אם הייתם אומרים לי שבשנתיים האחרונות אחווה את זמני כאוהד מכבי שעריים בחוויות שונות ומגוונות, מרגשות עד בכי וכואבות עד צעקות, יותר מאשר ב-31 השנים שלפני זה, הייתי צוחק. והיום, אחרי השנתיים האחרונות, ומהמקום של שחקן עבר במועדון ואוהד שחזר לקלחת משחקי הקבוצה כאילו משום מקום, אני יכול לומר שאני בכל ליבי ונפשי בפנים. כאילו לא היו כ-20 שנה בהן לא הייתי בכלל בעניינים. כאילו נזכרתי מחדש שגדלתי כשחקן על הדשא הזה, הכרתי כל אדם בתוך המועדון ושרתי ביציעים בימי שבת כאוהד. ואני בכלל גר היום במושב מאור, ליד חדרה.
סהר גרינברג
אז העובדה שמכבי שעריים רצה ובועטת גם השנה כמועדון פעיל ותוסס בדשאים של ליגה א' היא באמת נס, ובעיקר נס של האוהדים המופלאים שיש לנו, שלקחו את הריסות המועדון שהשאיר בעלי הקבוצה בשנתיים האחרונות, אלדד פרי, בעזיבתו הפתאומית לאחר שירדנו חזרה לליגה א' לאחר עונת העלייה המרטיטה לבבות, בה חזרנו לליגה הלאומית אחרי 23 שנים.
אני זוכר את ההתגייסות המהירה של כמה אוהדים ועובדי מועדון כמו אלי מוזס, אביחי לוי, כפיר קירט, סטפן חדד, מוטי נדב, פיני ולקוביץ', ניסים טויטו, אבי רווח ועוד כמה יקרים באמצע הקיץ, כדי לתת אוויר חדש לבלון הכחול שהתפוצץ וליצור קבוצה חדשה מכלום. תוך חודש וחצי נתרמו מעל ל-200,000 שקלים תוך עבודה נמרצת ויומיומית של האנשים האלה ואחרים. המועדון הורם על הרגליים כמעט ממוות קליני. הדבר הזה מאוד הרשים אותי וגם העציב אותי שאני, בשל מגוריי הרחוקים וחיי האישיים העמוסים, לא יכול לעזור מקרוב, אבל עשיתי זאת בתמיכה מרחוק ובכתיבה.
מצד אחד שמחתי על ההצלחה בבנייה השקטה, המחושבת והרצינית של הקבוצה מחדש, עם שחקנים צעירים מאוד ומוכשרים, ומאמן טוב – שלומי עמר, שבמקומות מסוימים היה ספק לגביו (כמו כמעט לגבי כל מאמן בישראל). מצד שני, חששתי מאוד ותהיתי איך תתחבר הקבוצה, האם הרמה של השחקנים מתאימה לליגה הזאת ובעיקר, עד כמה יתמכו ויאמינו האוהדים בקבוצה החדשה ובמי שמנהל ומפעיל אותה. אני שמח שהאוהדים התגבשו כמו שאף פעם לא ראיתי אותם תוך הזזת האגו והמריבות הצידה והבנה שרק ביחד, בתמיכה, באהבה ובשיתוף פעולה ואמירה חיובית, הקהל יחזור ויעמוד לצד הקבוצה בצורה הצבעונית והשמחה שאנחנו מכירים.
העונה התחילה בצורה מצוינת, והיום, קצת אחרי שעברנו סיבוב שלם, כלומר חצי ליגה, אני יכול לומר שאני מאוד מרוצה ואפילו משתומם על ההצלחה הנהדרת שלנו כקבוצה צעירה וחדשה בליגה המורכבת הזאת, ליגה א'. ההתחלה הייתה מעולה וניצחנו שניים מארבעת המשחקים הראשונים, תוך כיבוש שערים רבים. פתיחה שלדעתי נתנה ביטחון וחיברה בצורה טובה ומהירה יותר בין השחקנים והמאמן. על אף שההמשך היה פחות טוב ועברנו חודש וחצי מתסכלים של הפסדים רבים ותוצאות תיקו, גם אלה היו כשהקבוצה משקיעה, מנסה לשחק כדורגל מעניין ומהנה ושואפת לכבוש כל הזמן. גם ההפסדים היו לאחר מאבק עיקש והחמצות רבות, ולעיתים אף בהחלטות שגויות של שופטים.
היום, כשאנחנו נמצאים במרכז הטבלה ובקרבה לחלק העליון, ולאחר שבועות רבים בהם אני מנתח בפייסבוק את המשחקים ומעודד אוהדים לפניהם, אני יכול לומר כמה דברים עיקריים:
מכבי שעריים הנוכחית היא קבוצה צעירה ותוססת, כשרונית ומעניינת שמשתפרת ומתגבשת משבוע לשבוע. כנראה ששלומי, מאמן הקבוצה, עושה עבודה רגועה ומקצועית עם הצעירים האלה. לא הרבה מאמנים היו מצליחים לגבש קבוצה חדשה לגמרי, מלאה בצעירים חסרי ניסיון שאף פעם לא שיחקו ביחד, וכל זאת תחת מעטה הספק שהיה מעל הקיום של המועדון לאחר ירידת הליגה ועזיבת הבעלים.
הקבוצה בנויה בצורה מאוזנת ועומדת בצורה טקטית נהדרת בכל משחק. גם במשחקים הפחות טובים שלנו לא הייתה התפרקות וזה מראה שהאופי של השחקנים טוב ומתבצעת עבודה מנטלית בקבוצה, שצריכה להמשיך ולהתפתח עוד. המערכים ששלומי מעלה רובם מדויקים, התקפיים ועם חשיבה על פרמטרים רבים במשחק. דבר חשוב שזקוק לשיפור בפן המנטלי הוא החזרה מפיגור במשחקים. במשחקים בהם ספגנו ראשונים לא ניצחנו בכלל, וברובם הפסדנו. הספיגה גורמת ללחץ והחמצות רבות. כדאי לתת את הדעת על כך.
שלומי עמר
מערכי הקבוצה מורכבים משחקנים מוכשרים שעובדים קשה מאוד בכל משחק והם הפכו די מהר מחוברים מקצועית וגם חברתית. אנחנו כובשים כמעט בכל משחק ולא סופגים הרבה. האווירה במגרש, לפני ואחרי משחקים, ובחדר ההלבשה, היא טובה, חברית, שמחה ומאוחדת. השחקנים ממש מבינים את חשיבות העונה הזאת למועדון, וברור שגם לעצמם כשחקנים מתפתחים. הם יודעים היום את עומק ההיסטוריה המפוארת והמרתקת של מועדון מכבי שעריים. האווירה הטובה והתוססת שלנו כאוהדים במשחקים, כש-300 אוהדים מלווים אותם בכל משחק, התפאורה והעידוד, כמובן עוזרים להם מאוד וחיברו אותם אלינו עוד. אני שמח בעיקר לראות שהגידופים והאלימות שהייתה קיימת בקהל כלפיי השחקנים והמאמנים בשנים האחרונות, ולעיתים אף כלפי עצמו, נעלמו כמעט לחלוטין וחוויית הצפייה במשחקים היום היא מהנה ושמחה ברובה.
כמה שחקני בית שגדלו במועדון חזרו אלינו והם משמשים כמנהיגים צעירים ומשמעותיים: תום מדהלה, דניאל טסאו ומור מדהלה. מרכז ההגנה בראשות גיל נחום ואבירם אוחנה יציב, בטוח וחכם, שני המגנים מוכשרים, עובדים קשה ופעלתנים, בעיקר צח בללי הטכני והזריז. הקישור מאוד חזק ומגוון ומכיל שחקנים אחראיים, חכמים בתנועה ובמסירה ועובדים קשה מאוד ביחד. דניאל הייק, ראני חאמזה, דניאל פישר ועומר בן שאנן יוצרים קישור מעניין, טכני וחזק. בן שאנן אף שחקן אשר יכול לשחק כקשר 50-50 מאחורי החלוצים וגם בכנף בזכות הרב גוניות והטכניקה שלו. שלישיית החלוצים שלנו היא המהירה בליגה עם טסאו, איתי בן הרוש ותום מדהלה, שמתגלה כמנהיג מחונן צעיר. עבודה נוספת על הריכוז שלהם במסירה האחרונה והסיומת לשער תביא לנו הצלחה כבירה השנה, ואולי אף הסתננות נחמדה לפלייאוף העליון.
רוצים להישאר מעודכנים?
במידה ויש אפשרות תקציבית אני רואה חשיבות להביא חלוץ שהוא גולר ובכושר טוב, כדי להעלות את כמות השערים ולהכריע משחקים. הייתי חושב אף על מגן ימני נוסף גם כדי להעמיק את הספסל ואת האופציות במקרה של פציעות והרחקות, וגם כדי לתת יותר טכניקה באגף זה, שהוא פחות דומיננטי מהשמאלי.
איתי בן הרוש עומר בן שאנן נועם פורת ומור פחימה (צילום: באדיבות דף הפייסבוק של מכבי שעריים)
לאחר שראיתי את רוב קבוצות הליגה משחקות, אני יכול לומר בעין מקצועית ובוחנת שיש רק שתיים-שלוש קבוצות ברמה מעלינו. שאר הקבוצות הם ברמה שלנו ואף למטה מזה. ממש לא יפתיע אותי אם בסופו של דבר נסיים במקומות 4-6, על אף סימני השאלה לפני פתיחת העונה. הכישרון והחיבור המתמיד בין השחקנים והשקט שיש במועדון בהחלט יכול להביא להצלחה כזאת ואנחנו, הקהל, בוודאי גורם חשוב שנמצא בכל עת מאחוריהם ואיתם.
לסיום, אני מאוד נהנה מרוב המשחקים השנה, מהיכולת, מהרמה ומהאווירה במגרשים, ומאוד מעודד מהבגרות וההתנהגות של הקהל שלנו בליגה מאוד מורכבת, במיוחד לאחר הכאוס שהיה לפני פתיחת העונה. אני מצפה להמשך דומה ואף טוב יותר, בעיקר כדי לייצב מחדש את המועדון האדיר והחשוב שלנו, להמשך הקיום שלו בעיר גדולה כל כך. כמו שגדלתי וכמו שכל אחד מאתנו האוהדים מרגיש, אנחנו נמשיך לקרוא לקצב התופים: "אני כחול בלב אני כחול בנשמה, שעריים, שעריים, שעריים מאז ולתמיד או או".
