לפני כחצי שנה הזמר מייק שריף – ילד הפלא הדרוזי מהצפון – עבר להתגורר בעיר רחובות. שריף (38), שגדל בעוספיא, החל את הקריירה המוזיקלית שלו כבר בשנת 1986, בהיותו בן 7 בלבד, בתחרות כישרונות צעירים מקומית. לאחר מכן המשיך לתוכנית כישרונות צעירים בשפה הערבית אשר שודרה בערוץ הראשון, שהיה אז ערוץ הטלוויזיה היחיד בישראל – ומשם הדרך לתהילה הייתה קצרה. לאחר התוכנית פנה למשפחתו של שריף הגיטריסט יהודה קיסר וביקש לקחת את הילד תחת חסותו. המשפחה הסכימה ושריף עבר לתל אביב. קיסר הפיק את אלבומיו הראשונים (שלושת האלבומים הראשונים יצאו בשנת 1992) ושימש כאמרגנו, כאשר הלהיט מספר אחד שפרסם את שריף היה "בסבוסה", שנחשב עד היום לשירו המוכר ביותר. מאוחר יותר שריף החליט להחליף אמרגן ועבר למפיק אבי גואטה, שהפיק עבורו ארבעה אלבומים. מאז הספיק שריף להוציא עוד עשרות סינגלים ואלבומים תחת אמרגנים שונים, וכעת הוא חבר לאמרגן הרחובותי איתמר כהן, וכאמור אף עבר להתגורר בעיר.
שריף, איך נולד החיבור שלך עם איתמר?
"את איתמר אני מכיר מעל 20 שנה, מהתקופה שהוא עוד היה מארגן מופעים בסופי שבוע. הופעתי אצלו, היה בינינו שיתוף פעולה טוב ולאחרונה הקשר התחזק. הוא הפך להיות המנהל האישי שלי ובעקבות הקשר שנוצר העתקתי את חיי מחיפה לעיר רחובות. אני גר כאן כחצי שנה".
כמה אלבומים כבר יש לך?
"יש לי כ-30 אלבומים, אבל האמת היא שאני לא זוכר במדויק. אני במקום אחר ומה שחשוב לי זה לשמור על הקיים. אני לא מחפש לככב, הייתי שם ומבחינת הקהל שלי תמיד נשארתי כוכב. אף פעם לא הייתי בנפילה מבחינת הקריירה שלי, כי המוזיקה בשבילי הייתה ונשארה מספר אחת".
מייק שריף (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
שריף אב לשתי בנות בגילאי 14 ו-18, שחיות באשקלון עם אימן. "הגדולה שלי מתגייסת בקרוב לצבא ואני רוצה בהזדמנות זו לאחל לה קודם כל שתעשה כל מה שהלב שלה מרגיש, ושאלוהים יוביל אותה לדרך הכי טובה", הוא אומר. "אני בטוח שהיא תצליח כי היא ואחותה שתיהן ילדות חכמות ואינטליגנטיות ואני מאוד מאמין בהן. אני בטוח שאמא שלהן יודעת לנווט אותן למקום הכי טוב, אין לי ספק בכך ואני סומך עליה בעיניים עצומות. היא אישה אינטליגנטית והיא יודעת טוב מאוד מה הכי טוב לבנות שלנו. מהבחינה הזאת אני רגוע".
החיים האישיים משפיעים על הקריירה שלך?
"לא משנה מה קורה לי בחיים האישיים, כשאני עולה על הבמה ההפרדה היא מוחלטת".
עכשיו כשאתה מתגורר ברחובות, מזהים אותך ברחוב?
"אני לא אחד כזה שמסתובב בכל מיני מקומות הומי אדם. אני אוהב את הפינה שלי, את השקט שלי, אבל יוצא שאני מטייל בעיר ומזהים אותי. אנשים מפרגנים ומראים לי אהבה ברמות הכי גדולות, היום יותר מאי פעם. במיוחד ברחובות יש המון אנשים שגדלו על המוזיקה שלי. בזמנו, כשהופעתי עם איתמר לפני 20 שנה, מלא קהל הגיע מרחובות. יכול להיות שבגלל זה הם תמיד עוטפים אותי ומחבקים אותי. אני מרגיש כאן עכשיו יותר טוב מבכל תקופה אחרת וזה מחמם את הלב. ייאמר לזכותו של איתמר שהבן אדם מביא לי הרבה שלווה ורוגע ודואג שאהיה במקומות הכי טובים. הוא מחבר אותי לאנשים הכי טובים והוא שומר עליי בכל הכוח".
צריך להישמר מנפילות בתעשייה הזו?
"אין קושי שלא נתקלתי בו בתחום הזה. הייתי כאן בכל התקופות, כולל בתקופה שדיברו על המוזיקה המזרחית – שאין בכלל מוזיקה כזאת. גם את זה עברתי אבל זה ריחף מעלי, חלף לידי ולא נגע בי. אני זמר שממוקד במטרה שלו. אני זוכר את כל הדיבורים האלה בתקשורת, אבל בכלל לא הייתי שם. בזמנו גם דיברו על כך שזמרים מזרחיים מחוברים לאנשי פשע וביקשו שאתראיין בנושא, אבל סירבתי כי זה לא מעניין אותי. אותי מעניין להגיע, לשיר ולשמח את הקהל במוזיקה שאני יוצר".
מייק שריף (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
אפשר לנהל בתחום הזה חיים מסודרים?
"אני לא מתכנן כלום. היום אני ברחובות ומחר אני יכול להיות בצפון ובעוד יומיים בים המלח. לכל מקום שמזמינים אותי אני מגיע. יש לי מעריצים מכל העדות, מכל הדתות ומכל הסגנונות".
לפעמים הערצה גם יכולה להפוך למטרד. נתקלת בזה?
"לא הלכתי אף פעם למשטרה בגלל הטרדות, כי זה לא נובע מרוע אלא נובע מאהבה. אני מבין שזה בא ממקום טוב אז אני לא רוצה לפגוע באף אחת. יש מלא דרכים להישמר מהטרדות, ובשביל זה גם יש מנהל אישי. הוא תמיד מחליף לי מספרי טלפונים למשל. מבחינת מקום המגורים שלי, אם זה יגיע לשם אני בטח אעבור מקום מגורים. אני מגיע להופעה, מסיים אותה ונוסע משם מיד. לא נוהג להתערבב יותר מדי, כי ככה זה גם משאיר טעם טוב. מעבר לחפלות ולכיף יש לי הרבה אחריות, כי ברגע שאתה מוכר, באופן טבעי אתה תמיד נצפה על ידי אנשים בזכוכית מגדלת. אתה חייב להיות שקול וזהיר בכל מה שאתה עושה".
היה לך מקרה שבו נאלצת להתמודד עם מעריצה שהתקשתה לשחרר?
"הייתה לי הופעה באחד המועדונים, שבמהלכה מעריצה אחזה בי חזק ולא שחררה אותי. היא התחילה לבכות והמאבטחים באו להזיז אותה. ביקשתי מהם שלא יזיזו אותה, שאלתי אותה מה קרה והיא סיפרה לי שאבא שלה אהב אותי והעריץ אותי מאוד, ושהופעתי בחתונה של ההורים שלה. אבא שלה נפטר והיא ביקשה להישאר איתי כי בשבילה זו הייתה סגירת מעגל. באמת נשארתי איתה ולא עזבתי מיד אחרי ההופעה. חיבקתי אותה, ישבנו לאכול יחד וגם זכרתי את אבא שלה. ידעתי על מי היא מדברת. ככה היא לאט לאט נרגעה ונסעה הביתה מחויכת. זה היה הכי חשוב בשבילי. תראה, הקהל בשבילי זה הכל, כי בלי הקהל אנחנו לא שווים כלום, לא אני ולא שום זמר בעולם. הכל אנחנו עושים בזכות האהבה של האנשים, ולכן אני משתדל להחזיר אהבה עד כמה שאפשר".
אתה מצליח לפתח תחביבים בסוג כזה של מקצוע?
"אני עושה הרבה ספורט, כולל שחייה וחדר כושר. אני גם אוהב לשחק בסוני, לשחק כדורגל – אני שוער, משחק שש-בש, כל חוויה שיכולה להיות בקרבת האנשים שאתה אוהב ושכיף לך איתם. אני אוהב לצאת לשטח ולראות טבע, לטייל עם ג'יפים. מעבר לזה אני מצייר הרבה, בעיקר דמויות שאני אוהב ואנשים שאני מתגעגע אליהם מאוד ושהם כבר לא איתנו. יש לי למשל ציור של דוד שלי, כרמל ז"ל. בעבר הוא כתב והלחין לי שירים וליווה אותי בתחילת הקריירה. בין השאר הוא כתב לי את השירים 'את אהובתי', 'מורנה', 'שקרנית' ועוד להיטים רבים".
מייק שריף (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
אחרי כל כך הרבה שנים בתחום אתה עדיין נהנה?
"למרות שאני הכי ותיק במוזיקה, אני עדיין הכי צעיר ועדיין מרגיש שאני מתחיל מהתחלה. זה לא מובן מאיליו שאתה עובר המון פרקים בחיים ושעדיין יש לך את הכוחות והאנרגיות הכי מטורפות. זה מרגיש לי כאילו עכשיו התחלתי את הקריירה".
אתה מרגיש שהיום התחרות גדלה מבחינת כמות הזמרים בנישה שלך?
"התחרות גדלה מאוד, אבל אתה שואל זמר שבא מלמטה למטה. התחריתי בתקופתי עם האנשים שנחשבו הכי גדולים, כמו למשל גילי ארגוב שהיה מאוד נחשב בזמנו, אחרי מות אביו. היו 'מתאבדות' עליו מעריצות. היו גם עופר לוי, חיים משה, איציק קלה, כל הזמרים הכי חזקים בחפלות. אני נכנסתי בשיא ומגיל 7 התחלתי בהופעות. בגיל 16 כבר הופעתי בירדן ובמקומות רבים בעולם שש הופעות בלילה. קיסריה זה בשבילי מועדון. בזמנו לא הצלחתי לרצות את כולם ולהופיע בכל מקום שביקשו, אז מה זה היה קיסריה בזמנו? בתשובה לשאלה שלך, התחרות היום היא מאוד קשה למתחילים, לכאלה שהתחילו בעשור האחרון. היום כל אחד זמר, אבל מה זה זמר? יש זמר ויש אחד ששר. זה שאתה פתאום זורק איזה שיר ביו-טיוב והקהל הצעיר נתפס לשיר בגלל איזה משפט שנגע אליהם באותה תקופה זה לא אומר כלום. גם להצטלם יפה או לתת שואו זה לא אומר שום דבר. אתה יכול לבנות בר יפה ומפואר עם תאורה מדהימה ולהזמין את האנשים הכי מכובדים, אבל אם האוכל והשתייה לא טעימים אז מה זה שווה? השאלה היא מה קורה בפנים".
תן לנו דוגמה.
"שמתי לב שהיום יש קטע במוזיקה, שאדם עולה על הבמה וצועק איזו מילה מסוימת כשהוא אפילו לא מבין מה הוא אמר לקהל. אצלי אין דבר כזה. אם אני לא מרגיש את השיר ואני לא יודע מה המשמעות של הדברים אני לא אגיד אותם. אצלי בהופעות 90 אחוז זה שירים שלי. אין לי בעיה לשיר שירים של אחרים, אבל יש לי מספיק להיטים וכשיש לך רפרטואר וים של שירים משלך, אתה לא צריך לשיר שירים של אחרים".
אז אתה מסכים עם הטענות על כך שכיום בהרבה מקרים התכנים של המוזיקה המזרחית רדודים?
"אין דבר כזה 'מילים פשוטות'. הכל שאלה של איך אתה שר את זה. גם אני שר 'לא יכול לישון בלעדייך'. השאלה היא איך אתה שר את זה, אתה יכול לשיר את זה יבש, אבל אני שר את זה בסלסול. גם בשירים 'ישראליים' שלא קשורים למוזיקה המזרחית יש מילים כאלה, פשוט הכל עניין של ביצוע. יחד עם זה, היו לא מעט שירים שגנזתי אחרי שקראתי את הטקסט שנשלח אליי. אף פעם לא יצא ששללתי טקסט והתחרטתי על זה".
יכול להיות שלאמנים ותיקים כמוך פשוט קשה להתרגל לעידן של היום, שבו הכל קורה מהר יותר.
"אני נולדתי לתוך זה ואף פעם לא חשבתי להחליף מקצוע, אבל יש הבדל היום אם אתה בן 20 בעולם המדיה והיו-טיוב. כל אחד יכול ללכת לאולפן של חבר, להקליט שיר ולעקוב אחרי הצפיות שלו ביו-טיוב. היום זמרים מסתכלים על הצפיות שם יותר מכל דבר אחר. זה לא שאני שולל את המוזיקה הזו חלילה, וגם אין לי בעיה שיהיו מיליון זמרים, כי אני אוהב תחרות ואני איש של תחרות, אבל שזה יהיה הוגן. אין לי בעיה שיעשו ביו-טיוב שיפוט שיהיה מבוקר. זה יכול להיות המדד האמיתי, כי אם כל אחד יכול להעלות משהו אז איפה פה ההוגנות? לדעתי המדיה החדשה מאוד פגעה במוזיקה כי שוב, כל אחד יכול להיות זמר, כל אחד מעלה מה שהוא רוצה ואין על כך ביקורת אמיתית".
מייק שריף (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
אתה עושה שימוש ברשתות החברתיות?
"לצערי בפייסבוק וברשתות נוספות יש לי הרבה מתחזים ואין לי ממש שליטה על זה. אנשים מדברים בשמי וכבר יצא שדיברו בשמי וקיבלתי פניות לתגובות על דברים שלא אני אמרתי. זו אחת ההתמודדויות שקשה לי איתן כי שוב, אין על כך שום ביקורת. אולי זה המקום להבהיר שהפייסבוק האמיתי שלי הוא 'מייק שריף' בעברית. הדף זה שריף – Sharif. אני מקבל ביום כאלף הודעות ומשתדל לענות כמה שיותר".
איך אתה מסביר את זה שמרחובות יצאו בעשור האחרון המון זמרים?
"ברחובות במיוחד אנשים מאוד אוהבים מוזיקה. אני רק מצפה ורוצה מאוד שתהיה גם איכות במוזיקה, וזה לא משנה מי שר. אני אשמח שיהיו כמה שיותר זמרים, במיוחד פה ברחובות, אבל אם מתחילים לזלזל וכל אחד מחליט לשיר אז זה חבל. כדאי שתהיה ביקורת ואני חושב שזה יעשה טוב לכולם, גם למתחילים".
איך הקשר שלך עם הזמרים מהעיר או מהאזור?
"אני מקושר עם כולם, חבר של כולם ואוהב את כולם. יש גם שיתופי פעולה ואיפה שיש מוזיקה טובה אני שם. אבל רק אם זה נעשה באיכות. אם אין איכות אני לא שם, אני לא יכול".
אתה עובד כעת על מוזיקה חדשה?
"אני מוציא בערך כל חודשיים שיר, בדרך לאלבום נוסף. היום אני מרגיש במיטבי, אפילו בשיאי. אני הכי חזק, עם ראש על הכתפיים, שוקל את הדברים לפני כל החלטה, כמובן בעזרתו של המנהל שלי איתמר ואשתו גלית, שמלווה אותי לאורך כל הדרך. אני מתייעץ איתה על הכל, אפילו על הדברים הכי אישיים. איתמר ואני פחות או יותר באותם גילאים, אבל אני מרגיש עדיין ילד והוא בשבילי כמו אבא או אח גדול. בתור המנהל האישי שלי הוא המילה האחרונה מבחינתי. התפקיד שלי זה להיות זמר, לא לאכזב בהופעות, ולו יש את התפקיד שלו".
רוצים להישאר מעודכנים?
אתה מופיע לא מעט באירועים ובשמחות. אחרי כל כך הרבה שנים שבהן אתה עושה את זה אתה עדיין נתקל בדברים מיוחדים או שכבר אי אפשר להפתיע אותך?
"כל אירוע מבחינתי הוא משהו מיוחד ואני נותן את הנשמה בכל מופע. באמת עברתי מלא מלא אירועים וכשאתה 32 שנה במקצוע הזה אתה עובר הכל, אבל דווקא לא מזמן הייתי בחתונה וחוויתי שם קטע יפה שמאוד אהבתי. הכלה החליטה לעלות איתי לבמה ולעשות איתי סולו על הדרבוקה. זה היה אחד האירועים המגניבים, כי זה היה ספונטני".
עד כמה אדם מהשורה יכול להרשות לעצמו להזמין זמר כמו שריף לאירוע שלו?
"המחירים ירדו לכולם, ולא רק בגלל ריבוי הזמרים. אני, גם אם אהיה בשיא שלי, אני לא חושב שאקרע את הלקוח, כי בסופו של דבר לכל דבר יש מחיר. זה כמו שאתה הולך לבית קפה, ובגלל שזה בית קפה וי-איי-פי אז דורשים ממך 40 שקלים. בית הקפה שמולו הוא לא מושקע, אבל הכל בחצי מחיר. זה אותו קפה ואולי אפילו יותר טעים. אם נחזור לעניינינו, אם יש חזירות או אין חזירות בענף שלנו, את זה כבר הקהל ישפוט, אבל אני טוען שאסור לנו לשכוח מאיפה באנו. אם אני לוקח להופעה 100 אלף שקלים אני יכול לחיות בהתאם לזה במשך תקופה, אבל מה אעשה אם מחר לא יהיו לי יותר הופעות? צריך לחשוב גם על היום שאחרי ולא לקרוע את הלקוח בגלל שהוא אוהב אותך. אתה לא יכול להופיע רק אצל מישהו שיש לו כסף ומי שאין לו לא תופיע אצלו. אם היום אתה זמר שלוקח 60 או 70 אלף שקלים, אז מה יהיה כשתגיע ללקוח שגם אוהב אותך אבל אין לו את הסכום הזה? היו זמרים כאלו, שהופיעו תמורת סכומים גבוהים, הסתנוורו והיום הם הגיעו למצב שהם מוכנים להופיע בכל מקום, שרק יקראו להם כי אין להם מה לאכול. אז אני אומר שצריך להיות ריאלי והגיוני. אם אתה מופיע באירוע בר מצוה של נער שמעריץ אותך מגיל אפס ולהורים שלו אין את האפשרות לשלם לך, אז אתה מופיע בשביל הילד כי מי אנחנו בכלל? אז מה אם אני שריף, אז מה אם אני כוכב, אל תשכח מאיפה באת ותישאר בגובה העיניים. תזכור את זה תמיד ואלוהים ייתן לך. לי אלוהים נתן מתנה, קול יפה, והוא גם יכול לקחת אותו, להחליט שאני לא אשיר יותר. באותה מידה אם אלוהים נותן לך הרבה כסף ואתה מזלזל בו, שוכח מאיפה באת ומזלזל בפשוטי העם, אז גם את הכסף הזה הוא יכול לקחת לך בסוף".
מייק שריף (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
ואיפה אפשר לראות אותך בהופעה מלאה?
"אני מופיע במועדונים כמו ברקוד בפתח תקווה, די בר בהרצליה, הדבלין בהרצליה, ובעוד כל מיני מקומות ברחבי ארץ. בקרוב אני גם מופיע ברידינג בתל אביב. אנחנו עובדים עכשיו על המופע הזה".
זה נכון שגם הפכת לשדרן ברדיו?
"נכון. בכל יום שישי אני משדר ברדיו 'חם אש' 99.5 מבית רדיו חיפה מ-10 עד 12 בבוקר. התוכנית נקראת 'אחלה חפלה עם שריף', ודרכה אני מחבק את הקהל, את המאזינים, מעלה אנשים שמוסרים דשים ומקבלים את השבת בצורה השמחה והכיפית ביותר שרק אפשר".
אתה מקבל הצעות להופעה בכלי התקשורת השונים, להשתתפות בתכניות ריאליטי?
"אני מקבל מלא הצעות ואם זה משהו שיכול לתרום לקריירה שלי ולהצלחה שלי אני הולך בשמחה גדולה. העניין הוא שהיום זה לא פשוט, כי כל התכניות האלה יכולות לבוא על חשבון משהו וזה יכול לפעמים גם לקלקל. תחשוב שאחרי שבנית קריירה ועברת את הכל, תכנית אחת יכולה להרוס קריירה שלמה. בשביל זה יש את הליווי המקצועי, מנהל, יחצנית, וכו'. היום מלווה אותי עדי דגן בכל נושא היחצנות וכמובן שאני סומך על הדעה המקצועית שלה. כשיש לי פניות אנחנו יושבים ביחד, שוקלים את הדברים ומחליטים פה אחד".
מייק שריף (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
אם היו מציעים לך להצטרף לאח הגדול או למרוץ למיליון היית הולך?
"למרוץ למיליון אני יכול ללכת בכל הכח, כי אני ספורטאי, לוחם אמיתי ואין לי בעיה לרוץ למרחקים. אני ממוקד מטרה ואני בכושר. לגבי האח הגדול אני בטוח שאני אוכל לתרום שם הרבה מבחינת ניסיון החיים. אני חושב שאוכל להביא דברים אחרים, שאנשים לא מכירים. גם אין לי בעיה לחיות עם אנשים בבית סגור עם מצלמות. בגלל כל מה שעברתי בחיים אני יכול לומר לך שאיך שלא תזרוק אותי אני אפול על הרגליים, כמו נמר".
איפה תרצה להיות בעוד עשור?
"באותו מקום. ממשיך לשיר, מייצר מוזיקה חדשה, מטפח זמרים צעירים. מתישהו אני אגיע לאיזו תקופה או גיל שבה אחליט למצוא את היורש, אבל אני עוד לא מחפש אותו. ביום שזה יקרה כל העולם ישמע על זה, כי זו לא תהיה עוד תכנית ריאליטי או כוכב נולד, זה יהיה שריף, ילד הפלא שמחפש יורש אחרי 50 או 60 שנות קריירה. זה יהיה קשה מאוד למתמודדים כמובן".
הצילומים נערכו במתחם חדרי הקריוקי 'מיאון דה מייק' ברחובות
