מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל ברחובות השיק את תערוכת "היו ואינם", העוסקת בהיעלמותם של ילדי תימן, הבלקן והמזרח בשנות ה-50. התערוכה מהווה חיבור בין שלושה אמנים שמציגים שבע יצירות העוסקות בנושא מהיבטים שונים. האוצרת היא ברכה חלה קרונובט.
מרכז המורשת מבית החברה העירונית רחובות ערך לפני כשבועיים כנס עיון בנושא היעלמות ילדי תימן. מטרת הכנס, כמו התערוכה "היו ואינם", היא להשאיר את הסוגיה הכאובה על סדר היום. בתערוכה, שתוצג במשך חודשיים ותינעל ב-8.4, יוצגו יצירות שחלקן נוצרו על ידי מי שחווה את התחושות הקשות בתור ילד, ואחרים שבחרו להתמקד בכאב והזעם שנוצרו בעקבות הפרשה שמהווה פצע בגופה של האומה.
האמנים שמאחורי תערוכת היו ואינם
איתמר סיאני היה בן תשע בעת מבצע מרבד הקסמים. הוא מתאר בציוריו את חוויותיו הסובייקטיביות תוך סערת חושים סוחפת בצבעוניותה ותנועותיה, הפוסעת על גבי מנעד רגשי רחב המזמין את הצופה לצהול ולכאוב בו זמנית. ציוריו מופשטים ומזמינים את הצופה לעוף על כנפי הדמיון ולחוש את התעלות הנפש והתרוממות הרוח של העולים, לצד תחושת אופל, אובדן וחוסר שליטה.
ציוריה של דליה אקו ניחנים בדיוק בפרטים. על עבודותיה המסתוריות והמרתקות ניתן לומר "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" ורובן מבטאות כאב, כמו בציור "העין השנייה" שבו אי אפשר להתעלם מהאסוציאציה של סיפור האחיות המעידות שנותחו בעיניהן ללא צורך ואיבדו את ראייתן בעין אחת. ביצירה ב"סבך חיים" מעבירה האמנית תחושה שבה אדם יכול להיות ניצוד על לא עוול בכפיו.
רוצים להישאר מעודכנים?
עבודותיו של שי יוסף מכות לעתים כמו אגרוף. בציור "גבולות" הוא מבטא באמצעות השור רגשות בלתי מרוסנים של זעם, לנוכח מציאות טרגית נטולת צדק. לצד זה, שם הציור מרמז על חרון פנימי חורך קרביים, מאופק ומאופסן עמוק בתוך הנפש. בציורו "אמי אמי", מבטא האמן ערגה של ילד עצוב וכואב אל אמו, כאשר אפילו הסוכרייה שבפיו אין בכוחה להמתיק את רוחו.
התערוכה "היו ואינם" תוצג במרכז המורשת ברחוב אברבנאל 7 ברחובות בימים ראשון, שני, רביעי וחמישי בין השעות 09:00 עד 17:00. בימי שלישי תוצג התערוכה בין השעות 09:00 עד 13:00, ובין 17:00 ל-19:00.
תימני קטן
כנסו לאתר נוסח תימן
יד מהריץ ועוד
הפוקלור מת, הרוחניות והמסורת חיים וקיימים