"הורים, מאחורי כל צעקה שלכם עומד ילד שרק רוצה לשחק כדורגל ולחלום בגדול"

-->

בשנים האחרונות מערך הסקאוטים בקבוצות הספורט השונות קיבל תאוצה. היום לכל קבוצות המובילות בארץ יש מערך שלם שכולל מאמנים, אנליסטים, אנשי וידאו, אנשי תזונה ועוד. המעטפת הזו רק ממחישה לפעמים את הסתירה שמתקיימת פעמים רבות בכל מה שקשור להתערבות של ההורים.

הזמנים השתנו. אם פעם, לפני 20 שנה, הורים היו שמים את הילדים בחוג והולכים, היום זה שונה לגמרי. לרוב ההורים נמצאים בכל אימון ואימון, מלווים את הילד בכל דבר, מתערבים באימונים ומעירים למאמנים.

אמחיש לכם סיטואציה שנתקלתי בה לא מזמן: במסגרת יום העבודה יצאתי למשחק של ילדים בגיל 14. הגעתי למגרש וראיתי שההורים כבר מכינים את הדגלים והחולצות. הילדים עולים לחימום וההורים מעודדים בתשואות רמות. הכל, כמובן, עם הוראות מדויקות: "יוסי תעשה ככה, תלך לשם, תתקוף מפה, תבעט לשער".

כשהתחיל המשחק התעכבתי על שחקן מאד מוכשר, כזה שאני אומר לעצמי "וואלה, יש פה כישרון ששווה להשקיע בו". אחרי כרבע שעה הילד החמיץ מול השוער – דבר שקורה לכל שחקן, גם מהטובים ביותר. פתאום אני שומע מהיציע "מה אתה עושה? למה לא עברת את השוער?".

הצעקות האלה הדהדו לי בראש במשך כמה דקות. עברה רבע שעה ועוד רבע שעה והילד פשוט נעלם מהמגרש ולא עשה שום פעולה חיובית עד לסופו של המשחק. בסוף המשחק היה לי קשה לראות ילד כל כך מוכשר ואיכותי הולך הביתה עם הראש באדמה, בחוסר ביטחון מוחלט בגלל הצעקות של האבא.

ניצלתי הזדמנות שהייתה לי ופניתי אל האבא. הצגתי את עצמי וביקשתי ממנו 5 דקות מזמנו. הסברתי לו שיש לו ילד מוכשר, שכמו כל ילד יש לו חלום להיות שחקן כדורגל. הסברתי לו שאין היום ילד שלא רוצה לרצות את המאמן, את החברים לקבוצה וגם את ההורים שלו. הבעיה היא שמרוב שהוא רוצה לרצות את כולם הוא לחוץ ולא מסוגל לתפקד. הסברתי לאבא שבמקום לצעוק עליו בסיטואציה של ההחמצה שיעודד אותו ויראה איך הביטחון שלו גובר: "תן לו את המעטפת שהוא צריך מבחינת בניית הביטחון העצמי שלו. יש לו מספיק ביקורת עצמית".

האבא הודה לי ונפרדנו כידידים. לאחר כחודש קיבלתי שיחה מהאבא שאמר לי: "תודה על השטיפה שעשית לי. הרווחתי את הילד שלי במגרש ומחוצה לו". אני כמובן הודיתי לו על השיחה שעשתה לי טוב על הלב.

הורים יקרים, מאחורי כל צעקה שלכם עומד ילד שרק רוצה לשחק ולחלום בגדול. אתם יוצרים ציפיות גבוהות. לפעמים זה טוב, אבל לא כל ילד יכול להכיל את זה. תתמכו ותהיו כתף חמה ותנו לאנשי המקצוע לבצע את עבודתם. זה הכי חשוב.

הכותב הוא גיא פוגל, סקאוט ומאמן במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה בכדורגל.

מייל לשאלות, התייעצויות והודעות: [email protected]