בכל גן ילדים ובכל כתה בבית הספר פועל ועד הורים. בנוסף לוועדים הכיתתיים פועלים ועדי הורים מרכזיים של המוסדות החינוכיים. המשותף לכולם – ההורים הנבחרים לשמש כוועד – עושים זאת בהתנדבות ומרצונם החופשי בלבד. פעילות הועד חולשת לא רק על איסוף כסף לקניית מתנה למחנכת בסוף השנה, או קניית כיבוד לאירוע כיתתי כזה או אחר. ועדי ההורים מטפלים במישורים נוספים, כדוגמת ארגון מדורות ל"ג בעומר, ארגון מסיבת סוף השנה, הפקת אירועים כיתתיים, ארגון הסעות ועוד.
באירועים המתבצעים במסגרת המוסד החינוכי ובהשתתפות הצוות החינוכי (טיולים, מסיבות, טקסים) האחריות היא של מערכת החינוך. הבעיה מתעוררת באירועים ופעילויות שמארגן ועד ההורים באופן עצמאי, ללא מעורבות הצוות החינוכי, והם מתקיימים שלא במסגרת המוסד החינוכי.
משרד החינוך ניער את חוצנו מאירועים כיתתיים המאורגנים מחוץ לשעות הפעילות של המוסד החינוכי ושלא על ידי הצוות החינוכי, אלא למשל על ידי ועד ההורים. אחת הדוגמאות לכך היא חגיגת ל"ג בעומר. משרד החינוך הסיר כל אחריות ממדורות ל"ג בעומר. בהנחיית משרד החינוך, הורו הסתדרות המורים וארגוני המורים לחבריהם שלא ליטול חלק במדורות המאורגנות אחרי שעות הפעילויות של המוסד החינוכי. גם ארגון הגננות הורה לחבריו שלא ליטול חלק בפעילויות אלה.
הפעילות המאורגנת על ידי חברי ועד ההורים, הפועלים כאמור בהתנדבות גמורה, עלולה לחשוף אותם לתביעות שונות. יודגש, שתביעות נגד ועד הורים אינה נגד "גוף", שכן "ועד הורים" אינו יישות משפטית נפרדת. כך, תביעה נגד ועד ההורים – משמעותה תביעה אישית נגד כל אחד מחברי ועד ההורים, באופן פרטני.
באחד המקרים אירגן ועד הורים עבור ילדי הגן מסיבת סיום ובה מתנפחים. לאחר שאחד הילדים נפצע תבעו הוריו את המפעילים, והם מצדם תבעו את חברי ועד ההורים שארגנו את האירוע.
במקרה אחר, אירגן ועד הורים אירוע סוף שנה של כיתה ו' בבריכה. אחד הילדים קפץ למים ופגע בילדה, תוך גרימת נזק חמור לשיניה. ההורים תבעו את הנהלת הבריכה, וחברת הביטוח שמבטחת את הבריכה הגישה בקשה לצרף לתביעה את נציגי ועד ההורים שארגן את האירוע. בסופו של דבר, הודיעה חברת הביטוח לבית המשפט, כי היא חוזרת מתביעתה נגד נציגי ועד ההורים.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
במקרה אחר, חתמו חברי ועד ההורים על הסכם עם חברה שסיפקה שירותי הסעות לתלמידי בית הספר. מאוחר יותר, התגלעו מחלוקות בין הצדדים, בגין ביטול ההסכם למתן שירותי ההסעות. בית המשפט קבע שההסכם נחתם על ידי יו"ר ועד ההורים, כשלוחם של כל חברי ועד ההורים שפעלו כשלוחים של כל ההורים שילדיהם הוסעו בהסעות על פי ההסכם. בית המשפט קבע שהעובדה שהתובעת לא תבעה את כל ההורים ולא תבעה את כל חברי הוועד – אלא רק את חלקם – אינה גורעת מאחריותם של הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם את הסכום לו זכאית חברת ההסעות.
הואיל וחברי ועד ההורים חשופים לתביעות בגין האירועים המאורגנים על ידם, נודעו מקרים בהם דרשו חברי הועד את החתמת ההורים על כתבי ויתור, בניסיון להגן על עצמם מפני תביעות. כך למשל, בעניין ל"ג בעומר, דרשו ועדי הורים מהורי התלמידים לחתום על אישור "הסרת אחריות" מועדי ההורים (למניעת תביעה עתידית), לפיו האחריות לשלום הילדים מוטלת על הוריהם בלבד וכי אין כל אחריות של הוועד על משתתף כלשהו באירוע, כי אם כל ילד מצוי באחריות הוריו בלבד.
ואולם, האישור אינו מספק הגנה מוחלטת מפני תביעות. ראשית – יתכן שבית המשפט יורה על בטלותו של כתב הוויתור מטעמים שונים, וחברי הועד יחשפו לתביעות. שנית – האישור כלל אינו חל כלפי צדדים שלישיים שאינם צד לכתב הוויתור, למשל – צד ג' שעבר ליד המדורה הכיתתית ונפצע. חברי ועד ההורים חשופים לתביעות משפטיות הן מהורים אחרים, והן מצדדים שלישיים, בין בדרך של תביעה ישירה נגד חברי הועד ובין כצדדי ג' לנתבעים אחרים שינסו לגלגל אחריות לחברי ועד ההורים בגין אירוע כזה או אחר. שלישית – יש בנמצא שלל מקרים שאינם מוגנים על ידי כתב הוויתור. כך למשל, מקרים בהם לצורך הארגון התקשר ועד ההורים בהסכמים (להזמנת ציוד, קייטרינג ועוד), עלול כל אחד מנציגי הועד לשאת באחריות אישית לתשלום במקרה של הפרת ההסכם.
צריך לזכור שבניגוד לחברי ועד ההורים, הרי התלמידים עצמם בכל מקרה מבוטחים. הכיסוי הביטוחי של תלמידים במוסדות החינוך במקרה של תאונה – חל על התלמיד בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה, ובכל מקום שנמצא בו התלמיד, גם אם לתאונה אין קשר לפעילות המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו. תחולת הפוליסה הינה 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. כלומר, הביטוח מכוח הפוליסה לתלמיד "עוקבת" אחריו בכל מקום ובכל יום, 24 שעות ביממה, ברציפות במהלך כל שנות לימודים, החל מגן חובה וכלה בסיום תיכון, לרבות בחופשים, בין בארץ ובין בחו"ל.
רוצים להישאר מעודכנים?
מסקנה – חברי ועד ההורים חשופים לתביעות בגין נזקים שאירעו בגין פעילויות שאורגנו על ידם.
הדרכים להתמודד עם סיכון זה הינן מגוונות: ראשית – חברות הביטוח מציעות פוליסות ביטוח צד ג' שאמורות "לכסות" מקרים מעין אלה. החיסרון הוא בעלותן הגבוהה של הפוליסות, ואף גובה ההשתתפות העצמית. שנית – ועדי הורים יכולים להתאגד כעמותה – אשר הינה ישות משפטית כשירה לתבוע וכשירה להיתבע. כך, תובענות תוגשנה נגד העמותה ולא נגד חברי העמותה. כמובן, גם להקמת עמותה יש עלויות. שלישית – במסגרת הסכמים הנחתמים על ידי ועדי הורים, יש להסדיר במפורש את זהות האחראים לנזק, ולדאוג לקבלת ייפוי כוח מתאים, מפורט ובכתב, מאת הורי התלמידים בעניין זה. רביעית – ומומלץ תמיד – ועד הורים שמארגן פעילות מסוימת יקפיד שלא להתרשל, לנקוט בכל כללי הבטיחות ולעשות כל הדרוש כדי למנוע נזק.
ההיגיון שבהטלת אחריות אישית על המארגנים הינו לטובת הילדים ולטובת הכלל. אחרי הכל, אם נאפשר עשייה התנדבותית ללא אחריות, עלול להיווצר מצב בו יהא הארגון רשלני וצופן בחובו סיכונים כבדים, רק משום שאין אחריות בצדו. מאידך, חשוב שהטלת האחריות על המארגנים תהא בסבירות, וכן יש לשקול הטלת פיקוח על גוף חיצוני, כדוגמת ארגון ההורים הארצי.
