מה שהחל כמחווה אנושית של עזרה לזולת הסתיים בפציעה קשה ששינתה את חייה של נדין איסמעיל, סטודנטית בת 22 להנדסת בניין. בערב חג השבועות, בדרכה מאוניברסיטת בן גוריון לביתה, עצרה נדין לצד כביש 6 כדי לסייע לנפגעי תאונת דרכים – ונמחצה בין שני כלי רכב לאחר שרכב נוסף התנגש בעוצמה בזירה.
היא פונתה אל המרכז הרפואי קפלן במצב קשה, כשהיא מורדמת ומונשמת וסובלת מפציעות מורכבות במיוחד: אגן מרוסק, שברים מרובים בשתי רגליה ופגיעה חמורה ברגל שכמעט נקטעה. לאחר חודשיים של אשפוז ושבעה ניתוחים מורכבים, הועברה החודש להמשך שיקום במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין.
נדין משחזרת את הרגעים ששינו את חייה: "עצרתי לתת להם מים, רציתי לעזור. אני זוכרת את המכה, ואז התעוררתי בטיפול נמרץ כמו בתוך חלום. כשהאח סיפר לי מה קרה, הבנתי את גודל הפציעה. התעוררתי ממש ביום ההולדת של אחי הקטן נאסר, כתבתי על היד שלי את המספר 120 כי רציתי לאחל לו עד 120. זה היה רגע של תקווה. הצוות כאן עטף אותי, נתן לי כוח להמשיך, והייתי אופטימית מהיום הראשון".
ד"ר אלון בר, מנהל יחידת הטראומה בקפלן, סיפר כי מצבה של נדין עם הגעתה היה קריטי: "לחץ הדם שלה לא היה מדיד, וכבר בחדר ההלם נדרשנו לתת לה שבע מנות דם. האגן היה מפורק, הרגל הייתה תלויה על עור בלבד וכל העצמות היו מרוסקות. הקרסול היה ללא זרימת דם במשך שלושה ימים. היינו במרוץ נגד הזמן ונגד זיהומים".
לדבריו, הצוות הרפואי לא ידע אם ניתן יהיה להציל את רגלה: "הבטחנו לה ולמשפחה שנעשה כל מה שאפשר. במהלך האשפוז היא עברה שבעה ניתוחים מורכבים, ובהם קיבועי שברים, השתלות עור וטיפולים נוספים. בזכות שיתוף הפעולה של צוותים ממחלקות רבות הצלחנו להציל את הרגל שלה, והיא השתחררה לשיקום. היא עוד תשוב ללכת".
אחיה של נדין, נאסר, שליווה אותה לאורך כל הדרך, תיאר את המאבק של המשפחה. "לא ראיתי טיפול רפואי כזה בחיים. הם לא רק רופאים, הם הפכו להיות חלק מהמשפחה שלנו. כשהודיעו לנו שיש אפשרות לקטיעת הרגל, אמא שלי אמרה שאם כורתים לה את הרגל – כורתים לה את החיים. בזכות הצוות יצאנו מקפלן עם תקווה גדולה. יש לה עוד דרך ארוכה, אבל היא חזקה והיא תחזור ללכת".
פרופ' אמיר חיים, מ"מ מנהל המחלקה לשיקום אורתופדי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, ציין כי מדובר במקרה חריג במורכבותו: "נדין הגיעה לאחר פגיעה קשה מאוד בארבע הגפיים ובאגן. בפציעות כאלה אנו רגילים לראות גם פגיעות ראש או עמוד שדרה, אך במקרה שלה מדובר בפגיעה אורתופדית מורכבת במיוחד ללא פגיעות מרכזיות מסוג זה".
לדבריו, מטרת השיקום היא להשיב אותה לעצמאות מלאה: "אנחנו פועלים כדי למצות את מלוא הפוטנציאל השיקומי שלה ולהוביל אותה, צעד אחר צעד, לחזרה לעמידה, להליכה ובעיקר לעצמאות. היא מתקדמת בהדרגה, ואנחנו רואים אצלה נחישות, אופטימיות ומשפחה תומכת – גורמים משמעותיים מאוד בדרך הארוכה שעוד לפניה".
נדין איסמעיל בשיקום (צילום: בית לוינשטיין)
תגובות