אבאי זאודה, חבר מועצת רחובות ויו"ר רשימת ככר העיר-עוז, יתמודד מטעם אותה רשימה גם בבחירות המקומיות הקרובות. זאודה, שלו זו הקדנציה השנייה כחבר מועצה, יודע שהרשימה המשותפת ידעה עליות ומורדות, כששיא המתיחות הגיעה במחלוקת בינו ובין חברת המועצה יערה ספיר באשר למינוי רב ספרדי ראשי לצדו של הרב האשכנזי בעיר.
"זה לא סוד שהיו בינינו חילוקי דעות ולא היו הסכמות על דברים מהותיים, כמו על נושא הצבעה על הרב הספרדי. אני הייתי בעד, בניגוד אליה", אומר זאודה וממשיך: "יחד עם זאת, הייתה בינינו תקשורת בין-אישית טובה ועדיין יש. אני חושב שיערה היא אישה פעילה ואחת מחברות המועצה הפעילות בקדנציה הזו, אבל לפעמים צריך גם לשמוע דעות אחרות ולא על כל דבר לפוצץ או לפרק מערכת יחסים פוליטית שנבנתה על ידי מספר אנשים. צר לי שקרה דבר כזה, אבל אני יודע שגם בבחירות הבאות אנסה, ביחד עם חבריי, להביא לפחות שלושה מנדטים".
יתמודד כיו"ר ככר העיר-עוז, אלא אם כן יהיו חיבורים לא צפויים. אבאי זאודה (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
עם מי אתה מתכוון להתמודד?
"אני מתמודד כיו"ר ככר העיר-עוז, אלא אם כן יהיו חיבורים לא צפויים. גם לזה אני פתוח. אני אכניס שלושה מנדטים כי אני יודע מה אני שווה ומי האנשים והפעילים המרכזיים סביבי. לכן אני בטוח בעצמי ובחברים הסובבים אותי".
בקרב בני העדה האתיופית ברחובות יש כ-6,000 בעלי זכות הצבעה. האם הפעם, לאחר כל השנים שבהן ישנו פילוג מבחינת הבוחרים, תצליח לאחד את הקהילה?
"אני אעשה הכל כדי לאחד את הקהילה בעיר, אבל צריך להבין שאין בשום קהילה בארץ דבר כזה שכל הקהילה מאוחדת. תמיד יהיו כאלה שלא טוב להם איחוד, מסיבותיהם. אני מאמין שכ-80 אחוז מבני הקהילה שלנו יהיו תחת מטריה אחת. יש לי את ברכת הדרך מהקייסים של העיר, אני בקשר טוב עם הקייסים משכונת קרית משה, ברכו טגניה והקייס בימר, וגם עם רבני הקהילה דוגמת הרב יצחק זגאי. אחד הפעילים המרכזיים שנמצאים היום בקרבתי הוא יועץ ראש העיר לשעבר לענייני העדה, מלקו סלומון, ולצדו יש לנו פעילים נוספים רבים. זו תהיה הקדנציה השלישית שאתמודד בה, בכל מערכת בחירות שהתמודדתי הצלחתי ונבחרתי והפעם, כאמור, היעד שלי הוא להיכנס למועצה עם שלושה מנדטים. מבחינתי, אם יהיה פחות מזה אראה בזה כישלון באופן אישי".
הזכרת את מלקו סלומון. היום אין לראש העיר יועץ לענייני העדה ונראה שדווקא משקיעים בקהילה. שכונת קרית משה למשל צפויה לעבור מהפיכה.
"יועץ ראש העיר לענייני העדה הוא מינוי אישי. אם ראש העיר יראה לנכון שהוא צריך יועץ, אז הדלת פתוחה. אני כן מציע לראש העיר שאחרי הבחירות הבאות, ואם הוא יתמודד אני יודע שהוא ייבחר, שימנה לו יועץ. בסך הכל ראש העיר הנוכחי הוא טוב ואני עובד איתו בשיתוף פעולה מצוין".
יש לא מעט פעילים חברתיים מטעם הקהילה האתיופית שפועלים ברחבי העיר.
"הפעילים שנמצאים ברחבי העיר הם אנשים טובים שתורמים מזמנם החופשי למען הזולת, אבל לא צריך לקום ולעשות פעילות ציבורית רק לקראת הבחירות. החוכמה היא לבדוק האם אותם אנשים תרמו גם במהלך השנים, ולא רק בשנת הבחירות. אני למשל מתנדב ברצף, ללא הפסקה, משנת 1999. אני עושה את זה כי השליחות הציבורית חשובה לי וכי הנוער שלנו צריך להשתלב. חייבים להאמין בהם, שהם יכולים לעשות הכל כמו בני נוער שגרים בצפון תל אביב".
יש עדיין תחושת קיפוח בקהילה?
"יש, אני לא אומר שאין, אבל אנחנו צריכים להתמודד עם זה. החברה הישראלית בסך הכל היא חברה שתומכת ומאמינה בשוויון".
לא מזמן היה רעש גדול על כך שתושבים משכונת רחובות הצעירה לא מתלהבים משילוב בית הספר של קרית משה בשכונתם. אתה חושב שיש מי שרואים את בני הקהילה האתיופית כנבדלים?
"90 אחוז מהאנשים רואים בנו שווים בני שווים בכל דבר, כמו כל אזרחי מדינת ישראל. לדעתי בסך הכל כעשרה אחוז מהתושבים רואים בנו נטל חברתי. זו טעות חינוכית שאותם עשרה אחוזים קיבלו מהבית. אני פונה לאותם אנשים ואומר להם שאנחנו שווים וההבדל היחיד בינינו הוא צבע העור. הילדים שלנו לומדים בבתי הספר ביחד, משרתים בצבא ביחד והם העתיד של המדינה. הם הדור הבא שישמור על הקיום של כולנו ולכן כל אחד שמוציא אמירות שלא במקום, ויש כאלה, פוגע קודם כל בעצמו. אדם שאומר על האחר דברים שליליים הוא אדם שאין לו בטחון עצמי והוא לא מאמין בעצמו".
"כעשרה אחוז מהתושבים רואים בנו נטל חברתי". אבאי זאודה (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
הרבה מהאנשים מכירים את קרית משה בסטיגמה השלילית שדבקה בה. מדי שנה נרצח או נדקר בה מישהו וכולם מפחדים מכך. איך מתמודדים עם זה?
"זאת סטיגמה שאנחנו צריכים לעבוד כדי לשנות אותה ואת תדמית השכונה. בסך הכל גרים בשכונה אנשים נפלאים שמנהלים אורח חיים תקני. מי שגר מחוץ לשכונה הוא זה שמדביק לנו את הסטיגמות השונות. הייתי מציע לאותם אנשים להגיע ולראות במו עיניהם אילו אנשים גרים כאן. רוב התושבים הם ילדים ואם נמשיך בהשקעה בהם בתחום החינוך, התוצאות יהיו אפילו עוד יותר טובות. אני תושב השכונה משנת 1993, כיף לי, טוב לי ולכן אני חי פה. אני אוהב את האנשים שגרים פה בשכונה".
אילו נושאים שקרובים ללבך תרצה לקדם בקדנציה הבאה?
"אם זה לפי סדר עדיפויות, אז קודם כל ילדים ונוער. הדבר הראשון הוא נושא החינוך. אני לדוגמה פתחתי קבוצות ספורט שונות לילדים ונוער, ומאחר והנושא קרוב לליבי דרשתי וקיבלתי להחזיק בתיק הספורט במועצה.
"הנושא השני הוא ההתחדשות העירונית – פינוי בינוי בשכונות השונות ובפרט בשכונת קרית משה. זה תהליך ארוך, ייקח זמן עד שהפרויקט ייצא לאור, אבל צריך לעבוד על זה חזק כדי שיהיה מענה טוב לאנשים בתחום הדיור ושנוכל לעזור לזוגות צעירים.
"הנושא השלישי הוא ללמד עד כמה שאפשר על תרבויות של קהילות אחרות, ובתוך כך ללמד על התרבות שלנו. זה מאפשר השתלבות וקליטה אמיתית בחברה. אחת הדוגמאות לכך היא מתנ"ס קרית משה שעושה פעילות משולבת בהנהלתו של חברי גולן ביטון. נערכות במקום הזה פעילויות משותפות לבני העדה ולתושבי שכונת רחובות הצעירה הסמוכה, וכך זה צריך להיות בחברה מתוקנת. מגיעה מילה טובה לכל האנשים שעוסקים במלאכה, בראש ובראשונה לראש העיר רחמים מלול ולסגניו, וכן לעובדי המערכת שעושים הכל כדי שאנחנו נשתלב בחברה".
ההשתלבות שאתה מדבר עליה היא הסיבה לכך שתמיד כשהתמודדת בבחירות הרכבת רשימה מעורבת ולא רשימה שמורכבת רק מבני העדה?
"אני עושה זאת כי אני לא מייצג רק את הנושאים הקשורים לאתיופים, אלא גם נושאים הקשורים לכלל תושבי העיר. בזירה הפוליטית, כמו בחיים, אני עושה את הכל בשיתוף עם כולם. כך היה בצבא וכך המשכתי בחיים בכל תחום שהלכתי אליו. צריך להעביר מסר לילדים ולבני הנוער שאנחנו עם אחד. אנחנו גרים במדינה אחת שהיא של כולנו. לכן גם הבוחרים שלי הם לא רק אתיופים, אלא גם תושבים ותיקים רבים. זה אומר שאנשים תומכים בדרך שלי. אני מאמין שהציבור יודע להעריך את מה שאני עושה ואם אתמודד ברשימה עצמאית כמובן שהיא תורכב מאתיופים, רוסים, תושבים ותיקים, גברים ונשים. להקים רשימה עצמאית שמורכבת רק מיוצאי אתיופיה? אני לא מאמין בזה ולא דוגל בזה. רק ביחד עם אנשים מגוונים אפשר יהיה להצליח ואין על זה בכלל ויכוח".
אתה מחוזר על ידי רשימות אחרות?
"לאחרונה קיבלתי מספר הצעות מסיעות שונות. אני מודע לכך שאחרים מדברים עליי ומנסים לא מעט לשכנע אותי, כי אני מכהן כבר קדנציה שנייה ואנשים יודעים כמה קולות אני שווה. כרגע עוד מוקדם להשיב ועל כן אף אחד לא קיבל ממני תשובה, אבל מבחינתי הכל פתוח".
רוצים להישאר מעודכנים?
"קיבלתי מספר הצעות מסיעות שונות". אבאי זאודה (צילום: ג'ני גפטרשוסטר)
יש סיכוי שבקדנציה הבאה נראה שינוי משמעותי בהרכב המועצה?
"חברי המועצה הנוכחיים הם אנשים נפלאים שבאים לתרום למען הזולת ועושים את עבודתם בנאמנות. הייתי רוצה שחברי המועצה הנוכחיים יהיו גם בקדנציה הבאה, מאחר וכל אחד באמת עושה את עבודתו מהלב, אבל אפשר לומר שחסר קצת אקשן כמו שהיה אצל ראשי ערים קודמים. זה ייאמר לזכות ראש העיר שמנהל את המועצה ביד רמה. העובדה שכל חבר מועצה מרוצה מניהולו של מלול אומרת הכל. לשאלתך לגבי ההמשך, כבר שמעתי ממספר חברי מועצה שאמרו לי שהם לא מתכוונים להתמודד. זה לא קל להיות חבר מועצה, זה גוזל ממך זמן רב על חשבון דברים אחרים. לחבר מועצה יש הוצאות, אף אחד לא משלם לו על נסיעות, על טלפון, על הזמן, ולפעמים הוא גם לא מוערך. אם חבר מועצה עשה 100 דברים חיוביים ולא הצליח בדבר אחד יזכרו לו את הדבר האחד הזה, ואת 100 ההצלחות לא יזכרו כלל. חבר מועצה נמדד בעיני התקשורת והציבור בזכוכית מגדלת".
מפתיע אותך שאתה חבר המועצה היחידי עד עתה מבני העדה האתיופית?
"העובדות מדברות בעד עצמן, שאני נבחרתי כבר לקדנציה שנייה ובדרך לשלישית. חשוב שאותם ליצנים מבני העדה שהולכים עם פוליטיקאים אחרים, ישכילו להכיר בי. אני לא בנוי לדבר הרבה בתקשורת ואני לא איש שקרן. אני תמיד אומר את האמת בפנים, גם אם זה לא נשמע טוב באוזן. אני משמיע את האמת ולא רק את מה שרוצים לשמוע, ובגלל זה אני גם נבחר ונכנס ולמועצה".
בראייה עתידית לטווח הארוך מהן השאיפות בזירה הפוליטית?
"מבחינתי ברמה המקומית השאיפה היא להיות בקדנציה הבאה סגן ראש העיר. אין לי ספק שאעשה היסטוריה כי לראשונה יהיה סגן מבני העדה האתיופית ברחובות. ברמה הארצית אני יודע שהרבה אנשים מעודדים אותי ותומכים בי שארוץ לכנסת, אך מבחינתי זה עדיין בסימן שאלה".
