בעולם הכדורגל המודרני של היום, שבו עולם הטכנולוגיה נכנס לתמונה במלוא העוצמה, בוחנים ועוקבים אחרי כל צעד ושעל של שחקן הכדורגל: כמה הוא רץ, לאיזה מרחקים, כמה מהם היו ספרינטים, וכדומה, אבל שום טכנולוגיה לא יכולה לבנות אופי של שחקן כדורגל. יש פסיכולוגים שעובדים עם השחקנים, מדברים איתם, מסבירים ומכוונים, אבל אופי נבנה מהדברים הקטנים שלפעמים לא נראים לעין. יש המון דוגמאות של שחקנים מוכשרים שלא הצליחו להתמודד עם הלחץ והציפיות, עד שדעכו.
כיום, במסגרת עבודתי בתור סקאוט, כשאני מסתכל על שחקן כדורגל אני לא מסתכל רק על כישרון, אלא גם על שפת הגוף במגרש, על תגובות השחקן ועל איך שהוא מתמודד עם סיטואציות במהלך המשחק. הדעה שלי בעניין היא שאופי צריך לפתח מגיל צעיר, כדי שבגיל בוגר יותר השחקן יהיה מוכן לכל סיטואציה שבה הוא ייתקל במהלך משחק או אימון.
באימונים שאני מעביר לילדים בגיל 7, כמו בכל סוף אימון, יש חצי שעה שבה הילדים עורכים משחק ביניהם. אני מחלק את המגרש הגדול ל-3 מגרשים קטנים ובכל מגרש משחקים 4 נגד 4. אני מתחיל לחלק לקבוצות, וגם אם מבחוץ נראה שהחלוקה נעשית באופן אקראי, בפועל יש חשיבה מאחורי החלוקה.
באחד המקרים החלטתי לקחת ילד מוכשר ולהציב איתו בקבוצה 3 שחקנים קצת פחות טובים. מולם העמדתי קבוצה טובה וחזקה. המטרה בתרגיל הייתה לבחון איך ילד מוכשר ככל שיהיה מתמודד עם קושי ועם סיטואציה לא פשוטה מבחינתו. במהלך המשחק ראיתי את המבטים של אותו שחקן, את העצבים והתסכול מההפסד. ניגשתי אליו בסוף המשחק, עודדתי אותו ואמרתי לו שלא קרה כלום והכל בסדר. אחרי כמה דקות, בזמן שאני מסדר את הדברים בסוף האימון, ניגש אליי האבא של הילד: "למה שמת את הילד עם שחקנים לא טובים?", הוא אמר בכעס". הילד יצא מבואס, מה אתה לא רואה את זה?".
האבא המשיך לדבר בעצבים, וכל זה כשהילד עומד מאחוריו.
נפרדנו לשלום ואמרתי לו שאדבר איתו בערב, כשיירגע. אכן התקשרתי עוד באותו הערב והסברתי לו את כל מה שבחנתי באותו אימון לגבי הילד שלו. הסברתי לו שתפקידי הוא לגדל את הילד לא רק להצלחות, אלא בעיקר לקושי, שעוד יבוא, וילד שלא מרגיש קושי מסוים לעולם לא יעריך את ההצלחה. כמובן שהאבא התנצל והסכים עם הדרך.
הורים יקרים, ילד שיודע שההורים שלו תמיד "יצילו" אותו בכל פעם שקשה, לעולם לא יידע להתמודד עם הקושי. כשילד כזה יגיע לגיל 14-15 הוא לא יוכל להכיל את האכזבה ותמיד יחכה שיצילו אותו. בסופו של דבר הוא ימצא את עצמו מול חלום שהתנפץ. במילים אחרות, מה שרואים מכאן, לא רואים משם.
רוצים להישאר מעודכנים?
הכותב הוא גיא פוגל, סקאוט ומאמן במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה בכדורגל.
מייל לשאלות, התייעצויות והודעות: [email protected]
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
