את סיפור ההצלה של אמם מזרועות הצורר הנאצי, שמעו האחים חסיד מרחובות רק באחרונה ודי במקרה. שני האחים, אברהם (מיקו) בן ה-59 ופרץ בן ה-56, מספרים כי האם מעולם לא דיברה על השואה והדחיקה את כל מה שקרה לה ולמשפחתה מעבר לים. סיפורה האישי נודע להם דרך איווט מנסיס קורפורון, מפיקת תכניות טלוויזיה מניו-יורק, שסבתה הייתה מאלה שהצילו את חייה של היהודייה הצעירה ביוון.
"אמא וכל משפחתה גדלו באי קורפו שביוון", מספרים האחים חסיד. "בשנת 1934, במהלך מלחמת העולם השנייה, הגרמנים פלשו לאי ואספו את כל היהודים בכיכר המרכזית. כל בני משפחתה הקרובה של אמא נלקחו לאושוויץ בירקנאו ונספו במחנות ההשמדה. אמא, שהייתה אז בת 9, נותרה היחידה ששרדה מהמשפחה הגרעינית. חוץ מההורים היו לה חמישה אחים ואחיות והיא היחידה שניצלה. את כל זה גילנו רק לאחרונה כי היא מעולם לא דיברה על השואה".
גיליתם איך היא ניצלה מבין כולם?
"המשפחה של אמא הייתה משפחה של חייטים. צפונית לקורפו יש אי קטן שנקרא אריקוסה והכומר שם היה מיודד עם האבא של הדודות של אמא. כשהדודה לקחה איתה את אמא לתת בגדים לכומר ולאנשים באי, הכומר שמע שהגרמנים פלשו לקורפו והוא הורה לאמא, לשלוש הדודות ולאביהן להישאר באי. כך הם ניצלו מהנאצים. הם בעצם נשארו באי עד סוף המלחמה ובכל פעם שהגרמנים היו מגיעים לאי לערוך חיפוש, תושבי המקום והכומר היו מחביאים אותם. כך היה עד סוף המלחמה".
איך נודע לכם על הסיפור שאמא שלכם הדחיקה כל השנים?
"לפני כמה שנים איווט מנסיס קורפורון, בחורה בשנות ה-40 לחייה שעוסקת כמפיקת תכניות טלוויזיה בניו-יורק, נזכרה שבהיותה ילדה סבתה היוונייה סיפרה לה שבזמן המלחמה היא ובני משפחתה סייעו להצלת יהודייה בשם רוזה – אמא שלנו. בשלב מסוים סיקרן אותה לדעת מה קרה עם אותה ילדה בשם רוזה והיא התחילה לחפש אותה. לקח לה כמה שנים ובשלב מסוים היא פנתה ליד ושם ולחברת הסטרטאפ הישראלית MyHeritage (המורשת שלי) שעוסקת בין היתר באילנות יוחסין. היא מסרה להם מעט מאוד פרטים שהיו לה והם התחילו לחפש את אותה רוזה. לקח גם להם לא מעט זמן, לפחות שלוש שנים, עד שהם הרכיבו את הפאזל הזה, ולפני כשלוש וחצי שנים הם איתרו אותנו. נציגי החברה הם אלה שיצרו איתנו את הקשר הראשוני".
זו בטח הייתה שיחה שטלטלה אתכם.
מיקו: "אני זוכר שבשיחה שאלו אותי אם אני מכיר את השמות רוזה (אמא שלי), נינה, ספרה וג'וליה (הדודות). בהמשך כבר נוצר גם קישור ויזואלי לשאלות, באמצעות תמונה שיש לי בבית, של אבא של הדודות של אמא. הסתבר שגם גם למפיקה האמריקאית הייתה תמונה כזו בבית שלה וזה בעצם מה שעשה את החיבור הסופי".
מה גילוי שכזה עשה לכם?
"לפני כשלוש שנים השתתפנו בטקס עם תושבי הכפר שסייעו בהצלה של אמא. נסענו כולנו ליוון והשתתפנו בטקס שנערך באי אריקוסה. ערכו לכבודנו קבלת פנים ולאחר הטקס לקחו אותנו אל בית הכומר. הגענו ממש למקום שבו הסתירו את המשפחה בזמן המלחמה. ראינו את המזרן שישנה עליו המשפחה שלנו, וגילינו שאפילו את מכונת התפירה ששימשה אותם הם עדיין שומרים. בהמשך לקחו אותנו אל הבית של הכומר, אבל כמובן שכבר חי שם כומר אחר. הכומר שהציל את חיי המשפחה כבר אינו בחיים ומי שבאו אחריו השאירו את מקום המסתור של אמי והמשפחה שלה ולא נגעו בכלום. הם ממש הפכו את המקום למוזיאון קטן ומיוחד. בשבילנו זה היה מסע של פעם בחיים ויותר מזה. בזמן שהיינו בקורפו הם גם לקחו אותנו לבית העלמין היהודי והראו לנו את הקבר של אבא של הדודות".
מיקו: "מבחינתי זו הייתה סגירת מעגל, היות ולא ידעתי כלום על כל מה שקרה עם אמא מתקופת השואה. ידענו שהיא סבלה, אבל לא ידענו איך ומה בדיוק היה שם. רק ברגע שהכל נחשף הבנו כל המשפחה שלה נספתה בשואה ושרק היא ניצלה. עד לחיבור המיוחד שנוצר בזכות המפיקה האמריקאית, איווט מנסיס קורפורון, לא ידענו מי הציל אותה, מי החביא אותה. היא מעולם לא דיברה אתנו על זה ומעולם לא רצתה לבקר ביוון עוד פעם".
הגילויים החדשים העלו סימני שאלה חדשים באשר להתמודדות של אמכם עם מה שקרה לה במהלך השואה?
פרץ: "אני אף פעם לא הבנתי למה היא לא ניסתה לחפש את המשפחה שהצילה אותה. בדיעבד נודע לנו שבשנות ה-80 הייתה איזו אישה שבאה לבקר אצלנו בארץ. כשנחשף הסיפור של אמא נודע לנו שזו הייתה הבת של הכומר. אנחנו למדנו מכל הסיפור הזה שבאמת היו בתקופת השואה גם אנשים טובים. ההשפעה של הכומר על התושבים הייתה שם כל כך חזקה, כי הרי מספיק שהיה אדם אחד מתוך 350 התושבים שהיה מלשין לגרמנים, והכל היה נראה אחרת".
מאז הגילוי ההסטורי אתם בקשר עם איווט מנסיס קורפורון?
"בשבוע שעבר היא ביקרה אצלנו בבית בפעם השנייה. לפני כשנתיים וחצי היא הגיעה לביקור בארץ, נסענו איתה ליד ושם, עלינו איתה לקבר של אמא והיה מאוד מרגש. לפני שבוע היה הביקור האחרון שלה לעת עתה, והוא נועד בעיקר לצורך סידורים מול משרד החינוך. הובטח לנו שבשנה הבאה ייכנס לתכנית הלימודית סיפור השואה של יהודי יוון. מה שקורה זה שדווקא כאן בארץ, משרד החינוך לא כל כך נתן ביטוי והכרה לשואה שעברו יהודי יוון. איווט יצרה קשר עם גורמים במשרד החינוך ובשנה הבאה הסיפור של יהודי קורפו והסיפור של אמא שלנו אמור להילמד בבתי הספר".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
שלום
אכן פרק מרתק על קורות משפחה יהודית ואיך תושבי אי שלם התגייסו להציל אותם ביודעם מה עלולות להיות ההשלכות וגם הצלת כל יהדות זקינטוס בזכות ראש עיר אמיץ וכומר אמיץ מעוררת השראה. מראה שגם בתקופה אפלה שכזאת היו אנשים אמיצים בעלי מוסר
שעזרו לשכניהם היהודים. לצערנו הם היו מעטים, הקהילות המפוארות של איי יוון וערי יוון שברובם המכריע הושמדו בשואה
אני לא מבין איך לא תרגמו עדיין את שני ספריה של איווט מנסיס קורפורון לעברית. אני קראתי אותם באנגלית, ספרים מעוררי השראה
when the cypress whipers
something beautiful happened
חשוב שהם חתורגמו לעברית
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
רכשתי את הספר ושלוש שעות לאחר מכן סיימתי אותו,ספר מדהים,מרגש ולמד על אהבת האדם