"חתולה לבנה" הוא ספר פנטזיה לבני נוער ומבוגרים. מבחינתי, המבחן של ספר פנטזיה הוא האם הוא מרגיש לנו אמיתי. האם מה שמסופר בו, על כל מופרכותו ומופרעותו לעומת מה שאנו מכירים כנכון, נראה לנו מציאותי. הרי בספר פנטזיה המוטיבים דמיוניים, אבל מרגש אותנו לחשוב שהם באמת מתרחשים. אם נאבד את האמון שהם אכן קורים נאבד את העניין בספר, כי אם מה שמסופר בו לא נראה כאילו הוא באמת קרה, אז מה אכפת לנו בכלל? מה זה ענייננו?
אז, האם "חתולה לבנה" של הולי בלק עומד במבחן של מרגיש אמיתי? הו כן! כל כך כן!
כריכת הספר חתולה לבנה
מה בספר? קאסל, נער שלומד בקולג' דיי יוקרתי, הוא בן למשפחה של מפעילי קללות. אלו אנשים שנולדים עם היכולת לגרום במגע יד שלהם למוות, לשינוי צורה, להשתיל זיכרונות, להתאהב, לשנוא ועוד כל מיני פעלולים קסומים. בגלל זה מפעילי הקללה תמיד לובשים כפפות. נשמע כיף? אז זהו שלא. לפחות לא לקאסל. האחים שלו מנצלים אותו בשביל להתקדם בהיררכיה של משפחת פשע זוועתית ורצחנית. אמא שלו היא טיפוס שתלטני, חינני וקפריזי, שיושבת בכלא רוב הזמן בגלל עברות הונאה. סבא שלו דווקא מגניב. והכי גרוע, אהובת הילדות של קאסל – לילה, שהיא הבת המועדפות והבלונדית עד שקיפות של ראש משפחת הפשע, נעלמת באורח מסתורי למשך שנים. חושבים שהיא מתה, אבל אז מתברר שהיא לא בדיוק מתה ושקאסל איכשהו קשור להיעלמותה ויכול להציל אותה.
קאסל מעורר הזדהות עזה. חייו האמיתיים והרגשיים עומדים בניגוד לזוהר שלכאורה אמור להיות להם, מתוקף היותו בן למשפחה של מפעלי קללה ותלמיד בקולג' נחשב. הוא סובל מבגידות של האחים שלו ומהפתעות רעות מצד הקרובים אליו. הוא מנסה להעמיד פנים שהכול בסדר אצלו ושאין לו בעיות בכלל, ומי מאיתנו לא עומד לפעמים במצב הזה, כשהוא מרגיש באסה ומעמיד פנים שהכול סבבה.
הכתיבה של הולי בלק משלבת רגש, מתח והומור במינונים מושלמים. קראתי את הספר כל כך מהר (ובהנאה), שהוא פשוט נשפך לי לתודעה בצורה חלקה ובלי הפסקה. כאילו הספר הוא מיץ מובחר רב טעמים שנשפך מבקבוק. רק לפתוח את הפקק, ללגום וליהנות מכל רגע. הספר הוא הראשון בסדרת "מפעילי הקללה". השני, 'כפפה אדומה', כבר נמצא בחנויות ואני מזמן רצתי באטרף לקנות אותו. הספר השלישי ייצא באוקטובר. מומלץ!
רוצים להמליץ לרותי על ספר? צרו קשר בדוא"ל: [email protected]
רותי ורד
