עיריית רחובות (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
עיריית רחובות (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)

היטל שצ"פ ברחובות – כל ההסברים והתשובות

היטל השצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים) ברחובות עלה בשבועות האחרונים לכותרות, אך רבים מהתושבים לא בדיוק מבינים במה מדובר, מי צריך לשלם וכמה. כדי לעשות סדר בדברים פנינו לעו״ד אשר אילוביץ׳, מנהל מחלקת מיסוי עירוני במשרד עורכי הדין פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות׳ המספק ייעוץ משפטי גם לעיריית רחובות, שענה על כל השאלות

פורסם בתאריך: 17.2.19 08:19

היטל השצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים) ברחובות עלה בשבועות האחרונים לכותרות, אך רבים מהתושבים לא בדיוק מבינים במה מדובר, מי צריך לשלם וכמה. כדי לעשות סדר בדברים פנינו לעו״ד אשר אילוביץ׳, מנהל מחלקת מיסוי עירוני במשרד עורכי הדין פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות׳ המספק ייעוץ משפטי גם לעיריית רחובות, שענה על כל השאלות.

מהו למעשה היטל שצ"פ?

זהו היטל עבור שטחים ציבוריים פתוחים כגון פארקים, גנים ציבוריים וכיכרות. ההיטל נועד למימון הוצאות העירייה להקמת שטחים שכונתיים או רובעיים המשמשים את הנכס נשוא החיוב. ההיטל נועד לאפשר לרשות המקומית לממן הקמת שצ"פים חדשים בכל רחבי העיר, כאשר כל הסכומים שנגבים בגין היטל זה משמשים אך ורק לצרכים אלה. ההיטל נגבה ברשויות רבות ברחבי הארץ, גדולות כקטנות".

מה נעשה בעיר רחובות עם כספי ההיטלים שכבר נגבו?

"החל משנת 2011 ואילך חלה תנופת בנייה והקמה של שצ"פים חדשים בעלות כוללת של מאות מיליוני שקלים. הקמת שצ"פים אלה התאפשרה כאמור אך ורק בזכות גביית היטל השצ"פ. דוגמאות: גן דוד אלעד, גן הבנים, חורשת ותיקים, גן דורלם, גן האקליפטוס, פארק מקוב, גן נג'ארה, גן המייסדים, גן רש"י, גן המגינים, גינות שילר, גן צרפתי ועוד רבים".

שטחי שצ"פ ברחובות

שטחי שצ"פ ברחובות

 

מי מחויב לשלם את ההיטל ברחובות?

"כל בעלי הנכסים בעיר רחובות, כמו כל בעלי הנכסים ברשויות מקומיות שבהן יש חוק עזר להיטל שצ"פ".

באילו ערים קיים היטל דומה?

"ההיטל קיים בסך הכל במעל 70 רשויות ברחבי הארץ, ובהן חיפה, חולון, חדרה, באר שבע, אשדוד, מודיעין, נתניה, קרית אונו, ראש העין, בית שמש ועוד".

האם קיים הבדל בין אדם פרטי לחברה מסחרית או גוף ציבורי בכל הקשור להיטל?

"אין הבדל ביניהם. גם נכס המשמש למגורים וגם נכס שאינו משמש למגורים חייבים בתשלום היטל שצ"פ בתעריף זהה, בהתאם לגודל הנכס".

מתי תופיע דרישה לתשלום היטל שכזה?

"חוק העזר קובע כי דרישה לתשלום היטל שצ"פ תישלח בהתקיים אחד מהמקרים הבאים:

1.תחילת ביצוע עבודות להקמת שצ"פ המיועד לשמש את הנכס.

2.אישור בנייה חדשה בנכס.

3.בנייה חורגת.

4.טרם מתן תעודה לטאבו או למינהל מקרקעי ישראל.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

ישנן טענות כי מדובר בהיטל לא חוקי. האם יש אמת בדבר?

"הטענה אינה נכונה. ההיטל נגבה על פי חוק עזר עירוני שחוקק כדין ואושר על ידי משרד הפנים ומשרד המשפטים. בשנים האחרונות גם בתי המשפט אישרו שוב ושוב את חוקיות גביית היטל השצ"פ בכלל, ובעיר רחובות בפרט. בתי המשפט קבעו כי פעולות העירייה נעשות כדין, באופן סביר וראוי. עוד קבעה הפסיקה כי החוק אינו מאפשר הבחנה בין בנייה חדשה לבנייה קיימת, וכי על העירייה מוטלת החובה לחייב בעלי נכסים בתשלום ההיטל כאשר מקימים ברובע שלהם שצ"פים חדשים".

האם ישנו סיכוי שיהיו חיובים כפולים על שצ"פ?

"אין חיוב כפול. נכס מחויב פעם אחת בתשלום ההיטל, כל עוד לא בוצעו בו שינויים כגון הגדלת הנכס, שכן ההיטל מחושב על פי גודל הנכס".

מהו גובה התשלום או התעריף בממוצע?

"התעריף נקבע בתהליך ארוך, מחושב ומפוקח, ואינו שרירותי. כלכלן בדק את סך ההכנסות וסך ההוצאות הצפויות לנושא היטל שצ"פ וערך תחשיב. התחשיב אושר על ידי חברת ג'יגה – חברה חיצונית מטעם משרד הפנים, שתפקידה לבחון חוקיות של תעריפי פיתוח, וכן עבר אישור של משרד הפנים ושל משרד המשפטים. התעריף הקבוע בחוק העזר נכון להיום הוא 33.67 שקלים למטר רבוע בנוי (חיוב עבור שטח הדירה או הבית הבנוי), ו-30.24 שקלים למטר רבוע עבור הקרקע הצמודה לבית פרטי או חלק יחסי בקרקע המשותפת בבית משותף.

מדוע מתכננים בישיבת מועצת העיר הקרובה לחייב את כל תושבי העיר בהיטל שצ"פ?

"כל תושבי העיר מחויבים ממילא בהיטל כפי שהסברנו לעיל, ודבר לא השתנה בחוק העזר ולא ישתנה. הכל בהתאם להנחיות משרד המשפטים והפסיקה בנושא. הצעת ההחלטה מובאת בפני המועצה לבקשת בית המשפט, על מנת לחדד את מועד החיוב בהיטל כפי שנקבע בחוק".

קניתי דירה ששולם עבורה היטל שצ"פ במעמד המכירה. האם אני צריך לשלם שוב כשאמכור אותה?

"לא".

מדוע ההיטל אינו מוטל רק על בנייה חדשה, כפי שהתכוונו במועצת העיר מלכתחילה?

"מלכתחילה תוכנן להטיל את ההיטל רק על בנייה חדשה. משרד הפנים, אשר מאשר את חוקי עזר, פנה למשרד המשפטים בשאלה זו לגבי רשויות מקומיות רבות שבקשו לחוקק את החוק בזמנו. משרד המשפטים לא אישר זאת וקבע בחוות דעת משפטית מחייבת כי ההבחנה בין בנייה חדשה לבנייה קיימת מהווה אפליה והינה בעייתית. בחוות הדעת נקבע כי ההיטל הינו בגין הקמת שצ"פים חדשים שמשרתים הן בנייה קיימת והן בנייה חדשה באותו אופן ולכן אין להבדיל ביניהן. לפיכך משרד הפנים לא אישר לכלל הרשויות לחוקק את חוק העזר על פי הכוונה המקורית בעיריית הרחובות.

"בתי המשפט אישרו שוב ושוב את העובדה כי הדברים במועצה אינם מחייבים לאור קביעת משרד הפנים: השופט שמואל בורנשטיין, בפסק דין קופת חולים מאוחדת נגד עיריית רחובות, קיבל את טענות העירייה וקבע כי "אותה הסכמה לכאורית על השתת היטל שצ"פ רק על בנייה קיימת לא רק מנוגדת ללשון חוק העזר, אלא אף סותרת את עמדת משרד הפנים כפי שעולה בבירור למקרא הפרוטוקול המלא של ישיבת המועצה.

"השופט צבי דותן בפסק דין גינדי נגד עיריית רחובות קיבל את טענות העירייה וקבע כי "נכון שהיו אמירות כאלה ואחרות בישיבת מועצת העירייה, אולם בשאלה העומדת עתה לדיון האם חוק העזר חל גם על בנייה קיימת, חוק העזר בשאלה זו הוא ברור, אין צורך לפרשו על פי דברים שנאמרו בדיונים שקדמו לקבלתו, ואין אפשרות להגיע על פי פרשנות כאמור לתוצאה פרשנית אשר עומדת בסתירה לאמור בחוק העזר".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון 

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אני מחכה חודש לתגובת העיריה ולמנהל מח' טיפול בתשתיות על מכסי ביוב שהותקנו בזמן שיפוץ הרחובות בקייץ-5 הודעות ב106, ואין עונה ואין מטפל.למה לי לממן עיריה שרק יודעת לגבות ולא לתתשירות מינימלי.

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר