להפריה חוץ גופית. המערכת הרגילה משתמשת בהגדלה של פי 200 או 400 ואנחנו פי 6,000. ככה אנחנו מבדילים בין תאים תקינים לפחות תקינים, ויכולים לבחור את התאים היותר טובים. רק אותם אנחנו שולחים להפריה חוץ גופית היכן שהזוג מטופל. שם מזריקים לביציות את תאי הזרע שבחרנו, כך שאנחנו בעצם מוסיפים עוד שלב בתהליך".

ד"ר רעות ברטוב ופרופסור בנימין ברטוב (צילום: דפנה טל)

ד"ר רעות ברטוב ופרופסור בנימין ברטוב (צילום: דפנה טל)

 

אצל נשים יש מגוון רחב מאוד של בעיות פוריות. אצל הגבר מדובר בעצם בעיקר בטיב הזרע.

"אצל האישה יכולות להיות מגוון בעיות, אך אצל הגבר לא צריך הרבה תאי זרע ולא צריך הרבה תנועה. אם זה לא מצליח אז בדרך כלל זו בעיה במורפולוגיה. יש תחום נוסף שבו לא מוצאים בכלל תאי זרע, או שמוצאים תאים בודדים בלי תנועה, ואז הם לא יכולים להיכנס לפעולות הפריות חוץ גופיות. זה תחום נוסף שבו אנחנו מתעסקים, שנקרא אזואוספרמיה. מטופלים כאלה בכלל לא יכולים להיכנס לתהליך של הפריות חוץ גופיות, ואנחנו דואגים להשיג למטופלים כאלה תאי זרע בודדים שיאפשרו להם להיכנס לטיפולים. זה גם מתבסס על הגדלה של מיקרוסקופ פי 6,000, כשהמטרה היא למצוא תאי זרע תוך סריקת הדגימה שלהם. מקפיאים את הדוגמה שתשמש לגיבוי ליום של ההפריה ואז ניתן להכין את האישה סוף כל סוף לטיפולים. ביום של ההפריה החוץ גופית הגבר מביא דוגמיות טריות ואנחנו מכינים אותן להזרקה לביציות, כשהדוגמה הקפואה משמשת כגיבוי ואם צריך משתמשים גם בה".

כשמגיע אלייך זוג אחרי שנים של ניסיונות ופתאום מבינים שהבעיה בכלל אצל הגבר, איך התחושות בחדר?

"לגבר יותר קשה לקבל שיש אצלו בעיות בפוריות, אבל היום אנחנו מנסים להכניס למודעות שיותר מ-50 אחוז מהבעיות זה אצל הגבר ושכבר מההתחלה צריך לבדוק אותו. היום גם בקופות עושים בדיקת זרע די בהתחלה, כשבעבר לא עשו זאת. ככל שידברו על כך יותר, יהיה יותר קל לגברים לדבר על זה והם יתביישו פחות, זה עניין של מודעות ועניין של ידע. אני כן רואה הבדלים בין מטופלים שונים. יש גבר שממש לא רוצה להיבדק והאישה היא זו שמדברת אתנו ודוחפת את כל הטיפול, וגם יש זוגות שהגבר שותף מלא והוא זה שמקדם את הטיפול בנושאים שקשורים בו. היה לנו זוג שניסה להיכנס להריון במשך שמונה שנים, עם 27 טיפולים – שזאת התעללות ארוכה מאוד באשה. הם הגיעו אלינו ואחרי טיפול אחד הפכו להורים לשלישייה. יש עוד המון סיפורי הצלחה כאלה, שבהם הבעיות היו אצל הגברים.

"לדעתי יש שינוי כללי לאורך השנים, אבל עדיין יש כברת דרך גדולה לעשות. זוגות לא תמיד ממהרים לבדוק את הגבר, וגם כשיש כישלונות בהפריה חוץ גופית הם לא חושבים שהבעיה היא בתאי הזרע. ככה זוגות נכנסים לספין מטורף של דיכאונות, טיפולים כואבים, שנים ארוכות של רצון להיות הורים ללא הצלחה, בעוד שיש פתרונות זמינים ברפואה. אגב, יש אחוז מסוים של מטופלים שבהם הבדיקה הבסיסית כן נראית תקינה, אך כשעוברים למיקרוסקופ יותר גבוה אז רואים שיש בעיה. אפשרות אחרת היא שיודעים שיש בעיה במורפולוגיה של הזרע כבר בבדיקה הרגילה, אך משום שכל פעם יש מספיק תאי זרע להזרקה, וכל פעם מתקבלים עוברים, אז לא חושבים שבגלל איכות הזרע הירודה הם לא מצליחים להשיג הריון. אנחנו באים לומר שאם איכות הזרע ירודה עדיין יהיו עוברים במעבדה, אך הכישלונות יהיו בהחדרתם לגוף האישה ולמעשה לא יתנו הריון. בעצם בחירת תאי זרע טובים, אנחנו מורידים את אחוזי הסיכויים של ההפלות שכרגע עומד על 30 אחוז בטרימסטר ראשון של הפריות חוץ גופיות".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר