מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל
מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל

מאות יוצאי תימן, הבלקן ועדות המזרח הגיעו לרחובות בתקווה לאתר בני משפחה שנחטפו

כ-300 יוצאי תימן, הבלקן ועדות המזרח מכל רחבי הארץ הגיעו אמש (רביעי) למרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל שברחובות, לביצוע בדיקות DNA מרוכזות שנועדו לסייע באיתור ילדים שנעלמו בפרשת ילדי תימן החטופים. חברת הכנסת נורית קורן: "הורים שכבר הלכו לעולמם השאירו לילדיהם צוואה, שיגלו מה עלה בגורל אחיהם"

פורסם בתאריך: 29.11.18 09:30

כ-300 יוצאי תימן, הבלקן ועדות המזרח מכל רחבי הארץ הגיעו אמש (רביעי) למרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל שברחובות, לביצוע בדיקות DNA מרוכזות שנועדו לסייע באיתור ילדים שנעלמו בפרשת ילדי תימן החטופים.

פרשת ילדי תימן היא פרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים במהלך השנים הראשונות לאחר קום מדינת ישראל. במרבית המקרים הילדים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, שם הודיעו להורים שהילדים נפטרו ונקברו, אך רבים מפקפקים בכך וטוענים כי הילדים נחטפו. במהלך השנים נתגלו מספר מקרים בהם הילדים המדוברים נלקחו לאימוץ ללא ידיעת ההורים. הפרשה עדיין אינה פתורה ומשפחות רבות עדיין חשות כי בני משפחתם מסתובבים ברחבי הארץ והעולם ללא ידיעה כי הם אינם חיים במשפחתם הביולוגית.

ח"כ נורית קורן, יו"ר הוועדה לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, ומרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל, הזמינו את בני המשפחות להגיע לבדיקות ה-DNA על מנת להיכנס למאגר שיוכל לסייע לפתור את אחת הפרשות המסעירות שהיו בישראל.

למתן הדגימות במרכז המורשת שברחוב אברבנאל, הגיעו תושבים רבים מרחובות ומכל רחבי ישראל, כשהם מלווים בבני משפחותיהם. רבים מהם הגיעו במטרה לאתר אחים ואחיות שנחטפו ונעלמו לטענתם לפני יותר מ-60 שנה. בתור הארוך לבדיקה, שנמשך למעלה משלוש שעות, המתינו נשים וגברים, מבוגרים יותר ופחות, שלמרות עשרות השנים שחלפו מאז איבדו את קרוביהם, עדיין נמצאים בסערת רגשות ותחושות הכאב אינן מרפות מהם.

התור לבדיקות ה-DNA במרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל

 

אחד הנוכחים שהגיע לבדיקה עם אשתו, שמנסה לאתר אח אבוד, סיפר על המקרה שבו אחותו נעלמה בגיל חמש, עד שהתאחדה לאחרונה עם משפחתה בזכות בדיקת DNA: "כשאבי עלה לארץ הציעו לו להכניס את אחותי לפנימייה עד שיתאקלם. הבטיחו לו שהוא יכול לבוא לבקר אותה מתי שירצה. באחת הפעמים שהגיע לביקור הודיעו לו שלקחו אותה לאימוץ ואמרו לו שהוא חתם על הסכמה. אבא אמר שמעולם לא חתם והתחנן שיחזירו לו את הילדה שלו. בסופו של דבר מצאנו אותה. ההורים שלנו וההורים המאמצים שלה כבר נפטרו, עכשיו אנחנו משפחה".

במרבית המקרים האחרים, ילדי העולים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, שם הודיעו לפתע להורים שהילדים נפטרו ונקברו. כך מספרת אישה בת 67 על אחותה: "כשההורים שלי באו מתימן הציעו להם במעברה לעזור לטפל באחותי עד שהם יתאקלמו. אבא שלי הסכים, אבל בערב הלב שלו לא היה שקט אז הוא חזר למרכז וביקש לקחת את הילדה. אמרו לו "לך, אם לא נזמין משטרה. תחזור מחר". למחרת בבוקר הוא חזר וביקש לקחת אותה ואמרו לו שהיא נפטרה בלילה. הוא לא הבין איך הבת שלו נפטרה בלילה אם היא הייתה בריאה והכול היה בסדר. אבא ביקש "תנו לי את הגופה, אני רוצה לקבור אותה". אמרו לו "אי אפשר, כבר קברנו אותה".

תושבת רחובות בת 74 מספרת על סימני השאלה שמלווים את משפחתה כבר שנים: "כשאחי היה תינוק הוא חלה ואושפז. אמא שלי הגיע כל בוקר להניק אותו, לשחק איתו והוא זחל וצחק. בוקר אחד אמרו לה "אין ילד, נפטר". אין לה תעודת פטירה שלו ואין קבר. אחרי כמה שנים הגיע צו גיוס שלו לבית שלנו. פה נדלקה הנורה האדומה שהם לא נפטרו. כשהילדים הגיעו לגיל 18 כולם קיבלו צווי גיוס. כל החיים שלי היה עצב בבית, אין שום שמחה".

צדוק גמליאל הגיע עם אשתו זהבה מהצפון הרחוק. ל"ערים" הוא מספר: "להוריי חטפו תינוק מבית החולים לאחר לידתו. שנה לאחר מכן נחטף עוד תינוק שנולד. אבי היה אדם מאוד דתי ולאחר שילדיו נחטפו הוא היה כה מיואש שהוא גזז את הפאות ולבסוף מת בצער בגיל 25. אבי בא אלי בחלום וקורא לי "קום, תזעק, תעשה משהו", ואני אומר לו "אני לא מכיר אותם בכלל". זה רובץ עלי וככל שאני מתבגר זה מעיק עלי יותר. אני עומד כאן ואומר חד משמעית – אניות שלמות הפליגו לארצות הברית עם אלפי ילדים חטופים. לקחו ילדים ועשו עליהם ניסויים רפואיים. היה קשר של שתיקה באותה התקופה וגם היום לאף אחד לא ממש אכפת".

זהבה גמליאל, אשתו של צדוק, מוסיפה: "הבת שלי נשואה לנכד של הרב שמואל אבידור הכהן. כשהרב נסע לניו יורק בשנת 1963 הוא פגש בקהילה היהודית זוג הורים ואת הבת שלהם, שהייתה שונה מהם מאוד למראה. כשהוא שאל הכיצד נאמר לו שהילדה הובאה לארצות הברית על ידי 'מאכער' שידוע בסידור ילדים תימנים מישראל לזוגות יהודים חשוכי ילדים בארצות הברית. הרב היה מזועזע ושאל שאלות, אז הוא קיבל מכתבי איומים".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

מי שיזמה את קיום בדיקות ה-DNA היא חברת הכנסת נורית קורן, העומדת בראש השדולה למען חקר האמת בפרשת היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן. קורן, שנכחה במקום במשך כל האירוע, אמרה ל"ערים": "אני רואה את האנשים שבאים לכאן ויודעת שהם חיכו 70 שנה שהכל ייפתח. הרבה אנשים רוצים לדעת מה עלה בגורל האחים והאחיות שלהם. בפעם הראשונה שערכנו את הבדיקות, בשנת 2015, הגיע בן אדם בן 90 עם מקל, בקושי הולך. הוא אמר לי "אני באתי היום להשאיר דגימת DNA, כדי שאת תספרי לבת שלי שאני לא נטשתי אותה. אני לא מסרתי אותה ואני כל החיים שלי חיפשתי אותה".

חברת הכנסת נורית קורן וצדוק גמליאל

 

מה ההישגים של השדולה שבראשה את עומדת?

"בנינו מאגר DNA של 1,500 אנשים והיום נוספו לו עוד 300 איש. מצאנו ארבעה ילדים מאומצים, לכאורה, ואני מקווה שעכשיו בבדיקה הזאת נגלה עוד. חוקקתי שני חוקים: לפתוח קברים, לאסוף DNA וגם לפתוח את תיקי האימוץ שלצערי הרב הם לא מלאים ולא שלמים. ועדת כהן קדמי שחקרה מטעם המדינה את הנושא לא עשתה את העבודה שלה. מצאנו בחומרים שלה תעודות פטירה פיקטיביות בסיטונאות. אני רוצה להודות לראש הממשלה שהיה אמיץ ופתח את כל חומרי החקירה. ראש הממשלה עזר לי להקים את הוועדה בכנסת, שפועלת כבר שנתיים".

מה את רוצה למסור למי שמחפש אחר בני משפחתו?

"אני קוראת למי שחושבים שהם לא הילדים של המשפחה שבה גדלו, שהם ילדים מאומצים, בואו חפשו את המשפחה הביולוגית שלכם, כי ההורים לא מסרו אתכם, לא נטשו אתכם וכל השנים הם חיפשו אתכם. ההורים שלכם, שכבר הלכו לעולמם, השאירו לאחיכם צוואה – שיגלו מה עלה בגורלכם".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון 

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"ערים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר