מחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, פרופ' לירן כרמל וד"ר דוד גוכמן – תושב רחובות – סיפק הצצה ראשונה לאנטומיה של האדם הדניסובי שעד היום איש לא ידע כיצד נראתה. פריצת הדרך הזו נבחרה על ידי כתב העת המדעי Science כאחת מ-12 פריצות הדרך המדעיות החשובות בעולם לשנת 2019, ובימים אלו המגזין המדעי מאפשר לגולשים להצביע מהי פריצת הדרך המדעית של השנה. גם אתם יכולים כמובן להשפיע ולהיכנס לאתר ההצבעה עד מחר (שני ה-9.8).
בחודש ספטמבר השנה העולם האקדמי נדהם מהצלחתם של פרופ' לירן כרמל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, וד"ר דוד גוכמן (פוסט-דוקטורנט בסטנפורד) לשחזר את השלד של קבוצת אדם מסתורית שקרויה "האדם הדניסובי" בעזרת שרידים של דנ"א בלבד, כשהממצאים הפליאנטולוגיים כוללים רק שלוש עצמות קטנות. מחקרם של שני החוקרים הישראלים, שנקרא Mysterious archaic humans come into focus, הופיע על שער המגזין המדעי Cell וסוקר באופן נרחב בכל המגזינים המדעיים המובילים בעולם. בין השותפים למחקר: פרופ' ערן משורר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יואל רק מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' תומאס מרקס-בונט מאוניברסיטת ברצלונה.
עתה פרופ' כרמל וד"ר גוכמן יכולים לזכות בפריצת הדרך המדעית החשובה לשנת 2019 אם הגולשים יצביעו עבורם. התחרות אינה קלה ובין המועמדים ניתן למצוא את הצילום הראשון של החור השחור, צילום של סלע חלל הנמצא בקצה מערכת השמש, השלד של האב הקדמון של "לוסי" מלפני 3.8 מיליון שנה, ומחקרים נוספים.
לאחר פרסום המחקר בספטמבר אמר ד"ר דוד גוכמן: "אחד הרגעים המשמחים בפרויקט היה כשמספר שבועות לאחר ששלחנו את המאמר לעיתון, קבוצה אחרת פרסמה לראשונה לסת של אדם דניסובי. בדקנו את מבנה הלסת למול המודל האנטומי ששחזרנו מהדנ"א והיא תאמה אותו במדויק. כך, מבלי שתכננו זאת בכלל, קיבלנו אישור נוסף ובלתי תלוי ליכולת של השיטה לשחזר פרופיל אנטומי באמצעות לא יותר מאשר מעט דנ"א מקצה זרת".
מחקרם של כרמל וגוכמן הוא המחקר הישראלי היחיד שמועמד לבחירת הקהל. להצבעה היכנסו לקישור זה.
רוצים להישאר מעודכנים?
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון
