עוד שבוע ללא התקדמות בעיסקה להחזרת חטופים ועם המחיר הכואב של המשך הלחימה בעזה: כמדי כל מוצאי שבת, גם אמש הגיעו המונים לעצרת בכיכר החטופים ופנו בדרישה לממשלת ישראל ולממשל בארה"ב להשיג הסכם כולל שישיב את כלל החטופים ויביא לסיום הלחימה – הסכם שהוא הדרך החלופית והמתבקשת לשיטת העסקאות החלקיות. לאחר העצרת בכיכר צעדו עשרות אלפים לעצרת נוספת מול שגרירות ארצות הברית.
משפחות החטופים קראו: "אם החטופים לא ישובו זו תהיה תבוסה מוחלטת. לא רק תבוסה של מדינה במלחמה, אלא של חברה שלמה. אנו עומדים כאן הערב כדי להציע תקווה: לדרוש הסכם מלא שהוא הפתרון לכישלון ההסכמים החלקיים".
אור לוי, שורד השבי שחזר לאחר 491 יום, אמר בכיכר החטופים: "491 ימים שבהם נלחמתי בכל יום מחדש בשביל לא לאבד את האמונה. בשביל לא לוותר. בשביל להחזיק בחיים, והנה אני פה. איתכם ובזכותכם. אני יכול לספר לכם מה זה להיות רעב, רעב שאין לו סוף. מה זה להיות קשור בשלשלאות לרגליים במשך ימים, עינוי מתמשך. מה זה לחיות 50 מטר מתחת לאדמה, בלי אור יום, בלי שמים, רק פחד מתמיד שזה ייגמר. אני יכול לנסות להסביר. אתם יכולים לנסות להבין, אבל אי אפשר באמת להבין מה עברנו שם ומה הם עדין עוברים".

אור לוי בעצרת בכיכר החטופים, צילום ליאור רוטשטיין
אור סיפר על ההשלכות של מו"מ תקוע עבור החטופים: "בימים האלה, ימים של בלבול, של חוסר אמון, של עצירות, של פיצוצים במשא ומתן, אני רוצה לומר לכם דבר ברור –
בכל פעם שהשיחות נעצרות, בכל פעם שעסקה מתפוצצת מי שמשלמים את המחיר הם החטופים. אנחנו הרגשנו את זה, כל פעם. שוב ושוב. ובכל פעם זה היה קשה יותר. זה היה עלינו, על הגוף שלנו. על הנפש שלנו. 659 ימים עברו. די. צריך לשים לזה סוף. יותר מ-80 אחוזים מהעם צועקים את זה יחד איתנו: תחזירו את כולם. את החטופים למשפחות. את החללים לקבר ישראל. את החיילים לבסיס בטוח, את הלוחמים והלוחמות למקום בטוח. את האזרחים לביתם. את הפליטים לחיים. כולם. לא חלק. לא בתשלומים. לא בסלקציה. לא מי ראוי יותר. כולם עכשיו".
אור סיים את דבריו המרגשים: "ביום שני אני מציין יום הולדת 35. יום ההולדת הראשון שלי כאדם חופשי, אבל אני לא יכול באמת לחגוג כשהאחים והאחות שלי, עדיין שם. תחזירו את כולם כדי שנוכל כולנו לחגוג שוב את החיים בשבילם. בשבילנו. בשביל כולנו".
יותם כהן, אחיו של החייל נמרוד כהן, החטוף בשבי החמאס, אמר: "כבר יותר משנה שאנחנו קוראים להסכם אחד, הסכם אחד, עסקה אחת, פעימה אחת סיום אחד לסיוט הזה. עמדנו וזעקנו וקיבלנו את התשובה – 'תחכו'. הישראלים סיימו לחכות! המשבר הנוכחי מחייב לעבור למבנה של הסכם כולל אחד וסיום המלחמה בחטוף האחרון. זה הפתרון האלטרנטיבי שכולם מחפשים ומשום מה לא מוצאים. הוא כאן על השולחן, והוא משרת באופן ברור את האינטרס הישראלי".

יעל אדר בעצרת בכיכר החטופים, צילום אלון גלבוע
יעל אדר, אמו של תמיר אדר ז"ל, שנרצח ב- 7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי החמאס, אמרה: "הנשיא טראמפ וראש ממשלת ישראל הצהירו כי ימצאו דרכים חלופיות להשבת החטופים. חלופת המשך הלחימה מסוכנת ומייצרת מלחמת נצח והתבוססות בבוץ העזתי, עוד "הותר לפרסום", סיכון חיי החטופים החיים והיעלמות החטופים – חורבן בית שמכרסם בכל ערכי החברה. הדרך החלופית היחידה היא הסכם כולל להשבת כל החטופים – הסכמים חלקיים מכשילים שוב את השבת כל החטופים והפקרת החטופים הופכת להקרבתם. הגיעה העת להצהיר על הפסקת המלחמה כשידוע מתי יושב החטוף האחרון ולהיפרד מרעיון הפעימות. אני רוצה לדעת שממשלת ישראל עושה הכל כדי להשיב את בני".





תגובות