בני זוג מקרית עקרון עברו להתגורר עם ששת ילדיהם באוהלים שהקימו ברחבת המועצה המקומית. זאת החל ביום רביעי בשבוע שעבר, לאחר שנאלצו לעזוב את הבית השכור שבו התגוררו.
א', אב המשפחה, מסביר: "מזה כחצי שנה אני אסיר משוחרר. אני מנסה לשקם את עצמי, אני עובד במסעדה מארבע אחר הצהריים עד שש בבוקר ולא יוצא משם. הבעיה הכי גדולה שלי היא שלפני כשלוש שנים תקפתי את ראש המועצה פיסית ומילולית. נשפטתי על זה, שילמתי את חובי לחברה ויצאתי מבית הסוהר. בחצי השנה שאני בבית אני משקם את היחסים עם הילדים, אבל בכל מקום שאני מגיע אליו ורוצה לשכור דירה, שומעים שיש לי שישה ילדים ולא רוצים להשכיר לי".
מה קרה עם הדירה הקודמת שחייתם בה?
"במקום המגורים האחרון בעל הדירה לא רצה שאגור שם. נאלצנו לעזוב כי הוא לא הסכים שאני, כביכול עבריין, אגור בבית שלו. ברגע שנגמר החוזה, ברביעי שעבר, עזבנו את המקום והקמנו אוהלים ברחבה של המועצה".
איך נראים החיים של משפחה מרובת ילדים שחיה באוהלים?
"בכל יום אנחנו קמים בשעה שמונה בבוקר, מתקלחים אצל השכנים וככה אנחנו חיים. החלום שלי הוא שהילדים יגיעו לגיל 18, יבחרו מה שהם רוצים וזה מה שהם יעשו. לי לא הייתה בחירה. הילד הגדול שלי בן תשע, הקטן בן שנתיים. יש לי ארבע בנות ושני בנים ואני לא רוצה שהם יעברו את מה שאני עברתי. כשהייתי קטן ההורים שלי התגרשו ועברתי עם אמא שלי לגור באוהל במרכז העיר אופקים. עד שהסתדרנו על דירה לקח קצת זמן. אני מקווה שהמדינה או אנשים יעזרו לנו למצוא בית. מכאן כבר אין יותר לאן לרדת, זה רק לעלות. הלב שלי נקרע כשאני רואה את הילדים באוהל, עושים פיפי בלילה כי הם חוששים לקום ולעשות בחוץ. בבוקר אשתי שוטפת את הילדים עם בקבוקי מים ושולחת אותם לקייטנות, בצהריים היא חוזרת מהעבודה ובארבע אני יוצא לעבוד, כך שכל הזמן יש מישהו עם הילדים, אבל התנאים, ובכלל מה שהילדים שלי עוברים, אני לא מאחל לאף שונא שלי".
חיים באוהלים בקרית עקרון (צילום: ארז שרווינטר)
ממועצת קרית עקרון נמסר: "מטעמים הכרוכים בצנעת הפרט מנועה המועצה מלהתייחס לפרטי המקרה. יחד עם זאת יצוין כי ראש המועצה פעל על מנת שהגורמים המוסמכים יאתרו פתרון הולם למשפחה, לרבות סיוע בשכר דירה וקבלת דיור ציבורי. המועצה תמשיך לעשות כל שביכולתה לצורך מציאת פתרון לבני המשפחה".
