הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'

"ממשלת אחדות עם כל המפלגות, כולל הערביות שיצהירו אמונים למדינת ישראל היהודית דמוקרטית‎"

הרב אפרים זלמנוביץ, הרב הראשי של מזכרת בתיה: "יהושוע הנביא היה מצרף לממשלתו מפלגות ערביות המצהירות על נאמנותם למדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית"

פורסם בתאריך: 26.9.19 06:53

לו יהושוע הנביא חי, הוא היה מצרף לממשלתו מפלגות ערביות המצהירות על נאמנותם למדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית וקושרים את גורלם עם גורלנו. מספרת הגמרא (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א) "אמר רבי שמואל בר נחמן: שלש פרסטיגיות (אגרות) שלח יהושוע לארץ ישראל עד שלא יכנסו (עוד קודם שנכנסו בני ישראל) לארץ".

האגרת הראשונה פונה ליושבי ארץ כנען ומציעה להם: כל המעוניין להתפנות ולצאת לחוץ לארץ – יתפנה. גרגשי פינה את ארצו משום שהאמין שהקדוש ברוך הוא אכן נתן את הארץ נחלה לבני ישראל ולכן זכה לארץ טובה כאפריקי. יש אומרים הכוונה לצפון אפריקה סביבת תוניסיה ויש אומרים קווקז.

האגרת השנייה פונה ליושבי ארץ כנען, הרוצים להמשיך ולחיות בארץ כנען, ומציעה להם להישאר כאן ולחיות עמנו בשלום. כיום, להם ועבורם חייבת מדינת ישראל להקים סוג חדש של דמוקרטיה שתאפשר לערביי ישראל לחיות כאן, חיים שווה זכויות, חיים של שלום, חיים של שלווה, חיים של יהודים לצד חיים של ערבים. חיים של כבוד הדדי ושכנות טובה.

האגרת השלישית פונה ליושבי ארץ כנען המבקשים לשמור לעצמם את הארץ, אפילו במחיר מלחמת חורמה בישראל. יהושע בן נון מזהיר אותם לבל יעזו להילחם בבני ישראל, יען מי שיבחר בדרך הזו, נכה אותו שוק על ירך. הזוהר הקדוש (סוף פ' לך לך) מזהיר את מי שיתנגד לשיבת ציון, וינסה לעצור בכח את עלית היהודים לארץ – סופו למות במלחמה שאסר כנגדנו.

ערביי ארץ ישראל, החיים עמנו כיום כאזרחים מן המניין, המגלים נאמנות למדינת ישראל, כמדינה יהודית, אסור לפגוע בהם וחובה להעניק להם זכויות אזרח מלאים כמו ליהודים. כולל ישיבה בממשלה. מי שמכריז עליהם כאויבים מוכיח שיהודים וערבים לא יכולים לחיות יחד בארץ הקודש. עובדה לא נכונה. בני העליה הראשונה (1882) וביניהם תושבי מזכרת בתיה חיו בשלום עם שכניהם הערבים. חובתנו לאפשר למי שרוצה לחיות עמנו בשלום ובאותה רמת חיים כמו של היהודי; מלוא זכויות הפרט המגיעות לו כאזרח הארץ.

כך נקיים מצוות אברהם אבינו המצווה "את בניו ואת ביתו אחריו לעשות משפט וצדקה" (בראשית ח"י י"ט).

הרב משה צבי נריה כתב: מעשה האגרות של יהושוע זו הלכה גדולה בהלכות מדינה. הקריאה לעמי כנען מי שרוצה להשלים – ישלים, זו הושטת יד לשלום היא הכרזה מדינית בעלת משמעות מוסרית גבוהה. זו הכרזה על זכויות אדם. זכות הפרט. זכות החיים. קיום האדם במולדתו גם אם אין לו בה זכויות לאומיות יען כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ככתוב על פי תורת ישראל. מכוח הירושה העתיקה הברית והשבועה, ארץ ישראל מוחזקת בידינו מאבותינו (ב"ב קי"ט ב'). עם זאת יש לכבד את זכות הפרט במקום הולדתו, בתנאי שלא יהיה עוין ויבקש להשמידנו אלא ישלים עם בעלותנו על הארץ ויקבל עליו חובות אזרחיות ואף נורמות דתיות ומוסריות ולכל הפחות יקימו שבע מצוות בני נוח. יצהירו אמונים למדינת ישראל. מרגע זה אין לפגוע בזכויותיו ואין לעקור אותו חלילה ממקומו. זכור נזכור כי גרים היינו במצריים ועד עצם היום הזה רוב עמנו נמצא וחי בגלות בין הגויים. ומה שאין אנו רוצים שיעשו להם, ומוחים כנגד כל גילוי אנטישמי, קל וחומר שאסור לנו לעשות רע לערבים טובים החיים עמנו.

"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז') אראנו לימות המשיח. בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון ורמיה כעבדים הבורחים אל החופש. נזקקנו לניסים ונפלאות שלא בדרך הטבע. אבל בגאולה אחרונה, אחרי שנתמרק העוון מכל וכל באורך גלות החל הזה, יספיק זכותם שיצאו ביד רמה, כבני חורין, בגלוי, במישור ולא בעקבה ולא בחפזון, כמאמר הנביא ישעיה (נ"ב י"ד) "וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוהינו… כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון, כי הולך ה' לפניכם ומאסיפכם אלוהי ישראל" (כלי יקר בראשית פל"ה).

הספורנו (שמות ל"ג ט"ז) כתב "הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה". כעניין הכתוב (שמות ט"ו י"ג) נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך. שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת. אז נבהלו אלופי אדום. אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען… עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית תביאמו ותטעמו בהר נחלתך". כיבוש הארץ באופן הניסי ללא התנגדות תתכן רק בשעה שבני ישראל מצויים ברמה רוחנית גבוהה, כמו אחרי קריעת ים סוף ומעמד הר סיני ולפני חטא העגל.

אחרי חטא העגל ירדנו מעולם שכולו רוח אל העולם הגשמי. החומרי. הטבעי. לכן נאלצנו לצאת למלחמה כדי לכבוש את ארץ כנען. ה' מצווה לנו "החל רש והתגר בו מלחמה" (דברים ב' כ"ד). בכיבוש ארץ בני סיחון תתחיל כיבוש ארצך. מסביר הרמב"ן: מכאן מתחיל כיבוש שבעת עמי כנען. מלחמה עושים באין ברירה. לפני כן, מחזקים את כוח ההרתעה ככתוב (שם פסוק כ"ד) "היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך". ואחרי כן מושיטים יד לשלום. כעדותו של משה רבינו "ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום".

ממשיך הספורנו (שם) "כי בראות האומות שאתה עמנו, נהיה בעיניהם נפלאים ונבדלים במעלה מכל שאר העמים, ולא יתאמצו להתקומם נגדנו, כמו שהעידה רחב באמרה "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן לסיחון ולעוג אשר החרמתם אותם. ונשמע וימס לבבנו, ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם, כי ה' אלוהיכם הוא אלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (יהושע ב, י – יא):

מבאר הרב קוק (אורות מלחמה פ"ד): לולי חטא העגל לא היינו נזקקים לכבוש את הארץ במלחמה. האומות היושבות בארץ ישראל היו משלימות עמנו יען כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. השפעתנו על ערביי ארץ ישראל לבל יתנגדו לשיבת ציון, הייתה הולכת בדרכי שלום.

אם בהתנהלותנו היומיומית נגלם את יהדותנו. בקיום תורה ומצוות נוכל להוכיח ליושבי הארץ כי אנו צאצאים לבני אברהם יצחק ויעקוב, אבותינו הקדושים. אנחנו היהודים האמתיים, אלה האוחזים בתורה משה. אנחנו יורשיהם החוקיים. שבנו ארצה מכח ירושתנו האמורה בתורה. בשעה שאנחנו אוחזים בתורה אנחנו אוחזים בקושאן עליה. אמונה וקיום המצוות יוכיחו כלפי עם ועולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל.

הקב"ה מבטיח (דברים ט' א') "שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים ממך". תנא דבי רבי ישמעאל: במה ירשתם? – בישיבה. אין פחד. בני ישראל מוכנים להיכנס לארץ לרשת אותה לשבת בה אף אם הדבר כרוך ביציאה למלחמה כדי למגר את המתנגדים לשיבת ציון. אעפ"כ יהושוע הנביא מבקש למנוע מלחמה ומושיט יד לשלום. קודם לכניסת בני ישראל לארץ הוא מפרסם שלושה מנשרים בקרב הכנענים: אנחנו היהודים שבים לארץ אבותינו ומתכוונים לחיות בה לנצח. שלוש אפשרויות עומדות בפניכם: מי שרוצה לברוח יברח! מי שרוצה להשלים ישלים! מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה" (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א).

הרמב"ם (מלכים פ"ו) פסק שאין עושים מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראים לו לשלום. אחד מלחמת רשות אחד מלחמת מצוה שנאמר "כי תקרב אל עיר… וקראת אליך לשלום" (דברים כ' י'). כך נהג יהושוע בכיבוש הארץ בכל מלחמותיו. תמיד ניסה תחילה לעשות שלום ולהימנע משפיכות דמים.

גם היום, חובה מוטלת עלינו לחפש פתרון לסכסוך הערבי ישראלי. לעשות כל מה שניתן כדי שחרב לא תעבור בארצנו הקדושה. ניסינו לחלק את הארץ ובכך להימנע משפיכות דמים ללא הצלחה. קבענו שעל פי ההלכה ערך החיים רב מערך האדמה. לכן, משום פיקוח נפש פסקנו, שמותר לוותר על שטחים ובתנאי שנקבל בתמורה, שלום אמת בר קיימא. הטרור סיכל כל ניסיון להביא שלום.

לו יהושוע היה חי בימינו הוא היה חותר לביסוס מדינה ישראל, כמדינה דו לאומית, בה חיים יהודים וערבים, זה לצד זה בשלום ובשלוה. לא בשמים הדבר. ניתן לאשר חוקה שתעצב את דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמקרטית, המורכבת מדתיים וחילוניים ומיהודים וערבים.

מדינה דו לאומית מהים ועד הירדן שתתבסס על: משטר נשיאותי, מלך מזרע ישראל, שיהא אחראי על מדיניות החוץ והביטחון ומקרו כלכלה ושני בתי פרלמנט; כנסת ישראל והפרלמנט הפלסטיני, אלה יהיו אחראים; מי על ערי ישראל ומי על ערי פלסטין. הערבים יצביעו לפרלמנט הפלסטיני והיהודים יצביעו לכנסת ישראל. בתווך, תוקם מערכת משפטית בליווי רבנים קאדים ואנשי רוח שתנווט דמוקרטיה זו. והשלום והשלווה ישרור בארץ. איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון 

 


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר