ראש השנה כבר מאחורינו ובסוף השבוע הקרוב יצוין יום הכיפורים, שבו רבים מהישראלים מבלים בבתי הכנסת. זמני התפילה כוללים ישיבה ועמידה ממושכים ונשאלת השאלה: כיצד ניתן להתמודד עם הצורך להגביר את תנועותינו כאשר אנו מבלים שעות מרובות במצבים שהם כביכול נטולי תנועה?
לדברי צוות מטפלי הפלדנקרייז של רשת מרפאות 'כללית רפואה משלימה', חשוב מאד לשלוט במצב גופנו במהלך שעות העמידה והישיבה ולהפוך אותו מסטטי לדינמי יותר. כך נימנע מהפעלת לחצים ממושכים על המפרקים ונשמור על חיוניות הגוף. אז איך עושים זאת? להלן מספר טיפים:
העברת משקל מרגל לרגל: עמידה ממושכת נטולת תנועה גורמת ללחץ קבוע על כפות הרגליים. לכן, גם בזמן עמידה חשוב לזוז ולשנות את הלחצים על כפות הרגליים. הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא על ידי העברת משקל מרגל לרגל. ניתן לעשות זאת גם במהלך תפילת החג בבית הכנסת, כאשר אין הרבה מרחב חופשי סביבנו. כאשר כל משקל הגוף נשען על רגל אחת, ניתן לכפוף את הברך של הרגל השנייה ולגרום לניתוק העקב מן הרצפה. תנועה זו הנעשית לסירוגין, פעם ברגל ימין ופעם ברגל שמאל, מדמה את תנועתיות הגוף בזמן הליכה וכך עמידה ממושכת הופכת להזדמנות להגביר תנועתנו.
הפחתת העומס על חוליות הגב: ישיבה ממושכת אמנם מפחיתה באופן ניכר את הלחץ מן הרגליים, אך היא מגבירה את העומס על חוליות הגב. לכן, גם בזמן הישיבה חשוב לזוז ולשנות את הלחצים המופעלים על החוליות. שוב, הדרך לעשות זאת הינה פשוטה ביותר, באמצעות ישיבה על קידמת המושב, כאשר הגב חופשי ואינו במגע עם משענת הגב. במצב זה ניתן לגלגל את האגן מעט לפנים ומעט לאחור על ידי העברת משקל הגוף קדימה לכיוון הירכיים ואחורנית לכיוון אחורי האגן. בעת העברת המשקל לפנים חשוב לזקוף מעט את הגב ולהאריך את עמוד השדרה, ובעת גלגול האגן לאחור לכפוף את הגוף ולעגל את הגב מעט לאחור. באמצעות תנועה זו נשיג הפעלה של השרירים הגדולים של הגוף: ירכיים, בטן, גב, וניצור תנועתיות גם בעמוד השדרה. בכך נמנע הפעלת לחץ קבוע על חוליות המותן.
נשימה והפקה קולית: ישיבה נוחה כפי שמתואר בסעיף הקודם, תומכת בנשימה מלאה ונינוחה. הנשימה יכולה להוות כלי עזר שמסייע לנו לכוון את הלב והמחשבות לתכני החג. קחו כמה דקות שקטות (אולי אחרי עטיפה בטלית), שבו עם עניים עצומות וחושו את האוויר נכנס ויוצא ואיך כל בית החזה והבטן מתרחבים ומצטמקים.
הליכה לבית הכנסת ובחזרה: כשתפילה מסתיימת, סוף סוף יש הזדמנות ללכת ולחלץ איברים. חשוב לזכור שגם בעת ההליכה איננו מנצלים את כל הפוטנציאל התנועתי שלנו, איננו מנצלים את מלוא אורך הגב ובכך אנו מונעים מחוליות עמוד השדרה את תנועתן הטבעית. נסו להרים את כפות הידיים והחזיקו אותן מורמות קרוב לכתפיים, כך שהמרפקים יהיו מאד כפופים. משכו את המרפקים מעט לאחור כך שתחושו את התרוממות בית החזה והתארכות הגב. לאחר מכן, בזמן ההליכה, משכו בתנועה קלה כל פעם מרפק אחד לאחור בתאום עם הרגל שבאה לפנים. אפשרו לכתף ללכת לאחור יחד עם תנועת המרפק ושימו לב כיצד הצלעות ועמוד השדרה מתפתלים בכל צעד. כך ההליכה נעשית קלילה הרבה יותר וגם תנועתית הרבה יותר.
