זו הייתה עבודה שנמשכה ארבעה חודשים והתבצעה כולה באמצעות הוואטסאפ. בסיומה, נולד הרומן "דניאל", שכתב אדונירם אבוטבול, ספר שמשלב מציאות ודמיון סביב נושאים כמו אל, אמונה, אהבה, הומור, יצרי האדם ונפשו.
אבוטבול, בן 54, גרוש ואב לארבעה ילדים, בעל משרד תיווך, התקשה מאוד בלימודים בצעירותו, הוגדר בשירותו הצבאי כ"נער רפול". אבל הוא הצליח כנגד כל הסיכויים. רבים לא האמינו שיהפוך לאיש עסקים בוודאי לא לסופר.
"אף פעם לא הרגשתי נחות מאחרים", הוא אומר, "במהלך שירותי הצבאי השלמתי שמונה שנות לימוד אבל בכל את – הייתה לי תדמית עצמית מאוד נמוכה ולא הבנתי איך אני מצליח בכל מבחן ומקבל ציונים ממש מצויינים".
"לאט לאט ועם ההצלחות הקטנות, הביטחון העצמי שלי הלך וגבר והתגבר אצלי התיאבון ללמוד. סיימתי את מכללת אוהל שרה בעמק יזרעאל ואת המיכללה למנהל. אגב, מהניסיון שלי בחיים, סטיגמות בעיניי הן סוג של בומרנג שחוזר ויותר ממה שהן פוגעות במותקף – הן פוגעות במתקיף".
ואיך הגישה הזו באה לידי ביטוי בספר?
"הפרק 'ולתפארת מדינת ישראל' מבטא בצורה הכי ברורה וחיובית את השקפת עולמי האישית: מבט אחר, אופטימי, רציונאלי וחיובי לנושא האפליה ושכונות המצוקה בזמן לידת מדינת ישראל החדשה. זה בעצם כמו כל לידה, שמתחילה ב'כי בצער תלדי בנים' ונגמרת בגידולם המבורך עד להצלחות והישגים".
רוצים להישאר מעודכנים?
הספר כולל הרבה מאוד הומור. זה בא מתוך העצב והקשיים שלך?
"ההומור הוא חלק נכבד ממני ומההווי המשפחתי בו גדלתי. ההומור עבר אליי מאבי שהיה מספר סיפורים מופלא וגם מהאחים הגדולים שלי. אני חושב בצניעות שהמקום הכי נכון ויפה למצוא בו הומור מקורי ואותנטי, הוא לגדול בחוויה מחברת ועשירה של משפחה חמה, עוטפת ומאוחדת. כל זאת, יחד עם כל המצוקות הכלכליות שבתוכה ועם היכולת לבוא לידי ביטוי של 'הביחד' אבל גם בד בבד – כל אחד לחוד".
נשמע שאתה מתגעגע לילדותך.
"הספר מבטא ברוח יפה, חיובית ואופטימית את ילדותי הנהדרת בירושלים ויותר מאוחר, באשקלון. את המסגרת המשפחתית, בית הספר, הטבע, דיונות החול וחופי הים המרהיבים באשקלון. לא הייתי מחליף את חוויות ימי ילדותי, את הקשר המשפחתי ואהבת ארץ ישראל בשום דבר – לא בעולם אחר ולא בשום גלגול אחר. יש דברים שהגורל בוחר עבורך וזאת ההזדמנות שלי להודות לגורלי על הבחירה שעשה בשבילי".
דנה
ספר משעשע ומפתיע