חולמים לפתוח עסק? כל מה שחשוב לדעת בתחילת הדרך

-->

אנשים רבים חוששים לעשות את הצעד להקמת העסק שלהם, חוששים לשנות את המצב הקיים, חוששים להשאר ללא הכנסה בטוחה, חוששים "להתעסק" עם רשויות המס – וכך בעצם מוותרים על החלום שלהם.

חלק גדול מהעסקים שאני מלווה הם ממש בתחילת דרכם, אז אם יש לכם חלום לפתוח עסק משלך – וזו בשבילכם ממש תחילת הדרך – הנה מורה נבוכים:

רו"ח רביטל רונן לנץ (צילום: יוליה פוטוארט)

פתיחת תיקים ברשויות המס

ראשית, עם ההחלטה על פתיחת העסק שלך, עליכם לפתוח תיקים ברשויות המס:

תיק במע"מ (ברשות המסים)
תיק במס הכנסה (ברשות המסים)
הגדרת עיסוק במוסד לביטוח לאומי

כל עסק שמוקם בישראל צריך להודיע על תחילת פעילותו למס הכנסה ולמע"מ.

עסק עצמאי (עוסק מורשה או עוסק פטור) צריך להסדיר את מעמדו גם מול המוסד לביטוח לאומי.

כעת נתמקד בפתיחת התיק במע"מ.

מה זה עוסק פטור?

בעת ההחלטה לפתוח עסק, עליכם להחליט האם הוא יוגדר במע"מ כעוסק פטור או כעוסק מורשה. באופן כללי ביותר – עסקים בישראל נדרשים לשלם לקופת האוצר מע"מ על הכנסותיהם ומנגד רשאים לקזז מע"מ על הוצאותיהם.

מי יכול לפתוח עוסק פטור?

ישנה רשימה של עסקים/ מקצועות שלא ניתן להפעיל אותם במסגרת עוסק פטור, ללא קשר להיקף הפעילות של העסק. כך שהצעד הראשון שצריך לעשות, ואסור בשום מקרה לדלג עליו, הוא לבדוק האם העיסוק שלכם נכלל ברשימה הזו שמופיעה בסעיף 13 לחוק מע "מ:

אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים.

וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף.

אז, כאמור, קודם כל יש לבדוק האם העיסוק שלכם מופיע ברשימה הנ"ל.

אם כן – לא ניתן לפתוח עוסק פטור, אך יש לפתוח תיק מסוג עוסק מורשה.

אם לא – עוברים לסעיף הבא – מבחן מחזור ההכנסות.

מבחן מחזור ההכנסות

עוסק פטור יכול לפעול כעוסק פטור, כל עוד מחזור ההכנסות שלו אינו עולה על תקרה של 100,491 ש"ח (בשנת 2020). יש לשים לב שמדובר על מחזור ההכנסות ולא על הרווח שלך בעסק. כך שאם החלטתם לפתוח עוסק פטור, חובה לעקוב כל הזמן אחר מחזור ההכנסות שלכם, כלומר על סכום התקבולים שלכם. אם הוא עולה על התקרה הנ"ל, יש לשנות מיד את סוג התיק מעוסק פטור לעוסק מורשה.

חשוב לקחת בחשבון שמיד עם המעבר לעוסק מורשה, מתעורר הצורך לגבות מע"מ מהלקוחות, וזאת על מנת שלא לפגוע ברמת ההכנסה שלכם.

לדוגמא: אם מדריכת יוגה גובה 200 ש"ח לשעת הדרכה כעוסק פטור, היא תצטרך לגבות 234 ש"ח לשעת הדרכה כעוסק מורשה, על מנת להישאר באותו תעריף של תקבול לשעה.

מצד שני, כעוסק פטור לא ניתן לקזז מע"מ תשומות על הוצאות, וכעוסק מורשה – ניתן.

לדוגמא: אם כעוסק שילמת לרואת החשבון שלך סך של 2,340 ₪ עבור הדוח השנתי, אז זה הסכום של ההוצאה שהוצאת, שהוא גם הסכום ששילמת בפועל. אך כעוסק מורשה, אם ישולם את אותו סכום, יתקבל מאוצר המדינה סך של 234 ₪ בחזרה, דרך הפחתת התשלום שלך למע"מ או באמצעות החזר לחשבון הבנק שלך. כך שבעצם שילמת בפועל רק 2,000 ₪.

לעקוב אחר מחזור ההכנסות (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)

השוואה בין עוסק פטור לעוסק מורשה:

	עוסק פטור	עוסק מורשה
מה תדירות דיווח למע"מ?	דיווח שנתי	דיווח חודשי או דו חודשי
האם אפיק קבלה?	כן	כן
האם אפיק חשבונית מס?	לא	כן
האם אשלם מע"מ על הכנסותיי?	לא	כן
האם אקזז/ אקבל מע"מ על הוצאותיי?	לא	כן
האם עליי לדווח ולשלם למס הכנסה?	כן	כן
האם עליי לדווח ולשלם למוסד לביטוח לאומי?	כן	כן
האם עליי לנהל רישום של הכנסותיי והוצאותיי העסקיות?	כן	כן
האם עליי להגיש דוח שנתי לרשות המסים?	כן	כן

ישנם שיקולים נוספים בעת ההחלטה האם להירשם כעוסק פטור או כעוסק מורשה, ולרוב השיקולים הם ספציפיים לאופי העסק ובעל העסק. כך שאני ממליצה בכל מקרה להסתייע ברואה חשבון במסגרת השיקולים איזה סוג של תיק עוסק לפתוח.

השאלה הראשונה שיזם עסק צריך לשאול את עצמו היא מהי צורת ההתאגדות שאני רוצה לפעול במסגרתה? עסק יכול להיות פעיל כעוסק מורשה, כעוסק פטור (במגבלת מחזור ועיסוק בהתאם לחוק מע"מ כפי שפירטתי קודם), כחברה בע"מ או כשותפות.

מי שרוצה לפעול באמצעות חברה בע"מ, יצטרך טרם פתיחת התיקים ברשויות המס, לבצע הליך של הקמת חברה ורישומה ברשם החברות. חברה בע"מ זו בעצם הקמה של ישות משפטית חדשה. הקמת החברה כרוכה בתשלום אגרה שנתית לרשם החברות.

חשוב ליווי של רואה חשבון (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)

טיפים חשובים לבעלי עסקים בתחילת דרכם:

התקשרות עם מייצג/ת רואה/ת חשבון – שייעץ לך לגבי אופן ההתאגדות (עוסק מורשה או פטור) ויסייע בצעדים הבאים בהתפתחות העסק (קביעת מקדמות במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי, דיווחים תקופתיים ושנתיים ועוד).
מומלץ להתעכב על שלב זה ולבחור ברואה חשבון שיתאים לך.
לדעתי בבחירת רואה חשבון חשוב לבדוק האם מדובר באדם מקצועי, בעל המלצות מאנשים שעובדים איתו, שהוא זמין ומסביר ללקוחות "בגובה העיניים". כמו כן לדעתי עדיף רואה חשבון בעל משרד פעיל, שמחובר למחשבי רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי ובנוסף שיהיה מעודכן בחוקים המשתנים במדינתנו בתדירות גבוהה.
פתיחת תיקים ברשויות המס – מס הכנסה, מע"מ והמוסד לביטוח לאומי – מיידית עם תחילת פעילות העסק.
קביעת מקדמות במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי, למניעת הצטברות חובות – המקדמות כשמן כן, תשלומים על חשבון מס הכנסה וביטוח לאומי שנהיה חייבים בהם בסוף שנת הפעילות. עסקים חדשים פעמים רבות אינם מודעים לכך שאם בעת פתיחת העסק לא נקבעו מקדמות במס הכנסה ובביטוח לאומי, ובינתיים העסק פועל, מה שקורה הוא שנצברים חובות, והדבר נודע לבעל העסק לעתים רק בעת הגשת הדו"ח השנתי (שמוגש במחצית השנייה של השנה הבאה)- כלומר: בינתיים צוברים חובות של שנתיים.
התאמת המקדמות לפעילות העסקית היא קריטית בעיניי להישרדות העסק. ישנה חשיבות רבה בקביעת ההכנסה המובטחת במוסד לביטוח לאומי ומבחינת תשלומים שוטפים ללא חובות.
תכנון תזרים מזומנים – אשר ירכז הכנסות והוצאות צפויות על פי מועדי תנועת הכספים (תקבולים ותשלומים) לכל חודש, ועדיף לתקופה של שלושה חודשים קדימה. לתזרים המזומנים חשיבות רבה בהישרדות של העסק. עסק שלא מסוגל לתכנן את התשלומים והתקבולים שלו מראש, מייצר לעצמו הפתעות לא נעימות ולחצים מיותרים.
היערכות להפקת מסמכי העסק (קבלות, חשבוניות מס ומסמכים נוספים) – לדעתי, עדיפות להפקה ממוחשבת באמצעות תוכנה או אפליקציה. היום ישנן תוכנות רבות בשוק, טובות וזולות, שיאפשרו מלבד הפקת המסמכים של העסק, גם מעקב אחר ההוצאות של העסק. ישנם משרדי רואי חשבון שמאפשרים ללקוח גישה לאפליקציה להפקת מסמכים וצילום חשבוניות הוצאות, שעוברות ישירות למנהלת החשבונות ונותנות לבעל העסק תמונה עדכנית של העסק שלו, וזו מערכת יעילה יותר.
הפקדה חודשית לקופת פנסיה – אני ממליצה להפקיד לפחות את הסכומים המינימליים שנקבעו בחוק. החל משנת 2017 ישנה חובת הפקדה לקופת פנסיה גם לעצמאים (בדומה לכך שהמעסיק והעובד חייבים להפקיד לקופת פנסייה של העובד).
הפקדה חודשית לקרן השתלמות לעצמאי – עסקים בתחילת דרכם לעיתים מתקשים להפקיד לקרן זו, שההפקדה אליה אינה חובה, אך במידה ומתאפשר- זה מומלץ מאוד, היות ומדובר באפיק חסכון שרווחיו פטורים ממס. מי שאינו יכול להפקיד באופן שוטף לקרן השתלמות, מומלץ לפתוח קופה עם הפקדה ראשונה נמוכה, על מנת שיצטבר ותק לקרן (הקרן נזילה לאחר 6 שנים).
פתיחת חשבון בנק לעסק – בנפרד מחשבון הבנק הפרטי של בעל העסק. זה לא הכרחי אך יאפשר לך לעקוב אחרי הפעילות העסקית וההוצאות הקשורות לעסק בלבד, בנפרד מהוצאות משק הבית. אצל הרבה עסקים שאני פוגשת יש תחושה של חוסר וודאות, בגלל שההוצאות העסקיות וההוצאות הפרטיות מתנהלות מאותו חשבון בנק.
משיכת רווחים קבועה מחשבון הבנק העסקי לחשבון הבנק הפרטי – מעין "משכורת" קבועה לאחר תשלומי המסים והפנסיה, שהם בגדר חובה.
חיסכון – הפקדה חודשית בחשבון העסקי כחיסכון ליום סגריר. גם אם מדובר בהפקדה בסכומים נמוכים, לא כדאי להפחית בערכה, סכומים קטנים מצטברים לאורך זמן לסכומים גדולים.
פיתוח אישי – טיפ אחרון אישי ממני (אך לא אחרון בחשיבותו), לקחת לך זמן לפיתוח אישי שלך ושל העסק שלך. זה לא פשוט, אך זה אפשרי. אני עצמי נקלעתי לסיטואציה אשיית, כשקיבלתי את ניהול המשרד בעיתוי שלא התכוננתי אליו, עם פטירתו של אבי, בעת שהייתי בהריון בסיכון גבוה עם בתי הצעירה, ועם תינוקת נוספת בבית ושני ילדים נוספים צעירים. הדבר הזה חישל אותי והוכיח לי שזאת לא קלישאה – אין דבר העומד בפני הרצון. התגברתי על קשיים שהסביבה הציבה בפניי, מתחרים, לקוחות ועובדים. התגברתי על קשיים כבת זוג וכאמא שנעדרה שעות רבות מהבית. עם הזמן למדתי למצוא את השילוב שיאפשר לי לחוות את המשפחה שלי מצד אחד ולנהל את המשרד ולפתח אותו, מצד שני. ניתן לשלב בין העולם העסקי והעולם המשפחתי, ואין חכמה כבעלת נסיון.