חיים משה (צילום: מאיה סלע)
חיים משה (צילום: מאיה סלע)

"אם מישהו היה שואל אותי בגיל 20 אם אני אשיר בגיל 63 הייתי צוחק"

במוצאי שבת (17.2, שעה 21:15) חיים משה מגיע להיכל התרבות בנס ציונה. רגע לפני תפסנו אותו לריאיון קצר על קריירה ארוכה

במוצאי שבת (17.2, שעה 21:15) חיים משה יארח את חברו הטוב יואב יצחק על במת היכל התרבות בנס ציונה, במופע שהינו חלק מסיבוב חורף שנקרא 'אהבת חיי'. רגע לפני, תפסנו אותו לריאיון מעניין על הקריירה הארוכה, על תעשיית המוזיקה בעידן הנוכחי ועל ההפסקה שלקח מהבמה.

חיים, בוא נתחיל מההתחלה. מתי הבנת שאתה רוצה להיות זמר או הבנת שאתה יודע לשיר?

"כבר בבטן של אמא שלי שמעתי צלילים ושירים. אמא שלי ז"ל כל הזמן הייתה שרה בבית ובילדות, כמו כל בן העדה התימנית, מתחילים בחדר אצל המורי. משם זה עבר לחיקויים של כל אלילי הילדות שלי, ג'ו עמר, חוזליטו, יהורם גאון, קאזנגידיס. ברגע שהייתי פותח את הפה היו מתחילים להתקהל סביבי. בהתחלה חברים ומשפחה שהתלהבו מהחיקויים, ואז ביקשו ממני גם לשיר. לאט לאט גדל הקהל ואז גם התווספו הנגנים הראשונים שלי, אחי ושכן שלי שניגנו על סירים ופחים. משם התחיל החיידק הבימתי שלי, עד היום".

מתי הגיעה הפריצה הגדולה?

"בשנת 1983, עם האלבום 'אהבת חיי'. הופעתי בתוכנית 'שעה טובה' בערוץ 1, 100 אחוז רייטינג, ותוך שבוע כמעט כל המדינה הכירה אותי. מזמר ששר בעיקר בחפלות הפכתי לכוכב. פתאום אנשים רודפים אחריך, עוצרים אותך, מבקשים חתימות, לוחצים ידיים, מחבקים ומנשקים. פתאום גם התקשורת מתחילה לחפש אותך ואתה מקבל פניות ממקומות שלא היית בהם קודם".

חיים משה (צילום: אוהד רומנו)

חיים משה (צילום: אוהד רומנו)

 

מה מרגישים כשעולים לבמה?

"אני יכול לספר שאצלי לפחות זה אף פעם לא ידוע. זה מן ערבוב של לחץ והתרגשות. גם היום אחרי כמעט 45 שנים ואלפי הופעות במאות מקומות, אני עדיין מתרגש ותמיד לחוץ ורוצה שיהיה טוב. אין אצלי אוטומט. לא זוכר הופעה שלא התרגשתי בה. בשיר השני-שלישי המתח והלחץ משתחררים יותר ויותר, ואז אני לאט לאט גם מחייך. אולי הביישנות הזו זה סוד הקסם שלי".

כמי שמחזיק בניסיון אדיר, מה דעתך על התעשייה בעבר לעומת התעשייה של היום?

"היום יותר קל להגיע לתודעה כזמר. יש מלא ערוצי תקשורת ציבוריים ופרטיים ורשתות חברתיות. בתקופתי יכולנו רק לחלום על אופציות כאלה. היום יחצנים מחליטים מי זמר ומי לא ומכתירים מלכים, אבל להצליח זה תמיד תוצר של כישרון ועבודה קשה. המון עבודה קשה. הזמרים המצליחים באמת עובדים ממש קשה. היום מי שיש לו קשרים או יחצן טוב מקבל את ההגדרה 'זמר', אבל מהגדרה ועד להיות באמת זמר יש מרחק ארוך. בתקופה שהתחלתי את הקריירה, רק אם היית באמת זמר טוב היית מקבל מיקרופון. לא כל אחד יכול היה להחזיק מיקרופון. לשיר באולפן? יכולת לחלום. רק אם היית באמת טוב היו מכניסים אותך לאולפן להקליט. זה היה עולה הון תועפות. תראו אילו זמרים היו אז, בתקופתי: זוהר ארגוב, אבנר גדסי, בועז שרעבי, יואב יצחק, דקלון, נתי לוי, ישי לוי, מרגול ואחרים. כל אחד מהם עולם בפני עצמו ורוב השירים שלנו, של הדור שלי, הדור הקלאסי של המוזיקה המזרחית, נשארו חזקים ושרים אותם גם היום".

מה הייתה התקופה שהכי נהנית בה? אז או עכשיו?

"אני אוהב ונהנה לשיר ולא משנה לי איך ומתי. אז זה היה יותר מוגדר כעבודה ופחות כהנאה. הייתי עובד יום יום, לפעמים כמה הופעות ביום, אז היה קשה באמת להבין מה אתה עושה וליהנות מזה. היום הקצב איטי יותר אז יש לך זמן לעצור לרגע, לחשוב איך הייתה ההופעה וגם ליהנות מהדרך ומהעשייה, ומהפידבק של האנשים. אם מישהו היה שואל אותי בגיל 20 אם אני אשיר בגיל 63 הייתי צוחק. אף פעם לא חשבתי שאני אעשה את הדבר שאני הכי אוהב בגיל כזה. זו זכות ומתנה גדולה להמשיך את כל הדבר הזה, וכאן בעצם צריך להגיד תודה לכל האנשים ולקהל שלי שמלווה אותי לאורך כל הדרך".

חיים משה (צילום: ארן חן)

חיים משה (צילום: ארן חן)

 

מה אתה חושב על התופעה של "זמרי האינסטנט" שמגיעים מתכניות הריאליטי?

"אני לא אוהב את ההגדרה זמרי אינסטנט. או שאתה זמר או שאתה לא. זמר שלא עובר דרך ארוכה ולא משתפשף זה זמר שיתקל בקשיים בהמשך הדרך. כמו שאמרתי, בתקופתי היית צריך לעבור דרך קשה, לשיר יום יום בחפלות, במועדונים ובשמחות, והעבודה היומיומית הקשה הזו עיצבה את הסגנון והדרך שלך בתור זמר. בכל יום אתה לומד משהו חדש, סגנון חדש, התמודדויות עם קהלים שונים, ומזה אתה יוצר את הקול והסגנון הייחודי לך. היום יש תכניות ריאליטי שמצמיחות 'כוכבים', שכל הניסיון שלהם על במה אמיתית הוא 10 תכניות טלוויזיה. הם יוצאים מהתכנית כשאין להם כלים להתמודד על במה מחוץ לאולפן טלוויזיה, שלא לדבר על התמודדות עם הצלחה. הם מקבלים אותה במהירות ובמקרים האלה כמו שהצלחה באה מהר היא גם נעלמת מהר, כי אין בסיס שמחזיק אותה. היום יש זמרים שתוך חודש מאז שיצאו מתוכנית ריאליטי, עם 3.5 סינגלים, מדברים על קיסריה או נוקיה, או איך שקוראים למקום ההוא".

השאלה אם קל יותר להצליח היום?

"היום יותר קל להיחשף. יש הרבה יותר ערוצי תקשורת, תחנות טלוויזיה ועשרות תחנות רדיו ממסדיות ואזוריות, בנוסף לפייסבוק ויו-טיוב. החשיפה הרבה יותר גדולה, המוזיקה נגישה יותר מפעם, אבל בלי קול, כישרון ועבודה קשה אי אפשר להצליח לאורך זמן. זה מהר מאד יתקע".

 

אם יציעו לך להיות שופט בריאליטי תרצה בזה?

"פעם שללתי על הסף. חשבתי שזה נוראי להגיד לילד או ילדה 'תשמעו, אתם שרים לא טוב'. ואז אתה שומע סיפורים על הורים שהפסידו את הבית שלהם בגלל שהשקיעו בחלום של ילד פחות מוצלח בשירה. היום אני חושב ואומר שעדיף להגיד את האמת ושיכאב לילד מאשר שיכאב למשפחה שלמה. מוזיקה זה חיידק שרק מי שנדבק בו יכול להבין את העוצמה שלו".

ומה אתה חושב על הקהל של היום לעומת הקהל בעבר?

"כל זמר והסגנון והייחוד שלו. ככל שהוא רחב יותר הוא יכול לתפוס קהל גדול יותר. מכיוון שיש היום הרבה יותר ערוצי תקשורת ומדיה, ולקהל יש חשיפה רבה יותר למגוון סגנונות וזמרים, קשה יותר לקהל לפתח 'נאמנות' לזמר מסוים. למזלי הקהל שמלווה אותי נשאר איתי ברובו שנים ועוקב אחרי העשייה המוזיקלית והאישית שלי. אני רק יכול להגיד תודה רבה על החיבוק החם שהם נותנים לי".

הרבה מהמעריצים שלך תוהים למה לקחת הפסקה מהבמה?

"אני מעל 45 שנה שר. אף פעם לא עצרתי לגמרי לשיר, אבל אחרי 30 שנה של קריירה אינטנסיבית בטופ של המוזיקה הישראלית בארץ ובעולם, הרגשתי מיצוי. לא היו יותר גירויים וחומרים שמשכו אותי להקליט וגם הייתי צריך מנוחה ושקט. הייתי צריך את הבית, את אשתי, את הילדים שבקושי ראיתי. אוטומטית כשאתה נעלם ולא מקליט דברים חדשים, אז צצים כוכבים חדשים שתופסים מקום. ב-45 שנות קריירה ראיתי עשרות כוכבים שנצנצו ונעלמו. אם אני ברוך השם עדיין מופיע אז מצבי טוב".

קשה לחזור לתודעת הציבור? צריך להתחיל מאפס?

"אחרי 45 שנות קריירה ומעל 25 אלבומים עם לא מעט להיטים, קשה להעלם לגמרי. כמות החשיפה קצת יורדת וזה טבעי עם הגיל, כי העולם שייך לצעירים, אבל למזלי הקהל שלי נשאר ברובו קהל מחבק. תמיד יהיו את אלה עם הפרצוף החמוץ שיהיה להם מה להגיד, אבל גם להם נשיר איזה שיר טוב והם יחזרו לחייך".

בהופעות היום אתה רואה גם קהל חדש, או בעיקר מעריצים ותיקים?

"בכל הופעה אני מגלה את הקהל שלי מחדש. אני לא יכול להגדיר אותו כמבוגרים או צעירים, זה תמהיל שמשתנה מהופעה להופעה. ישנם מופעים שאני רואה בהם אנשים שהופעתי בבר מצווה שלהם, כשהם ביחד עם הילדים שלהם. הקהל ברובו מגוון, מילדים בני 18 ועד מבוגרים בני 50-60 וצפונה. זה הדבר הכי מחמיא שיכול להיות לזמר, לראות שלושה דורות מגיעים להופעה שלך".

חיים משה (צילום: אוהד רומנו)

חיים משה (צילום: אוהד רומנו)

 

שינית משהו בעצמך או בשירים שלך בהתאם למה שהולך היום?

"הייתה תקופה שנסחפנו קצת עם העיבודים ונגענו בדברים תקופתיים, אבל הסגנון שירה נשאר אותו דבר. כשאתה שומע שיר של חיים משה אתה יודע שזה חיים משה ולא מישהו אחר. מה גם שהדברים הקלאסיים, הפשוטים, נשארים לנצח, שלא כמו דברים אופנתיים שמחזיקים חודש חודשיים. למזלי במהלך הקריירה שלי זכיתי לעבוד עם הכותבים, המלחינים והמעבדים הטובים והמתאימים לי ביותר – ובזכות העבודה הקשה והבחירה הנכונה, קול וכישרון, זכיתי בשירים שנשארים איתי עד היום".

כזמר עם רפרטואר להיטים מטורף, יש שירים שכבר נמאס לך לשיר?

"אני אוהב לשיר בכל מקום ובכל רגע. יש שירים ששרתי יותר מאחרים והם קצת לעוסים לי, אבל ברגע שאתה שומע את הקהל שר איתך את השיר מילה במילה, או שאתה רואה את ההתרגשות שלהם בעיניים, אתה מתאהב בו מחדש".

במוצאי שבת אתה מגיע להיכל התרבות בנס ציונה. בקהל יהיו גם לא מעט רחובותיים שהולכים איתך לא מעט שנים.

"הופעתי ברחובות מלא פעמים, אפילו בימי עצמאות, ותמיד כיף לחזור למקומות שהסגנון והשירים שלך חזקים בהם, שהקהל חם ומשתף איתך פעולה. אם כבר העלית את רחובות, בעיר הזו יש לא מעט מבני עדת תימן ואיתם זה הכי מאתגר ומעניין, כי אתה בעצם צריך לשיר מול 100 זמרים בפוטנציה. המופע הזה הוא חלק מסיבוב חורף שנקרא 'אהבת חיי', שבו אני שר כמעט את כל השירים מהאלבום 'אהבת חיי' וגם משתף פעולה עם שני חברים טובים שלי שתמיד כיף לי לשיר איתם: דקלון ויואב יצחק, שגם יהיה איתי בהיכל התרבות בנס ציונה".

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. רפי שרף

    אין כמו חיים משה זמר לכל המשפחה שר מרגש בעל להיטים גדולים זה זמר אמיתי בלי עין הרע איזה קול מיוחד חייב לקבל פרס ישראל ואני נשבע שחיים משה בן אדם מהמם 🎤🏆🥇🎤

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר