כמו כל תחום בחיינו שמתאים את עצמו לשינוי בעקבות מגפת הקורונה, גם ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל – חווים מעבר דומה: הילדים נמצאים בבית במציאות שונה. היעדר מסגרת חינוכית והימצאות כל המשפחה בבית הוא מצב מורכב לכולנו, מבוגרים וילדים כאחד.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
ילדים בגיל הגן, כמו כולם, נחשפים לשיח על ימי הזיכרון, לצפירה ולאווירה המיוחדת לימים אלה. ילדים קולטים קטעי מידע, בזמן שיכולותיהם ההתפתחותיות להבין ולפרש תכנים אלו – אינן בשלות. זאת, בשעה שהם מתמודדים מזה תקופה עם שינוי גדול בשגרה ועם היעדר מסגרות – בשל מגפת הקורונה.
ככלל, לילדים צעירים חשיפה לא מותאמת לתכנים הקשורים לימי הזיכרון עלולה ליצור דאגות, חרדה ואי שקט. הדבר יכול להיות מוחרף יותר בימים אלה בהם כל השגרות המוכרות שלהם ושל בני המשפחה – השתנו.
כיום, אתם ההורים, מהווים גורם מתווך ומסייע במתן הסברים לאירועים שהילד חווה. תפקידכם המרכזי הוא לעזור לילדים בתיווך המציאות באופן מותאם לגילם. הסברים קצרים ופשוטים יעזרו לילדים לחוות את המציאות כמובנת יותר ובכך, יאפשרו תחושה של ביטחון ושליטה.
מומלץ לקיים שיחה קצרה עם הילדים בה תוכלו להסביר על ימי הזיכרון בפשטות, תמציתיות ובצורה מציאותית אך מרוככת – עם דגש על תקווה ואופטימיות.
יש לשים לב לגילאי הילדים, להמעיט ככל שניתן בחשיפת הילדים בני השלוש לנושא. חשוב להיות מודעים לכך שגם טווח התפתחותם של ילדים גילאי ארבע וחמש רחב, והם שונים זה מזה ביכולתם להיחשף לנושא.
רצוי שלא להימנע לחלוטין מלעסוק בנושא: ילדים שחווים דברים שאינם מובנים להם ללא הסבר, עלולים לתת משמעות לעצמם באופנים שונים, להגביר את החרדה ואת תחושת חוסר הוודאות.
ישנם עקרונות מרכזיים בחשיפת הילדים לנושאי ימי הזיכרון, בדגש על גילאי חמש ושש, העיסוק בנושא יהיה ביום הזיכרון עצמו:
רמת ההבנה של ילדכם, כפי שאתם מכירים אותה.
הידע הקיים: רצוי לפתוח בשיח על הנושא דרך שאלה לילדים על מה הם יודעים, מכירים, שמעו וראו בנוגע ליום הזיכרון. באופן זה יהיה אפשר לדעת עם מה הילדים מתמודדים ולספק תיווך והסבר מותאם במידת הצורך.
ההיכרות שלכם עם הילדים, רגישויותיהם, דרכי התגובה וההתמודדות שלהם עם נושא מגפת הקורונה בתקופה האחרונה בבית.
אם נשאלתם – ענו. ניסיונות להתחמק עלולים להיתפס בעיניי ילדים כסימן לדבר קשה וטעון מכפי שאתם יכולים להתמודד איתו. חשוב שהילדים ירגישו את יכולת התמודדות של ההורים עם הנושא. דבר זה מעניק לילדים תחושת ביטחון ושליטה, גם סביב נושאים רגישים.
שתפו את הסיפור המשפחתי שלכם. במידה שיש לכם קשר אישי וקרוב יותר לנושא השואה או יום הזיכרון לחללי צה"ל, או שחוויתם אובדן משמעותי לאחרונה, רצוי שההסבר יכלול את הסיפור שלכם באופן תמציתי ופשוט. זאת, תוך התייחסות לכאב ולגעגוע אך עם דגש על התמודדות, תקווה ואופטימיות.
רוצים להישאר מעודכנים?
בשיח על סיפור השואה והלחימה במלחמות ישראל, אין מקום להיכנס לפרטים. מומלץ לא לחשוף ילדים כמעט או בכלל לאמצעי התקשורת השונים, לתמונות או תכנים מאיימים וכן – להימנע משימוש במילים קשות, כמו "רצח" או "השמדה" .
ניתן לספר כי בכל השנים העם נלחם כדי שתהיה לנו מדינה, ובימים האלה אנחנו זוכרים את הלוחמים שעזרו להשיג מטרה זו.
שימו דגש על כוחות ותקווה: "היום יש לנו צבא חזק ששומר עלינו", "הרבה אנשים הגיעו לארץ ועזרו להקים את המדינה", "אנחנו יודעים ויכולים להתגבר על קשיים ולשמור על עצמנו".
מתן אפשרות ולגיטימציה לתגובות שונות אצל ילדים: ילדים שונים מתמודדים עם רגשות ומצבים באופנים שונים. לכן, אין לצפות מילדים לבטא עצבות, ויותר מכך – יש ילדים העשויים להגיב בצחוק, חשש, מבוכה וכו'. יש ילדים שממשיכים לנהוג כרגיל. כל התגובות – נורמטיביות. ניתן להתייחס במסר "יום זיכרון הוא יום שונה כל אחד מגיב באופן שונה, אבל עדיין מכבדים את היום הזה".
כמו כן, עם ילדים בגילאי חמש ושש ניתן להיעזר בספרים, כמו "למה לנפתלי קוראים נפתלי" מאת אלונה פרנקל או "חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי" מאת ד"ר תמר מאיר.
המאמר נכתב על ידי צוות הגיל הרך, השרות פסיכולוגי חינוכי התפתחותי, אגף החינוך, עיריית רחובות.
במידהשכהורים אתם חווים קשיים בהתמודדות בתקופה זו – ניתן לפנות לשירות הפסיכולוגי דרך המוקד העירוני 106 בטלפון 08-9392106 או בווטסאפ
050-8806106.
