מתן לוי: "אני מאמין בדרך של עבודה קשה, לבוא מלמטה. מי שעולה בבום יורד בבום"

מתן לוי, הזמר הרחובותי בן ה־19, הוציא לאוויר העולם כבר שישה סינגלים. השיר עמו הוא הכי מזוהה, עד עתה לפחות, הוא הלהיט "בדרך לאילת" שהופק על ידי ינון יהל ושכבר זכה לכ־750 אלף צפיות ביו־טיוב. הסינגל האחרון, ‘אם את אוהבת’ שכתב, הלחין ועיבד אופיר כהן, הינו דואט עם הזמר רון שובל וגם הוא צפוי להזניק את לוי לקדמת הבמה.

מתן, יליד ותושב העיר רחובות, משרת בימים אלו בלהקה צבאית בבסיס תל השומר, בשם ‘צהלולים’. למתן אח גדול – אוראל בן 23, ואחות קטנה מצד האבא – אביה בת ה־7.

לוי: "הוריי התגרשו כשהייתי בכיתה ה’. בגיל 13 התחלתי להתעסק במוזיקה בצורה יותר רצינית ובגיל 15 כבר הופעתי על במות ברחבי העולם. הופעתי בבורגס שבבולגריה, בבודרום ובאיסטנבול שבטורקיה ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. אחד ההופעות המרגשות שלי בישראל הייתה כשהייתי בן 17, אז הופעתי מול 6,000 איש בפסטיבל ‘כתר המזרח’ בטבריה. מעבר לזה גם הופעתי בתימניאדה. שרתי שם את 'ארוץ עד אליך' ואת 'החיים שלנו תותים'".

זה לא דבר שבשגרה, שנער צעיר מוצא את עצמו מקליט סינגלים ומתחיל להופיע ברחבי העולם. איך זה בדיוק התחיל להפוך למשהו מקצועי?

"בגיל 15 הוצאתי את הסינגל הראשון שלי, ‘כשאת לא כאן’, בשיתוף פעולה עם אורי שכיב. תמיר צור היה המעבד של השיר. כשנכנסתי לאולפן שלו ראיתי מסביבי את כל האלבומים שתלויים על הקיר עם הזמרים הכי גדולים. כל כך התרגשתי, בעיקר מתמיר, שנחסם לי הקול. תמיר חשב שזה הקול שלי. הוא לא הבין שאני ממש מתרגש ממנו. אחרי שאמא שלי שמעה את ההקלטה היא התקשרה אליו ואמרה לו שזה לא באמת הקול שלי והתעקשה שנבצע שוב את ההקלטה של השיר. עד אז למדתי להכיר את תמיר, שהיה כל כך קשוב, מקצועי ורגיש, ובפגישה השנייה כבר השתחררתי וחזרתי לעצמי".

מתן לוי (צילום: ג"ני גפטרשוסטר)

אפשר לומר שדי מהר הגעת למקומות שאחרים נאבקים שנים בכדי להגיע אליהם – כולל הופעות קבועות בתכניות טלוויזיה.

"יש בזה משהו. מגיל 14 ועד היום אני משתתף בתוכנית של ירון אילן בערוץ 24 בימי שישי. ירון האמין בי מהרגע הראשון וזו ההזדמנות להודות לירון אילן על התמיכה, האמונה ועל הרגישות. באמת שאין הרבה אנשים כמוהו בתעשייה. כמו כן, במסגרת הלהקה הצבאית הופעתי עד היום בפני ראש הממשלה, הרמטכ"ל ונשיא המדינה בהזדמנויות שונות, בפרידות של אלופים מהצבא. זה באמת כבוד גדול".

איך מצאת את עצמך בלהקה צבאית?

"הפרופיל שלי לא איפשר לי ללכת לקרבי, אבל בלי קשר השאיפה שלי מלכתחילה הייתה להיות בלהקה צבאית. ביקשתי את זה בבקו"ם ומשם שלחו אותי ישר לאודישנים. במרץ 2017 התגייסתי".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"

עקבו אחרי דף הפייסבוק של ערים

"אמרתי מהרגע הראשון שיש שם פוטנציאל"

את מתן מנהלים אמו, ענת ברזילי, ואלון צדוק ששימש בעבר כסוכנו וכמנהלו האישי של רגב הוד. צדוק, שגם כתב עשרות שירים לזמרים מובילים, מנהל את מתן בצד האמנותי, בוחר את השירים, הולך עמו לאולפנים ולהופעות. "יש למתן את הקול הייחודי שלו", הוא אומר. "אחרי רגב הוד היו לי עוד אופציות לחבור לכמה זמרים, אבל לא רציתי".

אז איך בכל זאת נוצר החיבור ביניכם?

"הכרנו כשאמא שלו באה אלי והשמיעה לי שיר שלו. אמרתי מהרגע הראשון שיש שם פוטנציאל. הגעתי אליו הביתה וראיתי ילד שמנמן, מלא ביטחון, שר כמו שאני אוהב, עם קול ייחודי שלא דומה לאף אחד אחר. החלטתי שאני לוקח אותו תחת חסותי ועם הניסיון והקשרים שלי בגיל 14 כבר שיבצתי אותו בתוכנית של ירון אילן. מאז הוא מתארח בתכנית של יום שישי באופן קבוע".

ענת, אמו של מתן, מודה כי בתחילה לא אהבה את הרעיון כי בנה יהיה זמר: "בחטיבת הביניים הוא למד בדה שליט והוא היה גאון מתמטיקה. כבר בכיתה ז’ הוא ישב עם תלמידים ועזר להם בשיעורי מתמטיקה אחרי שעות הלימודים. היו ימים שהוא היה מגיע עם אחיו הגדול ומתחיל לעשות איתו תרגילים במתמטיקה סתם בשביל הכיף. בהתחלה לא רציתי שהוא ילך לעולם המוזיקה. רציתי שילמד, שיהיה מהנדס או משהו אחר בסגנון, אבל מתן לא עזב אותי ואמר כל הזמן שכל מה שהוא רוצה זה להיות זמר. לבסוף הסכמתי ומאמא שלא רוצה ולא מפרגנת לרעיון, הפכתי להיות המנהלת שלו והמעריצה מספר אחת שלו. יש לפעמים רגעים שאני שומעת אותו שר וממש בוכה מהתרגשות".

מה למשל עושה אמא שהיא גם המנהלת של בנה?

"את כל הניהול מסביב: תיאומים עם יחסי ציבור, גרפיקה, סטייליסט, צלם קליפ, שליחת השירים לכל הערוצים בטלוויזיה. אני הפקתי את כל הקליפים של מתן, אני אחראית על הלו"ז, בין אם זה ריאיונות ברדיו או בטלוויזיה. יש למתן סטייליסט מוערך – ישראל רחמני, שמתן לא מוותר עליו. הוא גם הסטייליסט של אקס פקטור".

"בסוף כיתה ט’ תפסתי את עצמי בידיים ורזיתי תוך שישה חודשים ב־20 קילוגרמים". מתן לוי (צילום: ג"ני גפטרשוסטר)

מתן, אלון מתאר שבמפגש הראשון איתך הוא פגש ילד שמנמן. לאן נעלם הילד הזה?

"בסוף כיתה ט’ תפסתי את עצמי בידיים ורזיתי תוך שישה חודשים ב־20 קילוגרמים. אז גם התחלתי להכיר בנות והתחיל ללכת לי קצת. עשיתי את זה נטו בשביל להכיר בנות, וכמובן שזה גם תרם לי לביטחון העצמי. מאז אני שומר על עצמי, מתאמן בחדר כושר שלוש פעמים בשבוע, מתי שמתאפשר. מעבר לזה אני שומר על תזונה נכונה – לא אוכל מטוגנים, בודק קלוריות, הכל".

זה גם עוזר לשמר ולתחזק את הקול?

"במשך שנה עשיתי פיתוח קול והיום אני עושה את זה במסגרת הצבא. חוץ מזה אני לא מעשן ולא שותה כמעט אלכוהול. אני פשוט שומר על עצמי כי חשובה לי הקריירה".

קריירה מגיל כל כך צעיר בטח באה על חשבון הרבה דברים אחרים.

"ברור! זה בא למשל על חשבון זמן עם חברה. יש פחות זמן לחברים, עכשיו במיוחד, עם הצבא, כשאני קם מוקדם בבוקר, חוזר בערב להופיע והולך לישון מאוחר. יצא לי כבר שהתנגשו לי אירועים גם ונקבעו הופעות בלהקה הצבאית במקביל להופעה שלי, כך שנאלצתי לבטל".

מה אתה עושה כשכבר יש לך זמן פנוי?

"אני חובב כדורגל ומשחק בימי שישי. חוץ מזה אני מנגן על קלידים לעיתים קרובות, כותב ומלחין. מתוך שישה שירים שהוצאתי כתבתי והלחנתי שניים. אני גם אוהב לכתוב, זה סוג של פורקן. אני מתחבר יותר לשירים כשאני כותב אותם".

"אני מתחבר יותר לשירים כשאני כותב אותם". מתן לוי (צילום: ג"ני גפטרשוסטר)

למרות הגיל הצעיר אתה מרגיש שאתה כבר חלק בלתי נפרד מתעשייה המוזיקה בישראל?

"בהתחלה לא כל כך הרגשתי ככה, אבל עם הזמן אני לומד את התעשייה ואני חושב שאני נמצא במקום טוב. גם הבנתי שאי אפשר להתמודד מול תעשייה כזאת לבד, צריך ניהול ומעבר לכישורים שיהיו גם קשרים טובים כדי להגיע למקומות טובים ולהצלחה. אני בעיקר מאמין בעבודה קשה ובהרבה שטח".

בראייה עתידית, מה השאיפות בתחום?

"הכי מתבקש להגיד קיסריה, אבל הייתי רוצה שכל בן אדם בארץ ישמע את השירים שלי. אני ממשיך לכתוב שירים ולהלחין ואני מציע שירים גם לזמרם אחרים".

הציעו לך להצטרף לאיזו תכנית ריאליטי? הדברים הללו יכולים לשמש כמקפצה לא רעה.

"כל הזמן אני מקבל הצעות להשתתף בתכניות ריאליטי, אבל אני מאמין בדרך של עבודה קשה, לבוא מלמטה. מי שעולה בבום יורד בבום".

טוב, בכל זאת כבר הופעת על במות ברחבי העולם. איזו חוויה זכורה לך מחו"ל במיוחד?

"בשנת 2016 הופעתי באינסטנבול שבטורקיה, בזמן שהיו מתחים מטורפים בין ישראל לטורקים. עליתי לשיר בפני קבוצת ישראלים את השיר ‘כשהלב בוכה’ של שרית חדד. פתאום אחד הטורקים עלה על הבמה ועטף אותי בדגל ישראל. זה היה מרגש. אני זוכר שלפני שטסנו לשם קיבלתי מלא טלפונים מחברים שחששו שניסע, אבל בסוף זה היה אחד הדברים המרגשים שקרו לי. אותו טורקי אפילו חיבק אותי בסוף ההופעה וזה היה מדהים".

מאיפה מגיע הביטחון הזה על הבמה?

"זה נכון, יש לי ביטחון על הבמה, אבל אני לא יודע מאיפה הוא מגיע. בפעם הראשונה שעליתי על הבמה זה היה כשהייתי בכיתה א’, בתחרות כישרונות בבית מלון. שרתי את השיר ‘אם תלך’ של עידן רייכל, זכיתי במקום השני, קראו לי לבמה לקחת את הפרס ואני זוכר שנבהלתי ורצתי לשירותים והקאתי מרוב התרגשות. בהתחלה, גם כשהייתי מגיע לחפלה או לאירוע לא הייתי מבקש לשיר. זה הגיע דרך חברים או דרך אלון, שהיה דואג שיעבירו לי את המיקרופון".