מתוך הניסוי במעבדתו של פרופ' נעם סובל
מתוך הניסוי במעבדתו של פרופ' נעם סובל

מדעני מכון ויצמן גילו: חוש הריח בבני אדם יכול להתקיים היטב גם בהיעדרה של פקעת הרחה

שמאל, ימין וחוש הריח: מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן "פקעת הרחה"

פורסם בתאריך: 7.11.19 06:56

-->

פילוסופים, עוד מימי אפלטון ואריסטו, מבחינים בין "תכונות הכרחיות" ל"תכונות מקריות". תכונה הכרחית של דבר מה היא תכונה שבלעדיה אין לו קיום. תכונה הכרחית של חוש הראייה, למשל, היא קיומן של עיניים, בעוד צבע העיניים או אורך הריסים הם תכונות מקריות בלבד. מדעני מכון ויצמן למדע גילו באחרונה כי חוש הריח בבני אדם יכול להתקיים היטב גם בהיעדרה של פְּקַעַת הֲרָחָה (Olfactory Bulb), שנחשבה עד כה הכרחית לקיומו. במחקר המתפרסם בכתב-העת המדעי Neuron, הראו המדענים כי לכ-0.6% מהנשים בכלל וליותר מ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין לגמרי, אף שהן נעדרות פקעות הרחה. ממצאים אלה עשויים לשנות את התיאוריה המקובלת על פעולתו של חוש הריח ביונקים.

פקעת ההרחה אינה רק התחנה הראשונה במסלול העצבי מהאף למוח, אלא היא נחשבת גם לבעלת תפקיד מכריע בקידוד ריחות, ולכן הכרחית לפעולת ההרחה. לתתרנים מלידה, שאינם יכולים להריח, אין פקעת הרחה.

כיצד, אם כך, פועלת המערכת לפי התיאוריה השלטת? באף שלנו יש כשישה מיליון קולטני ריח המתחלקים לכ-400 סוגים. המידע הרב שנקלט בהם מועבר באמצעות עצב הריח מהאף לפקעת, שם מתכנסים כל הנתונים המגיעים מקולטן מסוג מסוים בנקודה ספציפית המכונה גלומרלוס. כך נוצרת מפת ריח ייחודית המועברת מהפקעת למרכז ההרחה בקליפת המוח. על ממצאים אלה זכו בשנת 2004 ריצ'ארד אקסל ולינדה באק בפרס נובל. יותר מ-20 שנה לפני הזכייה, היו מדענים שטענו כי חוש הריח של מכרסמים נותר פעיל גם לאחר שנפגעו פקעות ההרחה שלהם, אך שיטות המחקר שנקטו וממצאיהם התקבלו בביטול. ואולי בכל זאת הם הריחו משהו?

הממצאים החדשים התגלו במקרה, במהלך ניסוי במעבדתו של פרופ' נעם סובל במחלקה לנוירוביולוגיה. ד"ר טלי וייס וד"ר שגית שושן גילו במהלך סריקות מוח בתהודה מגנטית (MRI) במכון הלאומי על שם עזריאלי לדימות ומחקר המוח האנושי, כי לאחת הנבדקות שהצהירה על חוש ריח תקין, אין פקעת הרחה. "שאלנו את הנבדקת אם היא בטוחה שחוש הריח שלה תקין כפי שהצהירה, והיא התגאתה שהוא לא רק תקין, אלא מצוין", משחזר פרופ' סובל. "אך לא כל מי שמעיד על עצמו כבעל חוש ריח תקין הוא אכן כזה. למעשה, גם תתרנים גמורים מגלים זאת לעתים רק בגיל מאוחר. אבל לאחר שערכנו לה את כל המבדקים האפשריים, אפשר לקבוע שהיא צודקת: חוש הריח שלה לא רק תקין, הוא מצוין. וכן, לא נמצאה אצלה פקעת גם לא בסריקות מוח ברזולוציה גבוהה במיוחד".

החוקרים, בהובלת ד"ר וייס ותלמידת המחקר תמנע סורוקה, חשבו כי המקרה שהעלו בחכתם הוא יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. הם לא שיערו כי במרוצת הדרך ממתינה להם הפתעה גדולה עוד יותר. כדי להבין כיצד פועל חוש הריח במוחה של אותה נבדקת, ערכו לה החוקרים דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI) והשוו את הנתונים לקבוצת ביקורת. מכיוון שהנבדקת שמאלית, וישנם הבדלים תפקודיים בין שמאליים לימניים, הזמינו החוקרים לקבוצת הביקורת נשים שמאליות בלבד. "לתדהמתנו, הנבדקת התשיעית התגלתה כבעלת חוש ריח תקין ללא פקעת. בשלב זה כל פעמוני האזעקה התחילו לצלצל", מספרת ד"ר וייס.

כיצד ייתכן שממצא שלא תועד מעולם התגלה במקרה פעמיים במעבדתו של פרופ' סובל? "ראשית, הפקעת היא אמנם מבנה עצבי בנפח מכובד של 58 מ"מ מעוקב, אך מי שאינו מחפשה ישירות עלול בהחלט לפספס את היעדרה", אומר פרופ' סובל. "שנית, במחקרים במדעי המוח שאינם עוסקים באופן ישיר בהעדפת יד, יימנעו על פי רוב מלזמן נבדקים שמאליים – גברים ונשים כאחד – שכן הם מוסיפים מקור שונות לממצאים ומסבכים אותם".

למעשה, החוקרים גילו כי ממצאים אלה כן תועדו מבלי שאיש שם לב לכך. הם פנו למאגר מידע פתוח של סריקות מוח, המכונה The Human Connectome Project ומשמש חוקרים מכל העולם. במאגר שמורות סריקות מוח של שמאליים לפי שיעורם באוכלוסייה (כ-10%) ויש בו סריקות מוח של 1,300 בני-אדם, גברים ונשים, רבים מהם תאומים זהים. ד"ר וייס וסורוקה, בעזרתה של ליאב תגניה, תלמידת תיכון שנמצאת במעבדה במסגרת פרויקט חינוכי, סרקו את כל הנתונים במאגר שכלל גם ציון חוש ריח לכל אחד מהנבדקים. הם לא מצאו אף גבר בעל חוש ריח תקין שלא הייתה באמתחתו פקעת, אך מצאו ארבע נשים עם חוש ריח תקין, ואף למעלה מכך, וללא פקעות. מבין ארבע הנשים שנמצאו, שלוש היו שמאליות. "באופן מדהים, לשלוש מהנשים השמאליות יש תאומות זהות עם פקעות שנתוניהן מופיעים במאגר. בשלושת המקרים, לתאומות ללא הפקעות יש חוש ריח טוב יותר מלאחיותיהן", אומרת סורוקה.

כיצד מתיישבים הממצאים המפתיעים עם התפיסה הידועה של חוש הריח? פרשנות אחת היא שחוש הריח אכן פועל בדיוק כפי שהתיאוריה השלטת קובעת, אך הודות לגמישות מוחית קיצונית, מערך הגלומרלוס, שמייצר את מפת הריח, נוצר בנשים אלו במקום אחר במוח. הפרשנות האפשרית השנייה היא שהתפיסה הרווחת לגבי מנגנון חוש הריח אינה נכונה, וזו כבר רעידת אדמה, אך כדי להכריע בעניין יהיה צורך בטכנולוגיית דימות ברזולוציה גבוהה יותר מזו שקיימת כיום בבני אדם.

"לדעתי, זו בהחלט אפשרות שחוש הריח עובד בצורה פשוטה יותר ממה שסבורים כיום. התפיסה של מפת הריח בפקעת רואה בחוש הריח ייצוג רב-ממדי מורכב, אך ייתכן שהחוש הזה פועל בממדיות נמוכה בהרבה ופשוטה הרבה יותר. בכל אופן, אלה הרהורי כפירה בתחום שלנו, ממש כמו להגיד שהעולם שטוח (או עגול, תלוי בנקודת המבט)", אומר פרופ' סובל. "בשורה התחתונה, נשים אלו מריחות את העולם באופן תקין, ואין לנו מושג איך הן עושות את זה".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של "ערים"

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון


תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר