באמת שלא אכפת לי אם בעיר מגוריי יכהן רב ספרדי או אשכנזי. המקרים בהם נתקלתי בהם היו, איך נאמר בעדינות, בודדים, ואם נדייק – אפסיים. אבל כמו שירותים עירוניים רבים וטובים אחרים שאני לא צורכת אך משלמת עבורם, אני מקבלת גם את השירות הזה כעובדה. בסופו של יום תפקידה של הרשות המקומית הוא לדאוג לכלל תושביה, חלק נהנים משרות אחד ואחרים מהשני.
בימים אלו מתגבשת עצומה בניסיון לשכנע את ראש העיר בראשון לציון למנות רב ספרדי בעיר. במקביל, בעיר רחובות נלחמים בדיוק כנגד אותה החלטה שקיבל ראש הרשות.
אז בואו נשאל את השאלה, מה יסוד הרעיון והאם הוא הכרחי? ביסוד הרעיון עומד כמובן הרציונל שקיימים שני זרמים ודין רב ספרדי איני כדין זה האשכנזי. מאמין מזרם אחד יעדיף להיוועץ ברב מהזרם שלו. זה ברור והגיוני, אבל חוטא למציאות.
בפועל, רבים מהציבור הדתי מתייעצים עם הרב שלהם מהשכונה, מהמשפחה ולפעמים מהעיר הסמוכה. מיהם וכמה הם אותם דתיים הצורכים את שירותיו של רב העיר? זו השאלה שעליה צריך לתת את הדעת.
רשויות מקומיות בכל העולם, וכך גם בישראל, עוסקות בתהליכי שינוי ומבקשות להציב את עצמן בשורה אחת עם העולם העסקי. מנסות למחוק מעל פני האדמה את המודל הוובריאני המתיש והמסואב. חורטות על דגליהן את סמל היעילות, השקיפות והשירות. אז איך? איך בניגוד לכל הגיון אנו שומעים כמעט במקביל בשתי ערים בשפלה שבאחת ציבור מסוים מחתים עצומה למען רב ספרדי, ובשנייה הרשות דוחפת לכיוון?
כשעולה רעיון שני רבנים לעיר אחת יש לבחון את הנושא בכמה היבטים. הראשון הוא ההיבט הכלכלי. כמה זה עולה לנו? האם שכרו של רב העיר מותאם לצרכים ולשירותים הניתנים? האם משלמי המיסים צריכים לקבל בהבנה ובהסכמה את שכרו של הרב, והאם ביחסי העלות תועלת נחוץ לנו רב נוסף. ההיבט השני הוא ההיבט המהותי. האם בעיר חילונית במהותה השירותים הדתיים הם כל כך רחבי היקף שנחוצים שניים לתפקיד, והאם בעיר שצביונה דתי רב אחד לא יכול לתת מענה גם לאלה וגם לאלה.
אם מדובר היה בשני היבטים מרכזיים אלו, התשובה לשאלת הצורך הייתה ברורה. אך כיוון שתמיד מהולים בהחלטה זו שיקולים פוליטיים, התשובה ככל הנראה תישאר שנויה במחלוקת.
ורד עוזיאל
הכותבת הנה יועצת תקשורת ועוסקת במחקר מדיניות ציבורית.
